בין השנים 1882-1914 הגיעו לישראל שתי עליות ראשונות בעקבות פוגרומים התקיימו ביהודי מזרח אירופה.
באותה עת החלה התעוררות לאומית ציונית שהתבטאה בפעילותם של אגודות "חובבי ציון" ששכנעו רבים לעלות לארץ ולהקים מדינה עצמאית.
במהלך התקופה נוסדו צורת התיישבות חדשות ומסגרות בתחומים שונים.
צורת התיישבות
מושבה- צורת התיישבות שהוקמה בזמן העלייה הראשונה.
התיישבות חקלאית- קרקע פרטית, העבודה נעשתה בהתחלה רק ע"י יהודים ואז על ידידים עובדים שכירים. המושבה התקיימה על יסודות דמוקרטיים ועזרה הדדתי בין האיכרים.
בהמשך סבלו המושבות מהפסדים ומאכזבות –מבחינה כלכלית ומקצועית לכן בקשו סיוע מהברון רוטשילד שהנהיג את שיטת הפקידות – המושבות התנהלות באמצעות פקידי הברון שפיקדו על פעילות האיכרים, השיטה נכשלה בגלל התלות שפיתחו האיכרים בפקידות. ההתיישבות בעליה זו התמקדה בעיקר בצפון ומרכז הארץ.
קבוצה- (קיבוץ) העלייה השנייה. בשנת 1909 הסכים ארתור רופין למסור חלק משטח החווה החקלאית כינרת לניהול עצמי של 12 פועלים ללא מנהלים ומפקחים כדי שיעבדו את האדמה.
המטרה היתה כיבוש שטח זה למען היהודים ע"י עבודת האדמה. הקבוצה היא משק מעורב – חקלאי ותעשייתי. הקבוצה מספקת את כל צרכי האנשים. הקבוצה חייה ע"פ השיתוף המלא, השוויון בין כל חבריה ומבחינת חובות וזכויות, עבודת אדמה, כיבוש אדמת א"י .
המטרה היתה הקמת יישוב קבוע שיתופי שיהווה בסיס לחברה החדשה.
התיישבות עירונית- בעשר שנות העלייה השנייה חלה התפתחות עירונית בארץ. התפתחות רבה של אנשים בערים השונות- ירושלים, חיפה הוקמו מוסדות תרבות וחינוך . שיא ההתפתחות הקמה עיר עברית ראשונה- ת"א.
יהודי יפו בעיקר הקימו את ת"א , אשר המצב היה קשה ויחסיהם עם הערבים גבר. היה צפיפות קשה ולכן הרצו לפתח עיר משלהם ליד יפו. מספר משפחות קנו קרקע ואגודת "אחוזת בית" החלה לתכנן את הקמת ישוב.
העיר גדלה והתפתחה ומוסדות חשובים הועברו אליה.
האנשים שהתיישבו היו בורגנים, בעלי משפחות ועירוניים.
אישים וארגונים מסייעים
אישיים:
הברון אדמונד דה רוטשילד "הנדיב הידוע" :
בן למשפחת בנקאים. יהודי ממוצא צרפתי, חי בצרפת אך אהב את ישראל. הוא פעל מתוך מניעים לאומיים ואהבת אדם ולכן כונה "הנדיב הידוע". רוטשילד תרם המון למושבות הראשונות שהוקמו כמו ראשון , פתח תקווה, זיכרון יעקוב ומנע מהם התמוטטות כלכלית באמצעות שיטת הפקידות. הברון ואנשיו השקיעו בנטיעת כרמים, הקמת יקבים, ייצור משי וזכוכית.
ארגונים:
מסגרות צבאיות: – השומר
לפני בוא העלייה השנייה השומרים במושבות היו ערבים ובדווים בגלל שרק להם התירה האימפריה העותמנית לשאת נשק. הערבים לא ביצעו את עבודתם כראוי ואפילו סייעו בפגיעתה.
אנשי העלייה השנייה הגו את רעיון "כיבוש השמירה" כחלק מהאידיאולוגיה שלהם, כלומר העברת השמירה לידיים עבריות. ב 1907 הוקמה אגודת שמירה חשאית ולאחר שנתיים גדלה ושינתה את שמר "לשומר". אנשיה שמרו על משמעת ברזל וחבריה נבחנו בקפדנות.
הם התאמנו בנשקים רכבו על סוסים והתחזו לערבים. ארגון השומר הווה בסיס להקמת ארגון "ההגנה" .
מסגרת תרבותית- אליעזר בן יהודה –מחייה השפה העברית
מחייה השפה העברית . נלחם בכדי להפוך את השפה העברית לשפת יום יום. הוא עלה ארצה בזמן העלייה הראשונה והקים את הבית העברי הראשון שניצן היה לדבר הבו רק עברית. הוא נלחם בעיתונות ובאוכלוסייה הדתית לדבר עברית.
