האבקה- מעבר של גרגירי אבקה מהאבקנים של פרח אחד לצלקת של פרח אחר.
כדי שתחול הפריה צריכים הצמחים להפגיש את תאי הרבייה הזכריים והנקביים.
ישנם שני דרכי האבקה:
1. האבקה עצמית
האבקה זו קיימת בצמח דו זוויגי שמצויים עליו גם איברי רבייה זכריים (אבקנים) וגם איבר רבייה נקבי (צלקת).
ההאבקה העצמית אינה הדרך המומלצת והמועדפת אצל הצמחים שכן בדרך האבקה זו לא נוצרים צירופים גנטיים חדשים ולא מתקבל גיוון.
2. האבקה זרה
בהאבקה זו , בניגוד להאבקה עצמית תאי רבייה זכריים מצמח אחד מפרים את תאי הרבייה הנקביים של צמח אחר ששייך לאותו מין.
כיצד מתבצעת האבקה זו?
– האבקה ע"י מאביקים (חרקים, עטלפים).
– האבקה ע"י רוח, מים.
מאפייני הפרח עפ"י דרך האבקתו
האבקה ע"י רוח , מים | האבקה ע"י מאביקים | מאפיין |
כמות גדולה יחסית בגלל הסיכוי הקטן | כמות קטנה יחסית | כמות גרגירי האבקה |
עלי כותרת פשוטים, צבעם ירוק לרוב, אינם גדולים, עטיף- לפעמים פשוט ולפעמים כפול | עלי כותרת בולטים , צבעוניים , כדי למשוך את המאביקים, עטיף כפול לרוב | עלי כותרת וסוג העטיף |
חסרי צוף וריח | מייצרים צוף ו/או ריח | יצירת צוף וריח |
צלקת חשופה במקום בולט, גדולה ודביקה | הצלקת הפנימית חבוייה | מיקום הצלקת |
אבקנים חשופים | אבקנים בתוך הפרח | מיקום האבקנים |
בעלי מבנה אווירודינמי והידרודינמי, גדולים יחסית קלים | גרגירים דביקים קטנים וקלים יחסית | מבנה גרגירי האבקה |
כתיבת תגובה