Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/flamengo/public_html/index.php:1) in /home/flamengo/public_html/index.php on line 2

 
cking

  יום ד', 26/07/17

  ראשי    מקצועות לימוד    מילוני מונחים

.
מילון מונחים בביולוגיה - סיקינג

מילון מונחים - ביולוגיה

ראשי > ביולוגיה > מילון מונחים - ביולוגיה

חומר לימוד

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

___________________________________________________

א'

אארובי- מתייחס לאורגניזמים או לתהליך הצורך חמצן חופשי.

אבולוציה- התפתחות איטית והדרגתית, תמורה, השתנות של יצורים חיים והשתנות מינים של יצורים חיים לאורך זמן.

אבולוציה מתכנסת- תהליך בו שני יצורים חיים ממינים שונים מפתחים בהדרגה מבנים דומים כתוצאה מאורח חיים דומה.

אבות המזון- שם כולל לצרכי המזון המכיל: חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים, מינרלים ומים.

אבי העורקים- העורק הראשי היוצא מחדר שמאל בלב, בו לחץ הדם הגבוה ביותר בכל הגוף.

אבקנים- איברים המייצרים גמטה זכרית בצמחים- גרגירי האבקה. נמצאים בראשו של קנה דק בפרח.

אברון- כינוי לגוף קטן, המוקף בקרום ממברני. האברון נמצא בציטופלסמה שבתוך התא. האברון מתפקד כיחידת פעולה המבצעת פעילויות חיים מיוחדות.

אגוזית- פרי קטן, בלתי עסיסי בן זרע אחד.

אגר- מצע שעשוי מג'לטין. על מצע זה מגדלים חיידקים.

אדהזיה- משיכה בין מול' מים לבין חומרים אחרים.

אדוונטיבי- איבר המתפתח מרקמות שכבר חלה בהן התמיינות ואינן מיועדות באופן רגיל ליצור איבר כזה, לדוגמה: ניצנים שמוצאם משורש ולא מחיק עלה.

אדנוזין טריפוספאט (ATP)- החומר שאיתו הגוף שומר את האנרגיה הזמינה שלו (את האנרגיה הלא זמינה שומר השומן). ה- ATP הוא תרכובת המכילה אדנין, סוכר (ריבוזה) ושלוש קבוצות פוספאט.

אדרנלין- תפקידו דומה לזה של המערכת הסימפטתית, הוא מאיץ את פעילות הלב ומרחיב את כלי הדם. הוא מופרש מיותרת הכלייה בצורה מוגברת בזמן התרגשות אל הדם ומאיץ את זרימת הדם לשרירים. השוני ביניהם הוא שמערכת העצבים האוטונומית פועלת בפעולה חשמלית בעוד שההורמונים הם פעולה כימית.

אואוגנזה- תהליך היווצרות ביציות אצל בעלי חיים.

אוורור- החלפת האוויר בנאדיות עם האוויר מהסביבה החיצונית.

אוורור ריאתי- נפח האוויר הנשאף לריאות בדקה. הנוסחה לחישוב אוורור ריאתי היא: מספר הנשימות בדקה כפול הנפח המתחלף. במנוחה האוורור הריאתי הוא כ-10 ליטר אוויר, בזמן מאמץ יש צורך ביותר חמצן לתאי הגוף וכדי לאפשר זאת האוורור הריאתי גדל ע"י הגדלת מספר הנשימות בדקה, יחד עם נשימות עמוקות המגדילות את הנפח המתחלף. אוורור ריאתי במאמץ יכול להגיע לכ- 125 ליטר.

אויר- כינוי לתערובת הגזים הנמצאים באטמוספירה של כדור הארץ. תערובת זו מורכבת מ- 79% חנקן, 20% חמצן ו-1% ארגון, מים ופחמן דו חמצני.

אוכל עשב- בעל חיים שניזון מצמחים.

און כלאיים-  צמח שכושר גידולו ועמידותו בפני מחלות, או בפני כל תכונה אחרת שלו, הם ברמה גבוהה יותר מזו שהייתה לשני ההורים שלו. נקרא גם בשם: הטרוזיס.

אונה- חלק מהעלה השלם הנוצר כתוצאה משסע, פגימה, או מפרץ.

אוסמוזה- אוסמוזה היא מעבר של מולקולות מים דרך קרום בררני בכיוון מפל הריכוזים מריכוז גבוה לריכוז נמוך. אוסמוזה היא מקרה פרטי של דיפוזיה.

אוקסיטוצינים- מווסת צמיחה המופרש מהעלים, ניצנים ופקעים. מועבר דרך השיפה לבסיס הייחור ומעודד יצירת ענפים אדוונטיבים. חיוני לחלוקות הראשוניות.

אוקסינים- קבוצת חומרים המווסתת צמיחה בצמח. האוקסינים נוצרים בעיקר באזורי צמיחה על אדמתיים, ומעודדים בעיקר את התפתחות השורשים.

איבר- אוסף רקמות בעלות תפקידים שונים הקשורים יחד בביצוע פעולה עיקרית.

איידס- שמו של הווירוס הוא HIV ופירושו וירוס המייצר כשל במערכת החיסון. הווירוס מצוי במצב רדום ב-  Th (ע"ע) כל עוד הגוף לא נתקף ע"י מחלה כלשהי. ה- Th משתנה ונהיה עסוק כתוצאה מכך שהאיידס מצוי בתוכו, לכן אין מי שיטפל במחלות אחרות וכל מחלה שנכנסת לגוף יכולה להרוג אדם בקלות. הגוף מזהה את האיידס כווירוס נוסף, לאחר שהוא יוצא מן התא, כלומר, בכל פעם הגוף מזהה את האיידס כווירוס אחר, ולכן כל נוגדן שהגוף ייצר לא יהיה רלוונטי לאיידס משום שהוא משתנה כשהוא נכנס ויוצא מהתא.
לא נמצאה עדיין התרופה לאיידס אך ישנם קוקטיילים המעכבים את השפעת הנגיף אבל לא מונעים את פעולתו.

אינדיקאטור- חומר מסוים שכאשר הוא מזהה חומר אחר הוא מגיב לו ומשתנה.

אינסולין- הורמון אנבולי הנמצא באיי-לנגרהנס שבלבלב ותפקידו  למווסת את המטבוליזם של גלוקוז.

אינסקטיצידים- קוטלי חרקים.

אלל- אחת מהגרסאות החלופיות האפשריות לגן מסוים. ישנם שני סוגי אללים: אלל דומיננטי(A) , אלל רצסיבי(a).

אלל דומיננטי- אלל המבטא פנוטיפ גם אם האורגניזם הטרוזיגוט (A).

אלל רצסיבי- אלל שאינו בא לידי ביטוי בהטרוזיגוט (
a
).

אלנטואיס- קרום העוטף את עובר העוף, משתתף בנשימה ובחילוף חומרים של העובר. ביונקים רבים זהו שק נוזלים.

אלרגיה- אלגיה מבוססת על ריגוש מסוים של הגוף לחומרים שהם לא גורמי מחלה, הם אלרגנים. ברגע שהאדם הספציפי נחשף לאלרגן, הלימפוציטים האינדיבידואלים מסוג B מתרבים. מיוצר גם IgE בקצב מוגבר. הם משחררים חומרים המעוררים תגובה אלרגנית, שמם הוא: "היסטמינים". התגובה נוצרת כך שה- IgE מתחבר לתאי פטם המכילים היסטמינים ולבזופילים כשאדם לוקה באלרגיה האזור נהיה אדמומי ונפוח בגלל יצירת פלזמה ויציאת נוזל הדם. ישנו כאב מסוים בגלל הלחץ על המקום. ישנה הפרשה של לחה ותאי הריריות עובדים בצורה מוגברת כדי לשטוף את האלרגן (כתוצאה מהפרשת ההיסטמין). ההיחשפות הראשונית לאנטיגן היא חלשה וגוררת תגובה זעומה. הפעם השנייה גוררת תגובה מוגזמת, ניתן למות ממנה.
כדורים נגד אלרגיה מכילים אנטיהיסטמינים המורידים את רמת ההיסטמין ומעלימים את הסימפטומים של האלרגיה (אדמומיות, נפיחות, כאב).

