אירופה בין שתי מלחמות עולם

מלה"ע הראשונה נמשכה למעלה מ-4 שנים. גויסו בה 63 מליון חיילים מהם נהרגו כ- 8 וחצי מליון, 22 מליון נפצעו, 8 מליון היו שבויים או נעדרים, בסה"כ 60% מכלל החיילים נפגעו. הקטל וההרס הנוראיים גרמו להשפעות טראומטיות קשות שעצבו את כל תחומי החיים (כלכלה, מדינה, חברה) בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה העשרים. משהו עמוק בחברה ובתרבות המערבית התערער: אם לפני המלחמה הייתה אמונה בתבונה האנושית, בפטריוטיות, בצדקת הדרך, כל זה התחלף בתחושה של אבדן דרך, חוסר אמון, חיפוש אשמים, התפכחות מאשליית הקדמה וערעור על ערכים ומוסכמות שהיו מקובלים לפני המלחמה. זו הייתה מלחמה בה מחזורים שלמים של צעירים נשלחו לחזית וכאשר הם שבו הם חשו מנוכרים, זרים, מנותקים מסביבתם, מלאי זעם כלפי המבוגרים ששלחו אותם לחזית ולטבח.

המלחמה פגעה קשות בכלכלה האירופאית, משקיהן של המדינות המנצחות והמפסידות נפגעו כאחד, כל תשתית התחבורה נפגעת, למעשה כל הסדר הכלכלי התערער ומדינות אירופה הטילו מכסי מגן על ייבוא כדי לעודד את התוצרת המקומית, לעזור למפעלים שנפגעו ולקלוט את אלפי המובטלים שהשתחררו מהצבא. המשק האמריקאי הפרטי הפך למקור המימון של המשק האירופאי. המלחמה החלישה את המשטרים באירופה, הזעם הופנה כלפי המנהיגות והביא למהומות שערערו את יציבות המשטרים. בגרמניה פרצו מהומות על רקע הרעב והמחסור הביאו להפלתו של הקיסר וילהלם השני ולכך שנאלץ לוותר על כיסאו ולמסור את השלטון למנהיג המפלגה הסוציאל- דמוקרטית. השלטון התחלף ממלוכני לרפובליקני בבחירות דמוקרטיות. "רפובליקת ויימאר" חתמה על הסכמי הכניעה עם מדינות ההסכמה בשנת 1918 וכעבור שנה נחתם על ידה "הסכם ורסאי"- הסכם השלום בין גרמניה למדינות ההסכמה.

שלוש אימפריות קרסו לחלוטין:

1. אוסטרו הונגריה- הממלכה ההבסבורגית, התפרקה ללאומים קטנים ביניהם המרכזיים אוסטריה והונגריה.
2. האימפריה העות'מאנית- תורכיה, איבדה שטחים רבים ונשארה רק טורקיה עצמה.
3. הקיסרות הרוסית- נופלת. ישנה מהפכה בולשביקית בה השלטון מתחלף ממלוכני לכיוון דמוקרטי.

נותר המזה"ת, מצב של מנדטים: מדינות מנוסות וחזקות משתלטות על מדינות קטנות כדי להכשירן להקמת מדינה. צרפת מקבלת את סוריה ולבנון ובריטניה מקבלת את א"י, עיראק ועבר הירדן.

חוזי השלום

4 הגדולים אשר חתמו על החוזים:

1. קלמנר- צרפת.
2. לויד, ג'וקג'- בריטניה.
3. אורלנדו- איטליה.
4. וילסון- אמריקה (בסוף לא הרשו לו לחתום על החוזה)

אלה חתמו על חוזה ורסאי עם גרמניה בשנת 1919.

גם במדינות המנצחות לא שררה אווירת התעלות ואפילו במדינות בהן הייתה מסורת דמוקרטית היו משברים. בצרפת למשל הוחלפו ממשלות רבות ובארה"ב לא אישר הקונגרס את השתתפותה בהסדרי השלום.

עמדתה של צרפת: גרמניה אשמה, היא צריכה לשלם ובגדול.