הוא עמד בראש 2 מפלגות חשובות:
א. הוא ייסד את " וועד הלשון העברי" במקום הוא ישב עם חבריו ויחד המציא וחידשו מילים עבריים.
ב. מילון הלשון העברית- פרסם 17 כרכים של מילון זה שבמסגרתו חודשו מילים. מטרת החידוש המילים היתה להפוך את השפה העברית לשפה מדוברת בה יוכלו יהודים להשתמש בחיים המודרניים.
מלחמת השפות- כיבוש עברית-בנוסף לפעילותיו של אליעזר היו רבים שפעלו לביסוס השפה העברית. נגד מהלכים אלו היו קבוצות שהתנגדו לכך כמו "עזרה" וכי"ח הצרפתית. הוויכוח הוחרף בשנת 1913 כאשר אגודת "עזרה" הגרמנית החליטה להקים טכניון בחיפה בגלל חומק מורים ובספרות מקצועית בעברית .
דרישה זו הובילה לגל של התנגדויות ולמאבק ציבורי שכונה "מלחמת השפות". חלק גדול של מורים באגודת "עזרה" פרצו בשביתה, דרשו שהעברית תיהיה השפה ההוראה הראשית ובמקביל הקימו רשת חינוך של מודות עבריים.
אגודת "עזרה" שינתה את דעתה והגיעה לפשרה שבטכניון ילמדו בהתחלה רק לימודי הפיזיקה והמתמטיקה בעברית , המורים ילמדו במשך 4 שנים עברית ואז ילמדו את על המקצועות בעברית.
הטכניון הוקם בשנת 1924 ושפת ההוראה היתה עברית. הניצחון במאבק הוביל לביסוס מעמדה של השפה העברית והקמת מערכות חינוך ללא תמיכה ארגונים זרים .
הברון מוריס דה הירש-בן למשפחת בנקאים יהודים ממוצא צרפתי.ניסה לתרום לפתרון בעיית יהודי מזרח אירופה ע"י הגירה והקמת ישוב יהודי בארגנטינה ואז בישראל, הקים את חברת יק"א שעזרה ליישוב בארץ.
מסגרת ארגונית:
המשרד הארצישראלי –סניף של ההסתדרות הציונית בישראל שפעל ביפו. נוסת ב 1908. תפקיד המשרד היה לנהל ולכוון פעילות ההתיישבות בארץ מטעם ההסתדרות הציונית, מימון פעולותיו היה ע"י קק"ל.
המשרד סייע בהקמת החוות הלאומיות והקבוצות בארץ , ברכישת קרקעות ובפיתוח שיטות התיישבות מתאימות לעולים.
בביל"ו – אחת מאגודות "חובבי ציון" שהורכבה מצעירים בעלי אידיאולוגיה לאומית שתמכו בעלייה לארץ ובהקמת ישובים חקלאיים. חברי הקבוצה הדגישו את הקשר בים עם ישראל לאדמתו, הקימו את מושבת גדרה ותמכו בהתיישבות שיתופית.
יק"א- מייסדה היה הברון הירש, תמכה בהעברת האחריות על המשק החקלאי לידי האיכרים והפסקת התמיכה הכלכלית מידי הברון. החברה נתנה לאיכרים הלוואות אותם היה עליהם להחזיר בכסף או בסחורות, אילצה את האיכרים לעבוד קשה ולא להסתמך על תרומות. השיטה הובילה להצלחה כלכלית.
מסגרות פוליטיות
במהלך העלייה השנייה הוקמו בארץ מפלגות הפועלים הראשונות.
| הפועל הצעיר – 1905 | פועלי ציון – 1906 |
| · מפלגה שהוקמה בארץ ישראל
· התייחסה למציאות החיים בארץ ישראל. · מתונה ונתונה לשינויים בהתאם למצב. · נאבקה למען "כיבוש העבודה" כלומר למען עבודה עברית. · תמכה בשפה העברית. · תמכה בהתיישבות שיתופית. |
· פלג שלמפלגת "פועלי ציון " שהוקמה ברוסיה.
· תמכה במלחמת מעמדות · תמכה בסוציאליזם · פעלה לפי תקנון המפלגה שאיננו ניתן לשינוי. · התמקדה בפועלים ובזכויותיהם, ולא ב"כיבוש העבודה". · תמכה בשפה היידיש
|
** שתי המפלגות דאגו ופעלו למען הפועלים העבריים בארץ ישראל מבחינת: דיור, תנאי עבודה, בריאות,תרבות ומציאת מקומות עבודה.
כתיבת תגובה