אמילאז'- עיין ערך 'עמילז'.

אנדוספרם- רקמה העוטפת ומזינה את העובר בזרע של צמחים מסוימים, האנדוספרם נוצר בשק העובר לאחר ההפריה.

אנדוציטוזה- כניסה של חומרים לתא בהעברה אקטיבית ע"י שלפוחה הנוצרת בקרום התא ו"בולעת" את החומר.

אנדרוגנים- שם כללי להורמונים זכריים אצל בעלי חוליות. מופרשים בעיקר מן האשכים ובמידה מסוימת מן השחלות.

אנזים- מולקולה גדולה, בדרך כלל חלבון, המזרזת מאד ריאקציות כימיות בין תרכובות מבלי שהאנזים עצמו יהיה מעורב בכך. האנזים פועל ע"י התקשרות בתהליך של חומר מסוים והפיכתו לחומר אחר. החומרים שעליהם פועל אנזים מסוים נקראים הסובסטרטים שלו. האנזים אינו יציב ומתפרק בקלילות ע"י חום או/ו חומרים כימיים מסוימים.

אנזים הגבלה- אנזים המצוי בחיידקים. אנזים ההגבלה קוטע דנ"א זר שחדר לתא החיידק. משתמשים באנזים זה בעיקר בהנדסות גנטיות.

אנטומיה- מדע החוקר את המבנים בגוף האדם.

אנטיגן- חומר זר המעורר את מערכת החיסון ליצירה של נוגדנים נגדו. האנטיגנים הם בדרך כלל חלבונים.

אנטיקודון- רצף של שלושה נוקלאוטידים במולקולת רנ"א מוביל, שמסוגל להזדווג עם קודון שברנ"א שליח.

אנטרופוגני- חומר המיוצר על-ידי האדם.

אסטרוגנים- השם הכללי להורמונים נקביים המופרשים ע"י השחלות.

אסקלפיים- משפחת צמחים בעלי רעילות גבוהה ביותר, הנאכלת רק על-ידי מספר מצומצם ביותר של מינים.

אף- איבר חוש הריח המשמש גם למעבר של אויר, נכלל בתוך קבוצת דרכי האויר העליונות. תפקיד האף הוא לחמם את האוויר המגיע דרכו ולסננו באמצעות השערות הקטנות בתוכו אשר קולטות חלקיקי אבק ומזהמים אחרים ומונעת כניסתם לגוף. רוב הזמן אנו נושמים דרך האף בלבד.

אפומיקסיס- תהליך רביה אל מיני, הכולל את כל סוגי הרביה האל מינית אך בדר"כ מתיחס לרביה אל מינית בזרעים. גם כשהתהליך מתרחש בזרעים הוא לא חייב להתרחש בביצית פעמים רבות האפומיקסיס מתרחש ברקמות אימהיות הנמצאות בזרע (אינטוגומנטים).

אפידרמיס- שכבת התאים החיצונית המקיפה את אברי הצמח או בעלי חיים ומכסה אותם.

אפיקוטיל- החלק של הגבעול בעובר הצמח או בנבט הנמצא מעל הפסיג או מעל הפסיגים.

אפרקסיה- הפרעה בכושר הדיבור המאופיינת ע"י קושי ברצף שיחה ודיבור בלתי עקבי.

אקזוציטוזה- יציאה של חומרים לתא בהעברה אקטיבית ע"י שלפוחה הנוצרת בקרום התא ו"בולעת" את החומר.

אקטודרם- רקמה עוברית שמימנה מתפתחת הקוטיקולה.

אשך- אחד מזוג בלוטות המין הזכריים שמייצרים תאי זרע ומפרישים את הורמון המין הזכרי טסטוסטרון. האשך נמצא בשק האשכים וזה עוזר לו לשמור על הטמפ' האופטימלית לו ליצירת תאי הזרע.

אשכול- תפרחת שכל פרחיה יוצאים מציר מרכזי אחד ונישאים על עוקצים.

אתילן- אחד ממווסתי הצמיחה בצמח המשפיע בין היתר על הבשלת פירות.

ב'

בופרים- חומרים בסיסיים המופרשים במעי הדק שתפקידם לנטרל את חומציות הקיבה.

ביואקומולציה- הצטברות חומרים אנטרופוגניים במערכות ביולוגיות.

ביוץ- תהליך חריגת הביצית מהזקיק שבשחלה בנקבה בעלת פעילות מחזורית. בדר"כ (ללא הפרעות נדירות) פרק הזמן בין הביוץ ועד לווסת הוא כ-14 יום. פרק הזמן מתחילת הווסת משתנה בהתאם לאורך המחזור. תהליך הביוץ מגורה ע"י הורמון ההצהבה המופרש מבלוטת יותרת המוח.

ביוץ ספונטני- ביוץ שחל באופן קבוע במהלך כל מחזור מיני ואינו מותנה בגורמים חיצוניים, להבדיל מביוץ המותנה בהזדווגות.

ביצית- תא מין נקבי בשל, גמטה נקבית בשלה.

בית גידול- הסביבה שבה מין מסויים יכול להתקיים. סביבה זו משמשת לאותו מין מקור לצורכי הקיום שלו.

בית גלעין- פרי עסיסי או בשרני בלתי נפתח בעל גלעין קשה בתוכו נמצא הזרע.

בלסטוציסט- עובר בעל חיים הנמצא בשלבים מוקדמים מאוד של התפתחות, כ-5-3 ימים לאחר ההפריה. הוא מורכב משתי שכבות תאים בכדור מלא בנוזלים. בשלב זה נוצר בין התאים חלל (בלסטוצל).

בן שיח-  גובהו 0.3-1.5 מ', בדרך כלל עם שלד מעוצה, מאריך חיים.

בן שיח עשבוני- גובהו 0.3-1.5 מ', צמח רב עונתי, אינו מאריך שנים רבות.

ג'

גונדות- בלוטות הרבייה בבעלי חיים, איברים המייצרים גמטות- תאי רבייה והורמוני רבייה (אשך,שחלה). הגונדות מייצרות הורמוני זוויג המשפיעים על תהליך הרבייה.

גורם מגביל- גורם הקובע את קצב התהליך ותמיד נמצא במינימום.

גיאופיט- צמח בעל גבעול או עלים תת קרקעיים, לרוב מעובה ואוגר מזון, הגיאופיט מתרבה בדרך כלל על ידי ניצנים תת קרקעיים. דוגמאות : בצלים, בקעות וקנה שורש.

ג'יברלין- מווסת צמיחה ומזרז חלוקת תאים ע"י מניעת בניית חומצות גרעין וחלבונים ובכך מונע הפיכת תאים בוגרים למריסטמטיים.

גמטה- תא מין זכרי או נקבי. זוג גמטות (זכרית ונקבית) יוצרת זיגוטה.

גן- יחידת התורשה הבסיסית הנושאת אינפורמציה מדור לדור. כל גן ממוקם במקום מיוחד על גבי כרומוזום ועשוי מחומצות גרעין: DNA או RNA.

גנוטיפ- ההרכב הגנטי של תכונה או תכונות באורגניזם מסוים. מסומן ע"י אותיות לועזיות גדולות וקטנות.