עמדתה של בריטניה: הסכם שלום הוגן כדי שגרמניה תוכל להשתקם ולנהל מסחר עם בריטניה.

עמדתה של איטליה: רק שטחים המגיעים לאיטליה.

עמדתה של ארה"ב: רוצה שלום ללא תנאים, ללא פיצויים ועפ"י 14 הנקודות של וילסון (נק' 14 החשובה ביותר מדברת על חבר הלאומים).

שיקולים לעיצוב מפת אירופה

1. מניעים של המדינות המנצחות שרצו לעצב את המפה בהתאם לאינטרסים שלהם.
2. הזכות להגדרה עצמית של הלאומים יצרה ניסיון להקים מדינות על בסיס לאומי משותף.
3. 14 הנקודות של ווילסון: בניית משטרים דמוקרטיים. יישום עיקרון ההגדרה העצמית ללאומים. ביטול מחסומים כלכליים. הבטחת שיט חפשי בימים. נושא של צמצום החימוש. הקמת "חבר הלאומים". אלו נקודות חשובות ב- 14 הנקודות שהיו פרי יצירתו של נשיא ארה"ב ווילסון עוד לפני המלחמה והוא הביאם בפני הקונגרס האמריקאי בתנאי להצטרפותו למלחמה. אירופה תהיה דמוקרטית, יכובדו מיעוטים לאומיים ויהיה חופש כלכלי. הנק' ה- 14 המדברת על הקמת "חבר הלאומים" היא החשובה ביותר.

מהם הקשיים שנוצרו כתוצאה מעיצוב המפה

1. הפיזור הרב של הלאומים השונים- לאחר המלחמה נעשה ניסיון לקבוע את הגבולות המדויקים של המדינות החדשות עפ"י עקרון ההגדרה העצמית של הלאומים אבל התברר שניתן לממש זאת רק בצורה חלקית. במהלך השנים התערבבו בני הלאומים השונים ביניהם. כתוצאה מהמפה החדשה נותרו כמיליון וחצי הונגרים ברומניה, 700,000 בצ'כוסלובקיה וחצי מליון ביוגוסלביה.
2. במסגרת הסכמי השלום כל המדינות חתמו על "חוזי מיעוטים" כלומר על כך שהם יכבדו את זכויות המיעוטים שבתחומן. אבל, הלכה למעשה הדבר לא נעשה וחבר הלאומים שהיה אמור לפקח על כך לא היה מסוגל לאכוף את הזכויות (לא היו לו שיניים).
3. חולשת חבר הלאומים- עודדה מדינות לערוך תיקוני גבולות שעודדו את התסיסה על רקע לאומי.

השינויים במפת אירופה לאחר מלה"ע הראשונה

קיימים שלושה היבטים לשינויים:

1. קריסת האימפריות:
   • האימפריה העות'מאנית: המדינה העות'מאנית היחידה שנותרה היא טורקיה. מדינות הבלקן ברובן מקבלות עצמאות.
   • הממלכה ההבסבורגית: מתפצלת לאוסטריה, הונגריה, צ'כוסלובקיה, איטליה ועוד.
   • הקיסרות הרוסית: חתמה הסכם שלום נפרד עם גרמניה בשנת 1917 ובמסגרתו מוקמות מדינות כמו ליטא, לאטביה, פינלנד ופולין.
2. הקמת מדינות חדשות: צ'כוסלובקיה יוגוסלביה, אסטוניה, לאטביה, ליטא, הונגריה, אוסטריה, פולין. אך החשובות הן: צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה, הונגריה, אוסטריה ופולין.
3. שינויי גבולות:

גרמניה- מזרח:

• שטחים מגרמניה המזרחית עוברים לידי פולין לצורך "הפרוזדור הפולני"- מוצא לים.
• שטחים מגרמניה עוברים לרשות צ'כוסלובקיה.

