בעל זבוב הוא רומן בו מסופר על חבורת נערים, ילדים, שניצלת מתאונת מטוס בזמן מלחמת העולם השנייה וראלף המנהיג מנסה בעזרת חזרזיר החכם למצוא דרכים לנהל את החיים בצורה תרבותית אבל ג´ק מוביל אותם לכיוונים אחרים. בהתחלה מחליטים-זה אי טוב, נוכל להשתעשע פה, אך ככל שחולף הזמן הם מתייאשים, הופך גן העדן לגיהינום. זהו משל אכזרי על מבנה האנושות ועל מה שעלול להביא לחורבן הדמוקרטיה תוך הצבעה על החולשות של העולם הזה.
הנושא המרכזי:
הרוע כבעל השפעה הרסנית בפנימיותו של האדם. הרוע פועל נגד כוחות ההיגיון והתרבות. הפחד הוא המניע המרכזי להוצאת כוחות הרשע החוצה. גן העדן הופך לגיהינום. מקבלים בפתיחה הסבר איך הם הגיעו, רואים את השמחה, כי הם בלי מבוגרים, ואת התקווה לפני שהם מבינים את המצב, לפני שיבואו לקחת אותם.
הדמויות:
תפקיד הדמויות בעלילה הוא לייצג אב-טיפוסים בחברה שלנו ולהעיר צדדים שונים בחברה האנושית.
ראלף : ראלף מופיע ראשון בסיפור וזה מראה את החשיבות שלו ביחס לאחרים. הוא מייצג את הפן הדמוקרטי והוא כל הזמן מנסה לחשוב על המהלכים הנכונים לנהל את החיים שלהם. ראלף בן 12 וכמה חודשים, הוא נראה קצת גדול ביחסית לאחרים, ייתכן שיהיה מתאגרף שיהיה גדול. הבעיה העיקרית של ראלף זה שהוא מקשיב. הטעות הראשונה והגורלית של ראלף הייתה דווקא בגלל האופי הפשרני שלו. דווקא בגלל הצד הדמוקרטי והמקשיב ושהוא נותן לג´ק ולחבורתו לבחור מה הם רוצים להיות והם בוחרים להיות ציידים, מדרדרת אותם להיות מרושעים. ראלף הוא דמות המנהיג הדמוקרטי, משתמש בקונכית כדי להשליט סדר, מחליט על השמירה על האש, הוא דמות הססנית, חושב הרבה לפני קבלת החלטות אך לבסוף מקבל החלטות נכונות בד"כ. הוא דמות של המנהיג החושב, והוא רואה מה שאחרים לא יכולים לראות. הוא רואה את יכולותיהם של חזרזיר וסיימון. הוא רואה שחזרזיר חכם, הוא רואה שסיימון יש לו מחשבות, הוא נעזר באנשים סביבו. בסופו של דבר כל המאבק בינו לבין ג´ק זה בין האש לצייד, והם מוכנים להרוג את חזרזיר בשביל האש, מרגע שראלף טועם מהבשר הוא בעצם מאבד את השלטון, כי הוא כאילו לקח חלק ממה שמאפיין את החבורה של ג´ק. מאותו רגע העלילה רצה מהר עד לקטסטרופה. כמנהיג הוא מנסה לשכנע את הילדים בהחלטות שלו, לשתף אותם, לא בא וקובע עבורם דברים. הוא בטוח שרק אם ישמרו על תקנות הם יצליחו להישרד, ההוכחה- ראלף אמר "כשהתקנות זה הדבר היחיד שנותר לנו", "אם נתקע בקונכית והם לא יחזרו יבוא הקץ על הכל, לא נשמור על האש, נהפוך לחיות, לא נחלץ מכאן לעולם". סופו של ראלף בעצם הינצלותו מהאש, מראה שבסופו של דבר מי ששורד הוא מי שאנושי יותר מכולם.