גרעון חמצן- מצב בו כמות החמצן שהגוף צריך גדולה מכמות החמצן המסופקת לו.

גרעין התא- מרכז השליטה של התא, זהו האברון החשוב ביותר מאברוני התא ובדר"כ גם הגדול ביותר. גרעין התא מכיל את הכרומוזומים.

גרעינון- חלק כהה של גרעין התא, אשר משתתף בייצור חלבונים.

ד'

דופן תא הצמח- תאי כל הצמחים מוקפים בדופן קשיחה המקנה הגנה ותמיכה לתאים ולצמח השלם. קיים קשר בין המבנה והתפקוד של הדופן, לדוגמא: לתאי רקמה הפעילה בפוטוסינתזה יש דופן דקה ולתאי רקמות תמיכה יש דופן עבה בנוסף לשכבת הדופן הדקה. קשיחות הדופן מצד אחד, והאלסטיות שלה מצד שני, הן תכונות המקנות לתא הגנה מפני התפוצצות במקרה של שהיה בתמיסה היפוטונית. הן נובעות מכך שהדופן בנויה מתאית.

דיות- איבוד מים עי הצמח.

דיפוזיה- מעבר של חומרים מריכוז גבוה לריכוז נמוך.

דם ורידי- הדם הזורם בורידים, זהו דם עני בחמצן.

דם עורקי- הדם הזורם בעורקים, זהו דם עשיר בחמצן.

ה'

האבקה- מעבר של גרגירי אבקה מהאבקנים של פרח אחד לצלקת של פרח אחר. המעבר של האבקנים לצלקת לא מחייב שני פרחים, במקרה שההאבקה היא האבקה עצמית (כאשר יש לפרח אחד גם אבקנים וגם צלקת), האבקנים של הפרח מסוגלים לעבור לצלקת של אותו פרח וע"י כך לבצע את תהליך ההאבקה. ישנם שני דרכי האבקה: האבקה ע"י מאביקים והאבקה ע"י רוח,מים. הידעת? גם עטלפים מאביקים פרחים מסוימים.

האבקה הדדית- העברת גרגרי האבקה מן האבקן אל צלקת העלי, בין שני פרחים מאותו המין.

האבקה זרה- העברת גרגרי האבקה מן האבקן אל צלקת העלי, בין פרחים של צמחים שונים מאותו המין.

האבקה עצמית- העברת גרגרי האבקה מן האבקן אל צלקת העלי, בתוך אותו הפרח.

האבקת שכנים- העברת גרגרי האבקה מן האבקן אל צלקת העלי, בין פרחים שכנים באותו הצמח.

הבחלה- תהליך הבשלה לאחר הקטיף.

הברכה-  אחת מצורת הריבוי של צמח- ע"י השרשת ענפים בעודם קשורים לצמח האם.

הומוזיגוט- אורגניזם בעל שני אללים זהים לגן מסוים (AA,aa).

הומיאותרמיים- בע"ח בעלי טמפ' גוף קבועה. בעלי מנגנון לויסות הטמפ'. בקבוצה זו נכללים עופות ויונקים.

הומיאוסטאזיס-  מאזן פעולה בין כל תפקודי הגוף השומר על איזון מערכתי.

הורמון- חומר המופרש מבלוטה למערכת ההובלה ומתפקד ברקמה/ תא מסוים.

הזנה פרוקטודלית- הזנה מאנוס לפה.

הטרוזיגוט- אורגניזם בעל שני אללים שונים לגן מסוים (Aa).

הידרוליזה- פירוק מול' ליחידות קטנות - נעשה ע"י מים.

המעי הגס-  בין המעי הדק למעי הגס יש מעבר מקוטר צר לקוטר רחב. הבדל גדול ברקמה הפנימית של שני המעיים: במעי הדק יש שני מקומות להגדלת שטח פנים: סיסים וסיסונים הנמצאים בדפנות המעי הדק. לעומת זאת במעי הדק יש רק סיסים. רעיון זה הוא הגדלת שטח פני המזון למטרת ספיגה. שטח הפנים של המעי הגס קטן מזה של הדק. במעי הגס מתמצקת הצואה ע"י ספיגת מים אינטנסיבית. הוא סופג את המים כדי לשחזרם. תהליך נוסך המתרחש במעי הגס הוא פירוק של חומרים שעדיין לא פורקו ע"י חיידקים, הבונים ויטמינים מסוג K וחלק מקבוצת B. לאחר כל התהליכים הללו אנו מקבלים את היציקה הסופית שהיא הפסולת של התהליכים. כל השרירים מן הושת עד למעי הינם בלתי רצוניים אבל בפי הטבעת קיימת טבעת שרירים רצוניים כדי לא לאפשר בריחה של צואה.

המעי הדק- למעי הדק 2 חלקים. תחילתו בתריסריון. רוב הפירוק הכימי וספיגת החומר מתבצעים בתריסריון ובמעי הדק. מזון שעבר את הפירוק בקיבה עובר בצורה מבוקרת למעי הדק. באזור הקרוב למעי בקיבה יש רקמה עצבית המזהה מזון שמוכן לעבור הלאה. המזון מגיע כבלילה נוזלית. החלבונים מגיעים כדו פפטידים והסוכרים כרבי סוכר ודו סוכר. אף חומר לא מגיע לתריסריון מוכן לספיגה. כאשר המזון נוגע בדפנות המעי מופרשים בופרים שהם חומרים בסיסיים המאזנים את רמת החומציות הגבוהה מהקיבה. לאחר האיזון (pH 7- 8) מופרש אנזים בשם כמוטרפסינוגן המפרק חלבונים. הוא הופך לכמוטריפסין, נהיה פעיל ועובד על החלבונים. אנזים הקרוי ליפזות הוא אנזים המפרק שומנים. הורמונים חשובים מיוצרים במעי, מופרשים לדם ומאזנים את פעילות הקיבה. כמעט כל הפירוק הכימי של המזון לאבות מזון מתבצע במעי הדק.

הסוואה- התאמת הצבע שמסייעת ליצורים להתמזג עם הסביבה שבה הם חיים. כך הם מסתתרים מעיני טורפים רעבים.

הסתגלות- השפעת הגורמים השונים על האורגניזמים יכולה להתבטא בשינוי בהתנהגות, בפיזיולוגיה או במורפולוגיה במהלך החיים.

הפריה- התלכדות גרעין גרגר האבקה עם גרעין הביצית שבשחלה.

הפריה כפולה- תהליך הפריה שבו משתתפות שתי גמטות זכריות.

התאדות- תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה נוזל למצב צבירה גז.

התאמה- תכונה תורשתית, תוצר של תהליך אבולוציוני וברירה טבעית ארוכה שעבר המין.

התכה- תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה מוצק למצב צבירה נוזל.

התעבות- תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה גז למצב צבירה נוזל.

ו'

וריד- כלי דם המוביל דם מהגוף ללב.

ושט- צינור שהמזון עובר בו מהפה לקיבה.

ז'

זיגוטה- ביצית מופרית לפני ההתחלקות לתאים.

זיעה- נוזל מימי המופרש על ידי בלוטות זיעה הממוקמות בעור. נוזל זה מכיל מלחים ושִתנן. אידוי הזיעה מאפשר את צינון הגוף. 

זיר- מעין גבעול הנושא את המאבק ומחבר אותו לבסיס הפרח.

זרע- יחדית הרבייה המינית של הצמח.

ח'

חד סוכר- יחידת המבנה של הפחמימות.

חוב חמצן- מצב בו לגוף יש יותר חמצן ממה שהוא צריך, באמצעותו הוא "מחזיר חובות".

חומצה אבציסית- מווסת צמיחה המעכב התמיינות שורשים.