גרמניה- מערב:

• אלזס ולורן מגרמניה חוזרים לצרפת.
• חבל הסאר נמסר למשך 15 שנה לאו"ם. חבל הסאר הוא אזור עשיר במכרות ובתי חרושת. הוא נמסר לתפעול, כאשר בכספים ישולמו הפיצויים לצרפת. בתום 15 שנה יערך במקום משאל עם שיכריע האם החבל יהיה גרמני או צרפתי.

השפעות מלה"ע הראשונה על מדינות אירופה

השפעות בתחום החברה:

1. חלק מהלוחמים במלה"ע הראשונה התקשו להסתגל לשגרת החיים האזרחיים וחשו רגשות זכות וניכור כלפי סביבתם. הם חזרו מן החזית מתוסכלים אבל גם מפוכחים מאשליות. הם הטיחו ביקורת כנגד הממשלות במדינותיהם והנהיגו תנועות מחאה חברתיות שהתפלגות לשני כיוונים:
   • מיליטריזם- פיאור של הקרב, הלחימה וההקרבה. המלחמה מבחינתם הייתה נק' שיא בחייהם והם רוצים להנחיל את מורשת הקרב. משמעות הדבר הוא עידוד לאומיות, שנאת זרים, כוח ועוצמה.
   • פציפיזם- הפציפיזם רוצה להחליף את סולם הערכים הישן (לאומיות, הקרבה למען המולדת) בערכים אוניברסאליים של אחווה ואהבת הבריות. הם שוחרי שלום ומתנגדים למלחמה ואלימות.
2. האיכר הפועל והסוחר כולם לחמו כתף אל כתף במלחמה. המלחמה לא הפרידה בין עשירים לעניים, כלומר היא טשטשה את הפערים החברתיים שהיו בין האנשים. כאשר הסתיימה, אותם אנשים דרשו שקולם יישמע. הם רצו להשפיע על השלטון והמדינה. כלומר, עולה דרישה לשוויון אזרחי על בסיס המלחמה. בנוסף, ישנה דרישה לשוויון מצד הנשים שטענו כי הם יכולים להיות כמו הגברים.
3. ערעור על מוסכמות ועל המבנה החברתי הישן ובשלות לכיוון מוביליות חברתית ויתר דמוקרטיה.
4. הגירה- בתוך אירופה ממדינה למדינה בשל קשיים כלכליים, לאומיים ופוליטיים. בנוסף קיימת הגירה מהכפר לעיר- אורבניזציה.
5. "הדור האבוד"- שנת 1914. נבדלים ממי שלא נלחם, מתוסכלים ומפוקחים. סולידאריות לאומית ובינ"ל, תודעה מעצבת- מיליטריזם ופציפיזם.

השפעות בתחום הכלכלה

1. המלחמה יצרה הרס רב ואחריה המשאבים של המדינות התדלדלו. ישנם הוצאות אדירות לכל המדינות כדי לשקם את המשקים שלהן ולבנות מחדש את הארצות.
2. המשק צריך לעבור שינוי ממשק מגויס לצרכי צבא למשק שמייצר שוטף לצרכי שלום.
3. ישנו נטל כבר על ממשלות לתמוך בנפגעים, נכים, במשפחות החללים, מובטלים, חיילים משוחררים.
4. ישנה מדיניות אינפלציונית יזומה מצד הממשלות כדי לממן את ההוצאות הרבות שהוטלו על המדינה.

השפעות בתחום התרבות

ההשפעה בתחום זה התחלקה לשנים:

1. ספרות.
2. אמנות פלסטית.

קמים זרמים תרבותיים חדשים כתוצאה מהמפגש עם המוות, המפגש עם אנשים שקודם לא פגשו. נוצר חוסר אמון כלפי המנהיגים וכל זה מביא את האנשים לחשיבה, להרהור על ההנהגה.

ספרות- בספרות עלתה שאלה:"האם לשם כך נלחמנו?!" בעוד הסופרים לפני המלחמה הדגישו את העלילה, את מעשה הדמויות המשתתפות, אחרי המלחמה התרכזו יותר בעולם הפנימי של הדמויות, במחשבות ולא בדרך הביטוי המקובלת אלא בדרך ביטוי אינדיבידואלית. לזרם זה קראו "אקספרסיוניזם", ההתגשמות האישית של הסופר, מה שהוא חושב בעצמו.

