השיר מדבר על תשוקה גופנית, פיזית. לא מדובר בקשר רגשי, אלא בתאוות בשרים מאוד עדינה, טהורה, בסיסית. בחלק הראשון של השיר ישנה פנייה לנמענת. הדובר משתמש במילים מהתחום הדתי. המילים "יחידת חיי" ו"שכינת מאווי" הם כינויים של האל במקרא. גם המילים "גאולה" ו"התגלמות" מקושרות אל העולם הדתי. פתיחת השיר יוצרת רושם שמדובר באהבה רוחנית ופנייה אולי אל רוח הקודש, אך המשכו של השיר הופך את הרושם הראשוני. מסתבר שלא מדובר בישות דתית- אלוהית, אלא באישה בר ודם. הבית הראשון מסתיים בתיאור הגוף שמתייחס אל השפתיים והשדיים, אל האיברים החושניים אליהם כמה הדובר (כך יודעים שזו אישה בשר ודם). ההיפוך באמצעי אומנותי מרכזי בשיר מעלה את האהובה לדרגה נעלה ואת התשוקה הפיזית לנשגבת וטהורה. האהובה והאהבה הארוטית ממלאים את ישותו של הדובר כמו האמונה. הדובר מרגיש שאהובתו נסתרת, נחבאת וקורא לה להופיע בפניו ולגאול אותו מייסורי הנפש. הוא מוכן אפילו למות למען רגע אחד של תאוות בשרים. המילים "יכבה ניצוצי" "יומי אוציא" וכן הדימוי לציפורת כרמים, מעידות כולן על נכונותו להקריב עצמו למען האהבה. ציפורת כרמים זה סוג של פרפר שחי יום אחד בלבד ומת. הדובר מוכן לתת את חייו בשביל המימד הארוטי.
המילה "איך" היא בית בפני עצמו, מופרדת משני הבתים האחרים כדי להדגיש את החיפוש הבלתי פוסק של הדובר אחר הנמענת. הבית השני מתאר את ייסורי הנפש של הדובר ביום ובלילה.
הסבל הוא גם נפשי וגם פיזי. השרש יד"ע מקושר לקיום יחסים ארוטיים. הדובר לא מכיר אותה היכרות אינטימית. הדובר הוגה את שמה פעם אחר פעם. האהבה מדומה לאש שבוערת בנפש הדובר, ואין הוא יכול לעצור את זה. הביטוי "רצפת אש" מתייחס במקרא אל גחלת האש שמטהרת את הכהן. כאשר בשיר לא מדובר בעולם רוחני אלא בעולם פיזי, האהבה עצמה, המימוש המיני, הוא זה שיגאל את הדובר.
הלילות של הדובר הם קשים וללא שינה, כל מחשבותיו פונות אך ורק לאהובתו. גם ביום הדובר מתייסר. הוא לומד גמרא והדמות של האהובה עולה בין האותיות ומפריעה לו בלמידה. כל מראה שנגלה אליו, מזכיר לו אותה: קרן אור, ענן, תפילה- הוא מתפלל כאדם דתי אל האלוהים, אך גם שם הוא למעשה עסוק בתשוקותיו. הדובר מהרהר וחושב רק עליה תוך כדי ייסורים. הוא מבקש שהנמענת תתגלה לו כמו השכינה בדת. הוא חוזר על המילה "אותך" שלוש פעמים כדי להדגיש את החוסר שלה. השיר מסתיים בשלוש נקודות, כלומר בנימה מהורהרת. לסיכום השיר סובב סביב דימויים מהעולם הדתי כדי להעצים את חשיבותה וכוחה של הנמענת. מדובר בדובר שמוכן לתת את חייו למען אהובתו.
כתיבת תגובה