חומצות אמינו- יחידת המבנה של החלבונים, מורכבת מרצף של שלושה נוקליאוטידים.

חומצות חלב- חומצה אשר מעלה את רמת החומציות בשריר, מפריעה לכיווצו וגורמת לכאבים ועייפות בשרירים. לחומצה זו שני תפקידים עיקריים: 1. מהווה מדד לעוצמת המאמץ ומונעת מאיתנו להגיע לאפיסת כוחות. 2. בסוף המאמץ חומצת החלב שהצטברה עוברת תהליכים ונאגרת שוב כגלוקוז, כלומר מסייעת לחדש מאגרי אנרגיה.

חומצות שומן- יחידת המבנה של השומנים, בנויה משלוש חומצות שומן וגליצרול.

חומר אורגאני- חומר המכיל פחמן ומימן. לעיתים גם אטומים נוספים כגון זרחן, חנקן ועוד.

חומר אנאורגאני- חומר שלא מכיל פחמן ומימן, אלא מים,  CO2 ועוד.

חומרי טבע שניוניים- חומרים כימים הנמצאים בצמחים ומטרתם היחידה היא הגנה ודחייה של אויביהם הטבעיים של הצמחים.

חומרים מלווי ביצה- חומרים המופרשים לנרתיק, תפקידם עזרה בהטלת הביצה ושמירה על חיוניות הביצה לאחר ההטלה וכן עוזרים בהדבקת הביצה.

חוק גידול העצם- חוק שלפיו העצם גדלה ביחס ישר לעומס המופעל עליה, בתנאי שהוא לא חורג מגבולותיה הפיזיולוגיים והוא בלתי רציף.

חיות יום- בעלי חיים הפעילים במשך היום.

חיות לילה- בעלי חיים הפעילים בשעות הלילה.

חיזור- מכלול ההתנהגויות הקשורות במשיכת בן/בת הזוג.

חילוף חומרים- שם כולל לתהליכים של הבנייה והפירוק המתרחשים בגוף החי.

חיסון מונע- חיסון שתכליתו להקנות לאדם (או לבעל חיים) הגנה מפני מחלה. חיסון מונע מתקבל בתגובה להזרקה של אנטיגן ספציפי.

חיסון סביל- חיסון המתקבל על ידי נוגדנים או לימפוציטים המועברים מחיה מחוסנת לחיה בלתי מחוסנת.

חיסון פעיל- חיסון הנרכש כתוצאה מהזרקה של אנטיגן לגופו של אדם או בעל חיים. חיסון זה מפעיל את מערכת החיסון, ומקנה זיכרון חיסוני ספציפי.

חלולית- שלפוחית גדולה התחומה בקרום המפריד בינה לבין הציטופלזמה. ישנם תאי צמחים בעלי מספר חלוליות וישנם תאי צמחים בהם ישנה חלולית אחת הממלאת את רוב נפח התא, כך שהאברונים שבציטופלזמה נדחקים להיקף. החלולית עצמה מכילה מים ומומסים שונים כגון: מלחים סוכרים וחלבונים. בחלולית נאגרים חומרי תשמורת וכן מתרחשים תהליכי פירוק אנזימטיים הדומים לאלו המתרחשים בליזוזומים בתאי בע"ח. בחלק מהצמחים החלולית מכילה גם חומרים ייחודיים כגון: אופיום בפרג וחומרי טעם בשום ובתפוז. כמו כן ישנם צמחים שבחלולית שלהם ניתן למצוא פיגמנטים שונים. חלולית מלאה מספקת תמיכה פנימית לתא ואף לצמח כולו, במצב בו דפנות התא מתוחות. כאשר הצמח נמצא בתנאי יובש, החלולית ריקה ודפנות התאים אינן מתוחות, כך שהצמח נראה נבול.

חלוקת התא- תא ביצה ותא זרע הם תוצרים של חלוקות מיוטיות (מיוזה). תא אב (N2) התחלק לשני בן (N) מתא דיפלואידי לתא הפלואידי. בזמן התלכדות תא הזרע עם תא התא ביצה נוצר שוב תא דיפלואידי. לתוצר זה קוראים זיגוטה.

חמצן- גז חסר צבע הנמצא באוויר ודרוש לכל תא בגוף. החמצן נספג בדם ובריאות.

חנטה- שלב בהתפתחות הפרי לאחר ההפרייה, ראשית התהוות הפרי. חומרי מזון מגיעים אל התאים המתחלקים והפרי גדל.

חשופי זרע- צמחים שהזרעים שלהם אינם עטופים בפרי אלא מוגנים באופן שונה.

ט'

טורף- בעל חיים אשר צד בעלי חיים אחרים וניזון מהם.

טסטוסטרון- הורמון הרבייה הזכרי המיוצר באשך. הטסטוסטרון אחראי להתפתחות מערכת הרבייה הזכרית והפעלתה, לטסטוסטרון תפקיד חשוב נוסף- הוא אחראי על הופעת סימני המין המשניים.

טקסיס- תנועה של אורגניזמים או של תאים בגירוי חיצוני.

טריזומיה- מצב בו בחלוקה נוצרים 47 כרומוזומים בחלוקה המיוטית. מצב זו מוביל לתסמונות שונות כגון: דאון, טרנר.

טרנסווקטורים- בעלי חיים המעבירים מחלות מבלי שיחלו בהן בעצמם.

טרף-  חלקו השטוח והמורחב של העלה.

י'

ייחור-  חלק מנותק מצמח האם, ענף נושא ניצנים, משמש לריבוי, ובתנאים מסוימים יכול להצמיח שורשים, ענפים ועלים, ולהתפתח לצמח חדש.

יחס שטח פנים נפח- יחס מתמטי בין שטח הפָּנים של גוף היצור, של האיבר או של התא היחיד לבין נפחו. ככל שהיחס גדול יותר, מעבר חומרים ואנרגיה מהגוף לסביבה או מהסביבה לגוף יעיל יותר. 

כ'

כולוסטרול- תרכובת הדומה לשומן, נוצרת בכבד ומצוייה ברקמות שומן של בעלי חיים. עלייה ברמת הכולסטרול מעידה על בעיה בכבד, כליות, לב ומערכת הדם. הגוף מייצר את כל הכולסטרול הדרוש לו בכבד ולכן אין הוא צריך אספקה חיצונית של כולסטרול. ברגע שהגוף מייצר מעל 300 מ"ג של כולסטרול ליום הוא מפסיק לייצר כולסטרול פנימי. נוצרת עלייה של כולסטרול בדם כאשר נוצרת בעיה בכבד וכתוצאה מכך הכבד ממשיך לייצר כולסטרול למרות האספקה החיצונית. ישנם שני סוגים של כולסטרול: 1. כולסטרול "טוב" (H.D.L) - להעביר כולסטרול מזרם הדם לכבד. 2. כולסטרול "רע" (L.D.L) - להעביר כולסטרול מהכבד לזרם הדם.

כותרת לא נכונה-  כותרת חד סימטרית.

כותרת נכונה-  כותרת רב סימטרית.

כלורופיל- הצבען האופייני לכלל הצמחים. משמש כקולט האור בתהליך הפוטוסינתזה.

כלורופלסט-  אברון המכיל פיגמנט כלור ופיל. באברון זה מתבצע תהליך הפוטוסינתזה.

כנפית- פרי יבש בין זרע  אחד המצויד בכנף.

כרומוזום-  גופיף המורכב ממולקולה ארוכה של DNA ומחלבון, ומכיל חלק מהחומר התורשתי שבגרעין התא. בתאי הגוף של האדם מצויים 46 כרומוזומים- 23 כרומוזומים שמקורם באב ו-23 כרומוזומים שמקורם באם. קיימים 22 זוגות כרומוזומים אוטוזומלים וזוג אחד של כרומוזומי מין X ו-Y.