אמנות פלסטית- "האקספרסיוניזם" בא לידי ביטוי גם בציור. הודגשו הצורות הגיאומטריות והקווים הישרים, העיוות של הדמויות, שימוש בצבעים חזקים. אומנים אופייניים: קלה, פיקאסו, קנדינסקי.

מדינות ותיקות- דמוקרטיה חדשה

1. מדינות ותיקות- דמוקרטיה ותיקה: צרפת בריטניה.
2. מדינות חדשות- דמוקרטיה חדשה: פולין, הונגריה, יוגוסלביה, רומניה, צ'כוסלובקיה. הדמוקרטיה בצ'כוסלובקיה נשארה בגלל ביסוס המעמד הבינונו ובגלל חבר הסאר שבשליטתה.
3. מדינות ותיקות- דמוקרטיה חדשה: גרמניה.

גרמניה

הדמוקרטיה החזיקה רק 14 שנה: 1918- 1932, עליית הנאציזם.

רפובליקת ויימאר:

1. חוקה.
2. הפרדת רשויות:

פרלמנט (רשות מחוקקת) מחוק לבית עליון ותחתון.

רשות מבצעת- ממשלה.

בתי המשפט- רשות שופטת.

בראשו הרפובליקה עמד נשיא.

הרפובליקה הגרמנית התחלקה לשלוש תקופות:

1. 1918- 1923: תקופה רעה עקב אבטלה, עוני, חובות לתשלום פיצויים, אינפלציה, הרס תשתיות.
2. 1923- 1929: מס' שנות התאוששות בעקבות הפחתת תשלומי המסים.
3. 1929- 1933: תקופת משבר קשה עקב המשבר הכלכלי בארה"ב.

בנוסף, השלטון הגרמני התבסס על אותו שלטון טוטאליטרי קודם ולכן הדמוקרטיה לא הייתה "אמיתית".

השפעת המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב על מדינות אירופה בשנת 1929

למה יש שגשוג בארה"ב?

בתום המלחמה יש שגשוג עצום. מצב כלכלי מעולה. ארה"ב הופכת למעצמה בקנה מידה עולמי. היא השתלטה על הסחר העולמי, לא נפגעו בה תשתיות כי המלחמה לא הייתה בשטחה. היא מלווה כספים לאירופה, שחוזרים אליה בריבית. אנשים לוקחים את הכסף ומשקיעים בבורסה. הם משלמים באשראי. ישנו ייצור מוגבר של מכוניות בארה"ב- הרבה עבדוה ופרנסה. כמו כן, ייצור מכשירי חשמל ביתיים כגון מקררים ומכונות כביסה. כל זה גורם לצמיחה כלכלית. המדיניות הכלכלית בארה"ב היא ליברלית- כוחות השוק הם הקובעים ולכן ישנם תנאי אשראי טובים וקרקע מוכנה להשקעות.

ב- 24 באוקטובר 1929 המכונה "יום שישי השחור" הבורסה נפלה ביום אחד. רכוש הלך לאבדון, אנשים רצו בבת אחת למכור מניות וכל השגשוג והשפע ירדו לטמיון.

השפעות בתחום הכלכלה

ארה"ב תמכה במשק האירופאי ע"י מלוות והשקעות פרטיות. קריסת הכלכלה האמריקאית בעקבות התמוטטות הבורסה והמשבר הכלכלי הקשה גרמו לכך שפסקו ההלוואות וההשקעות האמריקאיות באירופה כמעט פסקו לחלוטין.

ישנה פגיעה קשה בסחר הבינ"ל כי ארה"ב מטילה מכסי מגן על מוצרים מיובאים ממדינות אירופה כדי לעודד את הצמיחה בה אך הדבר פוגע בחקלאות ובתעשייה של מדינות אירופה. בעקבות המשבר קרסו בנקים מרכזיים באירופה והחל מיתון כלכלי קשה. עלו סממני המשבר שהיה בסוף המלחמה כמו אבטלה ואינפלציה.