ג´ק: ג´ק הוא מנהיג המקהלה. ג´ק מייצג את הצד הדיקטטורי, החייתי שבאדם. שני ילדים: ראלף וג´ק, ראלף החושב הדמוקרטי, ג´ק הוא לבוש במדים, פראי, אם כבר נמצאים כאן אז ליהנות, מייצג את גולדינג, ברגע שיש הזדמנות פורקים עול למרות החינוך השמרני. בוחר להיות מנהיג הציידים וסוחף איתו את שאר הילדים בגלל הקטע של הרעב. ז´ק הוא הכוח המניע את העלילה והופך את כל גן העדן לגיהינום. הוא ראש מקהלת הכנסייה וכאן יש רמז לתפקיד אנשי הכנסייה במלחמת העולם השנייה. הוא תופס את השלטון בתירוץ מאוד לא רלוונטי (מסוגל לשיר בסולם דומ-ייל). הוא מנהיג תקיף ולא מתפשר שבז ומתעלל בחלשים כמו חזרזיר. אין לו היסוסים והתלבטויות כמו לראלף והמילים הראשונות שהוא משמיע בסיפור הן בלשון ציווי ("מקהלה דום!"). הילדים קוראים לו בשם משפחתו, מרידיו, וזה מראה על יחס לא אישי וריחוק כשנוסף לזה הוא שם מסכה על הפנים הוא יכול להתנהג כחיה ובהנאה גדולה לספר כיצד צד את החזיר והוא פרפר תחת ידיו. ג´ק מייצג את האדם שיש בו צדדים אפלים ושבמקרה שמתאפשר לו משחרר את ההדחקה ונותן פורקן מלא ליציריו האפלים של האדם.
חזרזיר: חזרזיר הוא הילד הנבון, חכם, שמן, גורם לעג לאחרים, לא רואה כלום, לא גדל נכון. יש בו נקודת חולשה, צריך מסגרת, מייצג היגיון ומשלם את המחיר הכבד, הרצח שלו היא נקודת מפנה ויש הרבה מקרי מוות אחריו. את חזרזיר מכירים דרך כינויו והוא דמות ה"שעיר לעזאזל" ומהווה מטרה ללעג. הוא שמן וסובל מקוצר ראייה וגם קוצר נשימה. הוא נאמן לחינוך ולידע שרכש ומתייחס בבוז אל שאר הילדים. הוא לא שם לב כשדבריו ההגיוניים לא רלוונטים למשל כשהוא דורש את המשקפים מג´ק ולכן לועגים לו. חזרזיר מגלה סבלנות ונאמנות עד אין קץ לראלף והוא גם זה שמעלה את רעיון הקונכית שתשמש מכשיר דמוקרטי לכנס את כולם ולדבר. חזרזיר מייצג את המצפון האנושי ובמותו מתרסק מוחו המדעי ומתרסקת הקונכית שהיא הסימן האחרון לשפיות ולדמוקרטיה. למרות חולשותיו ומגבלותיו הפיזיות הוא נאבק על הכרת חבריות בכישוריו וביכולתו להואיל.
סיימון: סיימון ילד קטן שמייצג את איש הרוח, מתעלף, חושב מחשבות שונות, הוא האובייקטיבי היחיד, הוא קולט את ההידרדרות. סיימון הוא איש הרוח, נוטה להתעלף, מתבודד, הוא זה שמעלה את האפשרות שהחיה נמצאת בתוכם בשלב מוקדם מאוד. סיימון הוא זה שמגלה שאין מפלצת אבל כשהוא פונה לספר לילדים הם חושבים שהוא מפלצת והורגים אותו. במותו מת איש הרוח כשם שבמשטר הטוטליטרי (כמו הנאציזם) אנשי הרוח מתו ראשונים.
הנושאים המרכזיים בספר:
א. ההכרח בתרבות: בניגוד לאמונה שהתרבות משחיטה את האדם רואים ברומן שחוקים ותקנות משטרה ובתי ספר נחוצים על מנת לרסן את צידו האפל והפרמיטיבי של האדם.
ב. אובדן התמימות: קיום התרבות מאפשר לאדם להישאר תמים ולא לדעת את טבעו האמיתי אבל חשוב שיקיר את היצרים החייתיים והפרמיטיבים שבו. אובדן התמימות בא בעקבות העימות עם המציאות והוא חיוני להתבגרותו של האדם. הוא לא קשור לגיל אלא להבנת טבעו האמיתי של האדם, וזה תנאי לקיום האנושיות.
ג. אובדן הזהות: בשונה מהחיות האדם יכול לחשוב ולבחור אבל כשהוא נסוג לדחפים הפרמיטיבים שלו זהותו מטשטשת. הילדים משתמשים במסיכות על מנת לכסות את זהותם, זה מאפשר להם לצוד, להרוג, ולרצוח.