כרומוזומים הומולוגיים- כרומוזומים המצויים בגרעין התא ונושאים גנים זהים. אחד מקורו באם ואחד באב.

כרומופלסטידים- פלסטידים המכילים פיגמנטים שונים, שאינם כלורופיל. פלסטידים אלה מקנים את צבעי האדום, צהוב, כתוב לעלי כותרת של פרחים רבים ולפירות שונים.

ל'

לוע- צינור שרירי המהווה את המעבר בגרון, דרכו עוברים המזון והאוויר.

לחץ- מצב מאיים הנגרם מ: עומס, חרדה, קונפליקט או חוסר וודאות. מצב זה מחייב את האדם לשנות את התנהגותו באופן מיידי בהתאם למצב החדש.

ליגטורות- קשירות ניתוק של קטעים מגוף החרק המונעות מעבר המולימפה אך לא קוטעות את העצבים.

לימפוציטים- תאי דם לבנים האחראים על תגובת החיסון - אחראים על יצור הנוגדנים ועל הזיכרון החיסוני. מבחינים בשתי קבוצות עיקריות - לימפוציטים T ולימפוציטים B.

לימפוציטים B- לימפוציטים המייצרים נוגדנים.

לימפוציטים T- לימפוציטים הנלחמים בזיהומים ובתאים סרטניים באופן ישיר ולא על-ידי שחרור נוגדנים.

ליפופרוטאין- חלבון הקשור לחומר שומני.

ליפז- אנזים המפרק שומן.

לקט- פרי יבש הנפתח עם ההבשלה.

מ'

מאבק- שקיק מלא גרגרי אבקה הנישא על גבי הזיר.

מווסתי צמיחה- חומרים דמויי הורמונים המשתתפים בבקרת תהליכי הצמיחה.

מוטיבציה- הרצון או הצורך הגורם לאדם לפעול כדי להשיג את המטרה.

מוטציה- הכפלה מדוייקת של ה- DNA מבטיחה שמירה על המידע התורשתי. שינוי ברצף הבסיסים עשוי לגרום לשינוי במידע התורשתי. שינוי ברצף הבסיסים של ה- DNA נקרא מוטציה. קיימת אפשרות שהמוטציה תביא לשיפור האורגניזמים, אולם ברוב המקרים מוטציה היא שלילית.

מוטציה כרומוזומית- שינוי בכרומוזום שלם או בקטע של כרומוזום, השינוי יכול להיות הוספה, הפחתה או שינוי מקום.

מוטציה נקודתית- כלומר שינוי בנוקלאוטיד אחד, החלפה של בסיס אחד בבסיס אחר והוספה או החסרה של בסיס אחד.

מוטציות סומטיות- מוטציות המתרחשות בתאי הגוף ולכן מוטציות אלה לא יעברו לדור הבא. רק שינוי בתאי הרבייה בריקמה המייצרת תאי רבייה תביא למוטציה שתוכל לעבור גם לדור הבא.

מונוקולטורה- חקלאות מסחרית בחלקות גדולות של גידול אחד בלבד, גורם לעליה בכמות המזיקים ולהשמדה של אחוז ניכר יותר מהיבולים.

מחזור הדם הגדול- מתחיל בחדר שמאל ומסתיים בעליה ימין, מחזור הגוף.

מחזור הדם הקטן- מתחיל בחדר ימין ומסתיים בעליה שמאל, מחזור הריאות.

מחלות אוטואימוניות- מחלות בהן הגוף מפעיל את מערכת החיסון נגד רקמות עצמיות. הגוף מייצר הימונוגלובולינים (ע"ע) בעת תגובה הומורלית מוגברת שתוקפים רקמות עצמיות. דוגמא למחלה כזאת היא דלקת פרקים אוטואימונית, בה הגוף תוקף את רקמות הפרקים ולכן קשה להזיז איברים בגוף. הדלקת הזו היא סטרילית ללא מוגלה וחיידקים אך יש כאב, אדמומיות ונפיחות.

מטבוליזם- חילוף חומרים.

מטפס- צמח הנוטה להיאחז, להשתרע, להיצמד או להיכרך על תמיכה ולצמוח כלפי מעלה.

מיוזה- חלוקת הפחתה המורכבת משתי חלוקות ומתרחשת בעת היווצרות תאי המין. היא מתחילה בתא מוצא המכיל מערכת כפולה של כרומוזומים (2n). ארבעה תאי מין נוצרים בסיומה וכל אחד מהם מכיל רק מחצית ממספר הכרומוזומים של תא המוצא (n).

מיטוכונדריה- אברון הנמצא בתוך הציטופלסמה של התא. המיטוכונדריה תפקידה לייצר אנרגיה זמינה לתא ולאפשר את הפעילות המטבולית שבו. אברון זה מכיל ATP ואנזימים שמאפשרים לו לבצע את תפקידיו.

מין- יחידת מיון של בע"ח וצמחים הכוללת אורגניזמים המתרבים בינם לבין עצמם ומעמידים צאצאים פוריים.

מיצטומים- מיצטומים הם איברים בהם נמצאים סימביונטים המאפשרים לחרק לעכל מזון קשה לעיכול ומיצרים חומצות אמינו הכרחיות. המיצטומים נמצאים בחלקים השונים של הגוף.

מיצלה- גוש מולקולות המסודרות כך שחלקן ההידרופילי מופנה כלפי חוץ וחלקן ההידרופובי מצוי בתוך הגוש.

מכבד- תפרחת שצירה הראשי מסתעף לענפים נושאי פרחים.

מכוסי זרע- צמחים שזרעיהם מתפתחים בתוך הפירות.

מניסקוס- מבנה עשוי רקמה סחוסית במפרק הברך, מכיל חומר ג'לטין ומונע זעזועים. נקרא בעברית: סהרון.

מערכת- אוסף איברים שלכל אחד מהם תפקיד ספציפי הקשורים יחד בביצוע פעולה עיקרית.

מערכת הומוראלית- מערכת יצירת נוגדנים.

מפל ריכוזים- הפרש ריכוז חלקיקי חומר בנפח נתון.

מפרק- נקודת חיבור בין שתי עצמות או יותר.

מפרקים בעלי תנועה חופשית- מפרקים בעלי חלל מפרקי. בין העצמות המסתיימות בסחוס יש רווח ובו נוזל סינוביאלי (נוזל שימון) המאפשר תזוזת איברים ביותר ממישור אחד.

מפרקים בעלי תנועה מוגבלת- מפרקים שבהם העצמות מחוברות באמצעות דסקיות או סחוס. לדוגמה: חיק ועמוד השדרה.

מפרקים חסרי תנועה- מפרקים בהם העצמות מחוברות זו לזו ע"י רקמה סחוסית או תפרים. לדוגמה: גולגולת וסטרנום.

מפרקת (צמחים)- פרי יבש מרובה פרקים.

מצבי צבירה- גז, נוזל, מוצק. שלושת המצבים בהם חומרים יכולים להימצא.

מצעית- בסיס של הפרח שעליו ערוכים חלקי הפרח או קבוצות פרחים.

מקרופאג'ים- תאי דם לבנים בלעניים, הבולעים חומרים זרים שונים. לאחר הבליעה “מציגים”, אנטיגנים ומאפשרים יצירת נוגדנים נגדם.

נ'

נאדיות- שקיקים קטנים בריאות שנוגעות בכלי הדם ואליהן מועבר החמצן בדיפוזיה, וכן מהן מועבר הפחמן הדו חמצני.

נוגדן- חלבון ייחודי הנוצר בגוף ע"י מערכת החיסון ומופעל כנגד אנטיגן ייחודי.