השפעות בתחום החברה

המשבר הזה הביא להקצנה בפעילות הפוליטית של תנועות קיצוניות מימין  ומשמאל, דבר שסיכן את הדמוקרטיה ופתח פתח למשטרים טוטאליטריים לעלות לשלטון. הנאציזם בגרמניה והפשיזם באיטליה עולים.

השפעות בתחום הביטחון

למרות שהיו שיחות בין מדינות אירופה במטרה לצמצם את החימוש הדבר לא עלה יפה ולנוכח המשבר הכלכלי והעובדה שתעשיית הנשק הכניסה הרבה מאוד כספים ועוזרת בפיתרון בעיית האבטלה מדינות אירופה המשיכו לייצר נשק.

משטרים טוטאליטריים

רוסיה- קומוניזם, משטר סוציאליסטי שמאלני בראשו עומד מזכיר המפלגה הסוציאליסטית- כל האנשים שווים.

איטליה- פשיזם, משטר ימיני לאומני בראשו עומר דוצ'ה. מונהג בכוח.

גרמניה- נאציזם, משטר ימיני לאומני, בראשו עומד פיהרר. מושתת על תורת הגזע.

מאפייני המשטר הטוטאליטרי

אידיאולוגיה רשמית אחת, מנהיג חזק כל- יכול, מפלגה אחת, פיקוח נוקשה על דעת הקהל, טרור, משטרה חשאית, גיוס ההמון, פיקוח ריכוזי על כלכלת המדינה, פולחן אישיות, פיקוח על החינוך והתרבות, מונופול על התקשורת.

הקומוניזם בברית המועצות

בשנת 1917 פרצה ברוסיה מהפכה קומוניסטית שמטרתה הייתה לעצב חברה חדשה ולהקים משטר חדש שוויוני שיגשים את האידיאולוגיה המרכסיסטית- קומוניסטית. המנהיג הראשון של המפכה היה לנין בשנים 1917- 1924. הוא לקח את האידיאולוגיה המרכסיסטית והפך אותה לפרקטיקה, כלומר מתיאוריה למעשה, אמצעי אידיאולוגי להשגת שלטון פוליטי. מרקסיזם על שם קרל מרכס שהוא גרמני יהודי (1819- 1883) ממייסדי האידיאולוגיה הסוציאליסטית, כתב את ה"מניפסט הקומוניסטי" שבו ביקש לעורר מלחמת מעמדות, מלחמה של הפרולטריון בקפיטליסטים המנצלים שבמהלכה יתפסו הפועלים את השלטון במדינה ויבטלו את המעמדות. תיווצר צורת שלטון קומוניסטית ללא מעמדות בשלטון של הפרולטריון. כתוצאה מהמאבק בין הקפיטליזם לפרולטריון תיווצר חברה חדשה קומוניסטית ללא מעמדות ואז לא יהיה צורך במדינה. האידיאולוגיה של מרכס התמקדה במהפכה בחברות מתועשות ורוסיה בשנים אלו לא הייתה מדינה מתועשת ולא היה בה מעמד בורגני חזק, לכן לנין לקח את התורה הזאת ואמר שאין לסמוך על הפרולטריון שיפתח תודעה מהפכנית כי הם שבויים בדעות הקדומות ולכן את המהפכה צריך לבצע "חיל חלוץ" כלומר המפלגה הקומוניסטית. בין השנים 1918- 1921 התחוללה ברוסיה מלחמת אזרחים בין הקומוניסטים למתנגדים להם. הקומוניסטים היו סיעת הרוב וכונו האדומים והמתנגדים שצידדו במשטר הישן היו סיעת המיעוט וכונו הלבנים. מעצמות ההסכמה (צרפת, בריטניה, יפן) תמכו במצדדי המשטר הישן. הסיבה לתמיכה זו היא חשש מהקומוניזם למרות היותן דמוקרטיות (צרפת ובריטניה). בנוסף צרפת לא רצתה להפסיד השקעות כלכליות ברוסיה כתוצאה מהלאמה של כל הקשור למדינה. הסיבה השלישית היא רצון מצד מדינות ההסכמה שבריה"מ תמשיך להילחם לצידן נגד גרמניה. בשנת 1922 הקומוניסטים מנצחים ומקימים את בריה"מ. לנין, שלט בשנים 1917- 1924 ואז הוא מת, ונוצר מאבק של ירושת לנין בין שני משטרים: טרוצקי וסטאלין. טרוצקי היה שר החוץ וסטאלין היה שר לענייני מיעוטים. לכל אחד הייתה אידיאולוגיה משלו:

1. טרוצקי- רצה להפוך את כל העולם לקומוניסטי כמו רוסיה- "מהפכה מתמדת".
2. סטאלין- היו לו שני שלבים: בשלב הראשון מהפכה ברוסיה שתהווה דגם לשלב ב' מהפכה עולמית. "מהפכה במדינה אחת".

סטאלין לבסוף רצח את טרוצקי, הוא הרג ועינה את כל מי שהתנגד למשטר, 10 מיליון איש במספר. הוא שלט בדיקטטורה. הוא שלט בשנים 1924- 1954 שלושים שנה של טרור בברית המועצות. סטאלין מת ממחלה. הוא יזם שלוש "תכניות חומש"- תכנית שארכה 5 שנים בתחומי החקלאות, התעשייה, החינוך והתרבות.

תעשיה- מטרתו הייתה להגיע למודרניזציה וליצירת חברה סוציאליסטית שמושתתת על הפרולטריון.

חקלאות- מטרתו הייתה ליצור קולקטיבציה, כלומר לחסל את המשק הפרטי ולהכפיף את אמצעי הייצור למדינה.

חינוך- כולם חונכו עפ"י האידיאולוגיה שלו.

תרבות- היה עיתון ממשלתי אחד ותרבות הכפופה לשלטון.

אך בכל זאת היה רע בתקופת סטאלין. הכל נעשה מתוך כפייה על העם. לאף אחד לא היה כלום ולמדינה היה הכל. היה טרור במדינה, רצח, מחנות כפייה. אין אפשרות להביע דעה.

מדוע נתפס המשטר הקומוניסטי בבריה"מ כמשטר המאיים על מדינות שונות באירופה?

1. האידיאולוגיה הקומוניסטית שואפת ליצור מהפכה עולמית שמטרתה ליצור סדר עולמי חדש, להקים צורת משטר חדשה שתחדור לכל תחומי החיים ותתבסס על האידיאולוגיה המרקסיסטית קומוניסטית. כל הדרכים כשרות להגשמת מטרה זו מבחינת הקומוניסטים, כלומר החרבה טוטאלית של העולם הישן (הקפיטליסטי) והקמת עולם חדש קומוניסטי.
2. מנהיגי המהפכה הקומוניסטית ראו עצמם שליחים להשלטת הקומוניזם בעולם כולו וראו את תפקידם לסייע למפלגות הקומוניסטיות בכל אחת מן המדינות הקפיטליסטיות למגר את השלטון הקפיטליסטי בהן. האיום הזה לא היה רק תיאורטי אלא גם מעשי מפני שבמדינות אירופה (גרמניה, איטליה והונגריה) נעשו ניסיונות לערוך מהפכות ולשנות את המשטר בהן. בשנת 1919 הוקם "האינטרנציונל השלישי" ברוסיה שתפקידו היה להקים תאים קומוניסטיים במדינות השונות ולהכשיר את הקרקע להפלת המשטרים הקפיטליסטיים ולהקים משטרים סוציאליסטים במקומם. חברי המפלגות הקומוניסטיות באירופה חשו מחויבות כלפי המנהיגים בברית המועצות יותר מאשר למנהיגים שלהם.
3. מנהיגי המדינות באירופה חשו מאוימים ע"י המשטר הקומוניסטי בגלל התערבותו במדינותיהם ובגלל מה שנעשה לצאר ולמשפחתו ברוסיה (הרגו אותם).