ד. הכוח: הכוח הדמוקרטי שזה ראלף, כוח של מרות זה ג´ק, וכוח רוחני זה סיימון.
ה. הפחד מפני הלא-ידוע: הפחד הוא המנוע המרכזי להתדרדרות, הוא סובב סביב המפלצת ובסופו של דבר מכירים בעובדה שאין מפלצת אמיתית אלא רק כוחו המשחית של הפחד.
המוטיבים בסיפור:
א. העיוורון והראייה: פעמים רבות בספרות כאילו האדם שעיוור במציאות יש לו הבנה עמוקה יותר לדברים שאחרים אינם רואים, למשל חזרזיר ללא משקפיים, ראייה היא הבנה ושכל ומי שאינו מוכן להבין אינו פוקח עיניו למציאות.
ב. האש והמשקפיים: האש מוצתת באמצעות המשקפים וזה מוטיב כפול שהופך להיות סמלי. האש חיונית לחימום, גירוש פחדים, ועשן לסיימון. יש לה תפקיד כפול, מצד אחד מועילה, ומצד שני הורסת. היא עוררה יצרים וגרמה לשרפות.
ג. לבוש – לבוש ערום ומסיכה: הילדים מגיעים לבושים, נערי המקהלה עם מדים, ויש בזה אירוניה כיוון שככל שהיו לבושים יותר, כך הפכו לפראיים יותר והורידו מעליהם את מחסומי התרבות (רק ראלף וחזרזיר לא מתפשטים). מי שהוריד את הבגדים הצטבע ושם מסיכה וזה אפשר להם להיות אנונימיים ולעשות דברים אסורים.
ד. השמות: שם של אדם הוא זהות ומאפשרת אחריות כלפיו. האירוניה היא שרוב הילדים חסרי שמות, חזרזיר מופיע בכינוי, ורק שניים מופיעים בשם מלא (רק ג´ק, ובן הכומר). חזרזיר מיחס חשיבות רב לשמות כי זה אמצעי לשליטה וסדר. מי שחסר שם ונעלם ולא יודעים את גורלו ולא מרגישים אחריות כלפיו (כמו במלחמת העולם השנייה שנהרגו מליונים ללא שם, כאילו מעולם לא היו).
הסמלים בסיפור:
א. האש: מסמלת תקווה להינצלות אבל על האי היא הופכת לאלמנט של הרס שיצא משליטה והביא חורבן גמור.
ב. הצייד: הוא סמל לייצר ההרס שקיים אצל הנערים.
ג. הקונכית: סמל לתרבות, לחוק וסדר, ושבירתה מסמלת את סוף התהליך של כיפוף המסגרת. ערכה מתבטל ברגע שמפסיקים לתת לה חשיבות, כלומר לפעול לפי עקרונותיה.
ד. חוף-הר-ג´ונגל: העלילה מתרחשת במקומות אלו. בחוף יש את האספות, סוכות וקונכייה. סמל לסדר. על ההר נמצאת האמת, המפלצת, אותה מגלה סיימון. הדרך להר עוברת דרך הג´ונגל, שם משתוללים רוצחים ומי שמגלה את האמת משלם בחייו.
נקודת התצפית של המספר:
המספר הוא כל יודע, ולא מתערב ברגשות הגיבורים. אפילו בעת תיאורים אלימים ביותר הוא מתאר במקביל פרפרים.
המסר המרכזי ברומן:
הנושא או המסר המרכזי של הרומן בעל זבוב הוא שהרע נוכח כבעל השפעה הרסנית בפנימיותו של האדם. כוחות הרוע הם שמאפשרים לג´ק לנצח. הרוע פועל נגד כוחות ההיגיון והתרבות, וזהו בעצם האלגוריה של הרומן, כלומר משל, למציאות האמיתית.
סיכום
אדם מוסרי הוא זה שמחויב לחבריו, כמו סיימון למשל, אלא שסיימון לא פועל טוב בתוך החברה ואילו ראלף גם מחויב וגם פועל טוב ולכן הוא מוסרי ומסוגל להתעמת עם הרוע שבתוכו ומסביבו והוא מסוגל לשרוד את הסביבה שהוכרעה על ידי הרוע הפנימי, ולכן ראלף הוא גיבור הסיפור.
כתיבת תגובה