נוטריאנט - חומר הזנה כימי הנדרש לקיום הייצור הראשוני בצמחים.

נים- כלי דם מיקרוסקופי דרכו מתבצע חילוף החומרים בין כלי הדם לתאים.

נפח מת- האוויר שנשאף אחרון בכל שאיפה, אוויר זה נשאר בקנה ובסינפונות. אוויר זה אינו עובר חילוף גזים (כ-0.15 ליטר).

נפח מתחלף- נפח האוויר הנשאף בנשימה אחת, במנוחה כחצי ליטר. חלק מהאוויר הנשאף מגיע לנאדיות (כ-0.35 מ"ל).

נפח שארית- האוויר הנשאר בריאות גם אחרי נשיפה מאומצת. האוויר הנכנס לריאות בכל שאיפה מתערבב עם האוויר המצוי בריאות (נפח שארית) ולכן הרכב האוויר בריאות שונה מהרכב האוויר האטמוספרי.

נקע בקרסול- חריגה מטווח התנועה הפיזיולוגי של מפרק הקרסול, דבר הגורם לקרע או מתיחת יתר של הרצועות. דרגות חומרה: 1,2,3 תלוי בעוצמת הנזק לרצועות.

נרתיק- החלק החיצוני של איברי הרבייה של הנקבה הקולט את איבר הזכרות בזמן הזדווגות.

נשימה- תהליך כימי שבו התאים החיים משתמשים בחמצן להפקת אנרגיה ופולטים את גז הפסולת - פחמן דו חמצני.

נשימה אירובית- תהליך הפקת אנרגיה בו משתתף חמצן ומופקת אנרגיה רבה יחסית.

נשימה אנאירובית- תהליך הפקת אנרגיה בו אין שימוש בחמצן ומופקת מעט אנרגיה יחסית.

נשימה תאית- תהליך הפקת אנרגיה המתרחש בתאים. תהליך זה מתחלק ל-2: נשימה תאית אירובית ונשימה תאית אנאירובית.

ס'

סביבה חיצונית- כל האיברים שיש להם קשר חיצוני עם הגוף (מערכת המין, אוזניים, נשימה וכד').

סביבה פנימית- דם, תאים ונוזל בין- תאי.

סהרון- עיין ערך 'מניסקוס'.

סוכך- תפרחת  שעוקצי פרחיה יוצאים מנקודה אחת ומסתיימים במישור אחד.

סוקולנט- צמח בעל אברים בשרניים בהם נאגרים נוזלים וחומרי מזון.

סוכרוז- דו סוכרוז המורכב מגלוקוז ופרוקטוז.

סחוס- רקמת חיבור צפופה המהווה מרכיב מבני חשוב בחלקים רבים במערכת השלד, הסחוס מרפד מפרקים ותורם לחיזוק חלקים מסויימים בגופינו.

סטתוסקופ- מכשיר המגביר קולות, משמש לשמיעת קולות פנימיים של הלב.

סימפונות- צינורות הריאה הראשיים הבאים לאחר קנה הנשימה, צינורות אלה מכילים סחוס ובלוטות ריר. הסימפונות מתפצלות לשני צינורות אשר מתפצלים גם הם ויוצרים מערכת מסועפת של צינורות הנקראת "עץ הסימפונות".

סינתזה אודיטורית- היכולת לערבב צלילים להברות והברות למילים.

סקאלת pH- מודדת את החומר, אם הוא בסיס או חומצה. הסקאלה היא מ1 עד 14 כאשר היא בין 1-7 זאת תהיה חומצה ובין 7-14 זה יהיה בסיס.

סרום- נוזל המכיל את כל מרכיבי הפלזמה (נוזל הדם), למעט חלבונים הקשורים בקרישת דם.

ע'

עורק- כלי דם המוביל דם מהלב לגוף.

עוקץ- החלק המחבר את הפרח או הפרי אל גבעול הצמח, דרכו ניזונים הפרח והפרי.

עלה איזמלי- עלה דמוי איזמל, בסיסו צר וראשו עוד יותר צר.

עלה גזור- עלה שסוע עד לעורק הראשי של העלה.

עלה דורי-  צמח שעליו ערוכים במעגל סביב ציר משותף.

עלה מורכב- עלה המופרד לעלעלים.

עלה מחטני- עלה דמוי מחט.

עלה מנוצה- עלה דמוי נוצה.

עלה מסורג- לסירוגין , על כל מפרק של הגבעול יוצא עלה.

עלה משונן עלה שהטרף שלו בעל שיניים.

עלה פשוט- עלה שהטרף שלו אינו מורכב מעלעלים.

עלה תלתני- עלה דמוי תלתן.

עלה תמים- עלה או עלעל ששפת הטרף שלמה וחלקה.

עלים נגדיים- עלים המקבילים זה מול זה.

עלי- עמוד דק וזעיר בתוך הפרח. איבר נקבי בצמחים המייצר תאי ביצה, תאי הביצה מיוצרים בשחלה.

עלי גביע- העלים הירוקים של הפרח, מקומם בחלק החיצוני של הפרח תפקידם להגן על הפרח מיום היווצרותו ועד להפיכתו לפרי וזרעים לאחר שהשלימו את תפקידם נושרים עלי הגביע.

עלי כותרת- העלים, לרוב צבעוניים, של הפרח, הנמצאים מעל ובחלקם הפנימי של עלי הגביע, תפקידם למשוך חרקים אל הפרח לצורך האבקה.

עלעל- חלק של עלה מורכב.

עמוד עלי - צינור חלול המחבר את הצלקת אל השחלה, דרכו עובר הנחשון הנושא את גרעין גרגר האבקה בדרכו אל הביציות בשחלה.

עמידה אנטומית- זוהי עמידה שבה כל מפרקי הגוף נמצאים ב-180 מעלות, פרט למפרק הקרסול שנמצא ב-90 מעלות.

עמילופלסטים- פלסטידים בהם נאגר עמילן. יש צמחים בהם עמילופלסט יכול להגיע לגודל תא של בע"ח.

עמילז- אנזים המפרק עמילן וגליקוגן.

עמילן- רב סוכר אשר בנוי משרשרת של יחידות גלוקוז מחוברות. העמילן הוא הצורה בה מאוחסנות פחמימות בצמחים רבים ומשמש להם כמקור אנרגיה (לדוגמה: תפוח אדמה, חיטה, אורז). העמילן מתעכל באמצעות האנזים אמילאז. העמילן משמש גם את ענף התעשייה בייצור דבקים ונייר.

ענבה- פרי עסיסי לא נפתח בעל זרעים מרובים.

עץ-  גובהו מעל 5 מ', על פי רוב בעל גזע ברור אחד.

עקרון שטח פנים לנפח- ככל שהאורגניזם יותר קטן, שטח הפנים לנפח יותר גדול.

עקת מים- מצוקה בגלל מחסור במים.

ערבול- גורם המשפיע על תכולת החמצן במים, הוא מגביר את המסת החמצן שבאוויר ושכבות המים נחשפות כל פעם מחדש.

פ'

פה- איבר חוש הטעם המשמש גם למעבר של אויר ומזון לגוף. הפה נכלל בתוך קבוצת דרכי האויר העליונות.

פוטוטקסיס- תנועת האורגניזמים בתגובה לאור, מתחלק לשני סוגים: 1. פוטוטקסיס חיובי- לכיוון האור. 2. פוטוטקסיס שלילי- לכיוון ההפוך מהאור.

פוטוסינתזה- תהליך הפיכת פחמן-דו חמצני לחמצן ע"י צמחים ירוקים וחיידקים מסוימים.  רק כאשר הפיוניות בצמח פתוחות הצמח יכול לבצע פעולה זו, בכדי שהפיוניות תהיינה פתוחות הצמח זקוק למאזן מים תקין, אור  וריכוז Co2  נמוך.    

פויקיליוטרמיים-  חום הגוף שלהם תלויים בסביבה - טמפ' גוף משתנה, חסרי מנגנון לויסות טמפ' ולכן הויסות נעשה ע"י שינוי התנהגותי. בקבוצה זו נכללים חסרי חוליות, דגים, דו- חיים וזוחלים.

פוליפפטיד- מולקולה המורכבת מעשרות חומצות אמיניות.

פחמן דו חמצני (CO2)- גז חסר צבע המופק בגוף כפסולת. הפחמן הדו חמצני מתמוסס בדם ומסולק ממנו בריאות, כמו כן גז זה נמצא באוויר ומשמש את הצמחים ביצירת סוכרים בתהליך הפוטוסינתזה.

פטוטרת- החלק בעלה המחבר בין הטרף לגבעול (לא קיים בכל העלים).

פטרוזיליה- עשב תיבול ממשפחת הסוככיים. הפטרוזיליה היא צמח חד שנתי, עשבוני בעלת שורש שיפודי, עשירה מאוד בויטמינים ומינרלים בניהם: ויטמין C, ויטמין A , סידן ואשלגן. הפטרוזיליה, שקיימת כבר למעלה מ-2000 שנה שימשה את האדם בעבר לטיפול במגוון בעיות רפואיות כגון: הפרעות בעיכול, לחץ דם גבוה, ריח רע מהפה, גזים, הפרעות בתפקוד הפרוסטטה ומחלות כליה. הפטרוזיליה היא ללא ספק אחד הירקות הבריאים והמומלצים ביותר.

פיוניות-  פתחים זעירים בשטח הפנים של העלה. דרך פתחים אלו נתרחש עיקר חילוף הגזים בין פנים העלה לבין סביבתו החיצונית. הפתחים נפתחים ונסגרים בהשפעת תנאי הסביבה באמצעות 2 תאי שמירה שיכולים להתכווץ ולהתרחב.

פין-  איבר ההזדווגות הזכרי-איבר חיצוני שממנו מופרשים השתן ונוזל הזרע.

פירות פרתנוקרפים- פירות המתפתחים כתוצאה מפרטונוגנזה, אלה הם פירות המתפתחים ללא הפריה.

פלזמה- נוזל שקוף וצהבהב, המורכב מתמיסות של מלחים אנאורגנים שונים. נוזל זה נושא את תאי הדם והוא מהווה יותר ממחצית מנפח הדם שלנו.

פנוטיפ- ביטוי של תכונה או תכונות כתוצאה מהגנוטיפ בתנאי סביבה נתונים. כגון: צבע עיניים, צבע שיער וכדומה.

פסטיצידים- קוטלי מזיקים.

פפטיד- מולקולה המורכבת ממספר קטן של חומצות אמינו.

פפסין- אנזים המפרק חלבונים לדו- פפטידים.

פרוטואנדריה- הגחה של הזכרים לפני הנקבות, אופייני לחרקים בהם הזכר הראשון הוא המפרה.

פרח דו-מיני- פרח מושלם, מכיל את האיברים הנקביים והזכריים גם יחד.

פרח זכרי- פרח חסר עלי.

פרח חד-מיני- פרח המכיל את האיברים הנקביים או הזכריים.

פרח נקבי- פרח חסר האבקנים.

פרטנוגנזה- רביית בתולים, יצירת עובר מתא ביצה בלתי מופרה.

פרי- איבר המתפתח מן השחלה ומכיל בתוכו זרעים.

פרי מדומה- פרי המתפתח מחלקים שונים של הצמח ולא מהשחלה.

פריצת דיסק- מצב בו החומר הג'לטיני שנמצא בתוך הדיסק יוצא מן המעטפת.

פרי קלימקטרי- פרי ששיא הבשלתו לאחר הקטיף (משמש, בננה, אבוקדו, שזיף...).

פריקת כתף- מצב בו ראש הזרוע יוצא אל מחוץ לשקע המפרק. נגרם בדרך כלל כתוצאה מהכנה גופנית לקויה לפעילות.

צ'

צומת- הנקודה שבא שני רקמות או מבנים נפגשים.

ציטוקינינים- מווסת צמיחה המעודד התפתחות ענפים ומעכב התמיינות שורשים.

צינור ביציות- צינור הקולט את הביצית לאחר הביוץ ומעביר אותה לאחר ההפריה אל הרחם.

ציצת שורשים- שורש בעל מבנה מסועף.

צלקת- החלק העליון של העלי, בו נקלטים גרגרי האבקה.

צמח דו-ביתי- צמח בעל פרחים חד-מיניים: פרחים זכריים- על פרט אחד, ופרחים נקביים-על פרט אחר.

צמח דו-מיני-  צמח בעל פרחים המכילים גם אבקנים וגם עמוד עלי עם צלקת.

צמח דו-שנתי- צמח שמחזור חייו נמשך עד שנתיים.

צמח חד-מיני- צמח הנושא עליו פרחים נקביים או פרחים זכריים.

צמח חד-שנתי- צמח שמחזור חייו נמשך עד כשנה.

צמח משתרע-  צמח נמוך שרוחבו גדול יותר, משמעותית, מגובהו.

צמח עשבוני- צמח ירוק ורך, לא מעוצה.

צמחים עילאיים- צמחים בעלי שורש, נצר ופרח מוגדרים.

צרכן- כל יצור חי שנמצא בשרשרת המזון מעל לרמה הראשונה של היצרנים.

ק'

קודון- רצף של שלושה נוקלאוטידים.

קוהזיה- משיכה בין מול' מים לבין עצמן.

קטלאז- קטלאז הוא אנזים, המצוי כמעט בכל התאים והאיברים של בעלי החיים, ובכמות גדולה בדם, בכליות ובכבד.  האנזים נמצא גם במיקרואורגניזמים רבים וברקמות של צמחים. תפקודו הקטלאז הוא במניעת הצטברות תרכובת המזיקות לאורגניזם, וזאת על ידי פירוקם. פעילותו של הקטלאז כזרז בתנאים אופטימלים הוא גבוהה ביותר.  הקטלאז משמש בגוף לנטרול הרדיקאלים החמצניים.

קיבולת חיונית- נפח האוויר המירבי שאדם יכול לנשוף לאחר שאיפה מירבית (כ-4-5 ליטר). אימון גופני מגדיל את הקיבולת החיונית (כ-6 ליטר).

קינזיולוגיה- תורת התנועה (קינטי=תנועה, לוגי=תורה).

קיפאון- תהליך בו חומר עובר ממצב צבירה נוזל למצב צבירה מוצק. לדוגמה: מים במצב צבירה נוזל, יהפכו לקרח (מוצק) במצב של קיפאון.

קנה שורש- גבעול תת קרקעי- לרוב אופקי.

קנוקנות- איבר דמוי חוט הנוצר במקום ענף,עלה או עלעל. בדרך כלל נמצא בצמחים מטפסים.

קרח- מים במצב צבירה מוצק.

קרקפת (צמחים)- צבור של פרחים דחוסים.

קרינה בתחום העל סגול- קרינה שאינה נקלטת בעין האדם, כמו כן השפעותיה מועילות ומזיקות. קרינה זו פוגעת בDNA ומשנה אותו.

ר'

רוזמרין- שיח רב שנתי שמוצאו בחופי אגן הים התיכון, יכול להגיע לגובה של שני מטר. השיח פורח רוב השנה, עליו צרים וקטנים ולפרחיו צבע תכלת. הרוזמרין משמש גם כצמח מרפא לכאבי ראש, מגרנה, תשישות כללית, חולשה של מחזור הדם ובעיות עיכול הקשורות להפרעות רגשיות. השמן האתרי של הרוזמרין משמש את תעשיית הקוסמטיקה והסבונים.

ריבוי- גידול מספרי, טיפול לשם הגדלת הכמות.

ריבוי אל-מיני- ריבוי הנעשה מחלקי צמח שונים, קרוי גם ריבוי צמחי, וגטטיבי, בשיטה זו ניתן לשכפל צמחים זהים לחלוטין.

ריבוי טבעי- התרבות צמחים ללא התערבות האדם בטבע.

ריבוי מיני- ריבוי הנעשה אך ורק על ידי זרעים.

ריבוי מלאכותי- ריבוי מכוון של צמחים ע"י האדם לתועלתו.

רנט- תמיסת אנזימים המופקת מקיבות של בני בקר צעירים.

רצפטורים- חיישנים, קולטנים.

רקמה- אוסף תאים דומים או זהים המתמחים בתפקיד מסוים.

רתיחה- תהליך שבו חומר עובר ממצב צבירה נוזל למצב צבירה גז בנקודת הרתיחה.

ש'

שבר מאמץ- הפרת האיזון בין הרס העצם ובנייתה.

שורש- חלק בצמח הנמצא בתוך האדמה מחוסר עלים ולרוב מחוסר ניצנים. מבחינים בין שני מבנה שורשים עיקריים: שורש שיפודי (ראה ערך: שורש שיפודי), ציצית שורשים(ראה ערך: ציצת שורשים).

שורש שיפודי- שורש בעל דמוי שיפוד.

שחלה (צמחים)- האיבר המכיל את הביציות בו מתבצע תהליך ההפריה, בסיום התהליך השחלה מתעבה והופכת לפרי מכיל זרעים.

שחלה עילית- שחלה הנמצאת בתוך העטיף.

שחלה תחתית- שחלה הנמצאת מתחת לעטיף.

שיח- גובהו 1.5-5 מ', בדרך כלל מסועף ובעל מספר גזעים.

שין ספליט (Shin split)- מצב בו מורגש כאב לאורך עצם השוק כתוצאה מדלקת קרום עצם השוקה.

שלב G1: (גידול 1) בשלב זה מתחיל, התא שזה עתה נוצר בחלוקה, את דרכו. התא גדל בנפחו, מתבצע בו חילוף חומרים נמרץ, ומיוצרות בו מולקולות רבות של RNA, חלבונים ומרכיבי תא נוספים. (לוקח כ-4 שעות).

שלב G2: (גידול 2) שלב זה הוא גם שלב של גידול, וגם מתרחשים בו תהליכי ייצור והרכבה של חומרים שונים בתא, ביניהם RNA וחלבונים. היות ושלב זה חל אחרי הכפלת ה-DNA, בשלב זה יש בתא כמות כפולה של DNA. (לוקח כמו 1G).

שלב M: (מיטוזה) שלב זה הינו שלב קצר יחסית לשאר השלבים. בשלב זה, גרעין התא, שמכיל כמות כפולה של חומר תורשתי, מתחלק במדויק לשניים. לאחר מכן מתחלקת הציטופלסמה עם האברונים שבה,  בין שני התאים המתהווים. כעת כל אחד מתאי הבת נכנס לשלב  G1שלו,ומתחיל מחזור חדש. (לוקח שעתיים).

שלב S: (ייצור) בשלב זה מוכפלות מולקולות החומר התורשתי (DNA) שבגרעין התא. בתום שלב זה יש בגרעין כמות כפולה של DNA. (לוקח פי 2 מ-1G).

שמרי תרבות- שמרים שגודלו באופן מלאכותי ועמידים ל- SO2.

שריר הלב- שריר שמבנהו כמו שריר משורטט ותפקודו כשריר חלק - פעולה לא רצונית.

שריר חלק- שריר שפעולותיו אינן רצוניות ולא ניתן לשלוט בו. דוגמאות: מערכת העיכול, מערכת הנשימה.

שריר משורטט- שריר רצוני שניתן לשלוט בו. בחתך של השריר מבפנים רואים כמאין שרטוטים - סיבים.

שרף- נוזל צמיג ,מופרש מתוך הצמח במקום הפצוע שלו.

ת'

תא- היחידה הקטנה ביותר בגוף החי, גופינו מורכב מאין ספור תאים המסוגלים להשתכפל ולהתרבות, לכל תא תפקיד משלו.

תא סומטי- תא שאינו תא מין, אחד מתאי הגוף, עובר חלוקה מיטוזית.

תאי גזע- אוסף כללי של תאים באורגניזם רב תאי המתחלקים במיטוזה ליצירת רקמות תאים ייחודיות.

תאי שמירה- שני תאים הבונים את הפיוניות.

תאית- מרכיב עיקרי בדופן תא הצמח הבנוי מגלוקוז. מולקולות התאית יוצרות סיבים המשולבים בדופן עם רב סוכרים נוספים וכמה חלבונים. הודות לעובייה וקשיחותה היא מקנה הגנה מכאנית בלבד, שכן הבקרה על כניסה ויציאה של חומרים מהתא נעשית ע"י הקרום.

תאים בלעניים- כדוריות דם לבנות ה"בולעות" ומפרקות גורמים זרים.

תאית- מרכיב עיקרי בדופן תא הצמח הבנוי מגלוקוז. מולקולות התאית יוצרות סיבים המשולבים בדופן עם רב סוכרים נוספים וכמה חלבונים. הודות לעובייה וקשיחותה היא מקנה הגנה מכאנית בלבד, שכן הבקרה על כניסה ויציאה של חומרים מהתא נעשית ע"י הקרום.

תא מין- הזרע אצל הגבר או הביצית אצל הנקבה.

תזונה- מדע המזון, אכילתו, עיכולו וניצולו.

תחום על סגול- אורך גל קצר, אנרגיה גדולה בכל פוטון.

תחום תת אדום- אורך גל ארוך, אנרגיה קטנה בכל פוטון.

תחלובה- התקופה שבה הפרה מניבה חלב.

תמיסה איזוטונית- תמיסה שיוויונית, אין מעבר.

תמיסה היפוטונית- מעט מלחים, הרבה מים.

תמיסה היפרטונית- מעבר מריכוז גבוה לנמוך- מעט מים, הרבה מלחים.

תערובת- ערימה של חומרים ללא קשר כימי בינהם. (סלט, בטון, עוגה וכדומה)

תערובת הומוגנית- תערבות שלא ניתן לראות בה את מרכיביה. תערבות זו יכולה להיות גזית, נוזלית ומוצקה.

תערובת הטרוגנית- תערובת שניתן לראות בה הבדל בין מרכיביה.

תפרחת- קבוצת פרחים המהווה חטיבה אחת.

תרבית רקמה- שיטה בה מגדלים תאים וחלקי צמח על גבי מצע מזון מלאכותי בתנאים מבוקרים, בנפרד מצמח האם.

תרחיף- תמיסה בה חלקיקים בעלי צפיפות גבוהה יותר מפוזרים בתוך נוזל בעל צפיפות נמוכה יותר.

תרכובת- חומר חדש שנוצר מהתחברות שני יסודות או יותר, או מהתחברות שני תרכובות או יותר כאשר לתוצר יש תכונות קבועות ואופייניות השונות מתכונות המרכיבים.

תרמיל- פרי ארוך הנפתח בשתי קשוות.

דרושים בדחיפות ניצבים לפרסומות, שכר גבוה מאוד למתאימים, לחצו לפרטים!


 

צור קשר - אודות - הפוך לעמוד הבית - הוסף למועדפים
Copyright © 2008-2015 CKing. All rights reserved