המושב

 צורת התיישבות כפרית על קרקע בבעלות לאומית הניתנת בחכירה.

 המושב השיתופי
נוסד על אדמת לאום ומנוהל עפ"י הדגם הקיבוצי. המגורים והצריכה הפרטית אינם משותפים ובזה שונה המושב מן הקיבוץ.

 מושב עובדים
יישוב שהוקם על אדמת הלאום ותושביו התפרנסו מחקלאות. כל בעל משק מנהל את משקו כיחידה כלכלית נפרדת אך הרכישה של הציוד החקלאי ושיווקו של התוצרת נעשים ביחד.
דגם מושב העובדים בנוי בצורה של כביש ראשי אשר משני צידיו בתים ומאחורי הבתים מצויים המשקים, או דגם מעגלי בו הבתים נמצאים במעגל, במרכז המעגל מבני ציבור ומאחורי הבתים המשקים.
דוגמה למושב עובדים היא נהלל.

 השינויים במושבים
בשנים האחרונות מתקיים תהליך של שינוי במושבים, גם הם נקלעו בשנות ה-80 למשבר כלכלי וזאת בשל התבססותם על ענף החקלאות , חקלאים רבים נקלעו לחובות כבדים ותושבי המושבים החלו לחפש מקורות פרנסה חדשים, יש שמצאו עבודה מחוץ למושב, יש שהגדילו את המשק החקלאי שלהם ויש שפנו לשימוש בקרקעות חקלאיות לצרכים לא חקלאיים כגון: השכרת יחידות דיור, מחסנים, מסעדות, גני אירועים, בתי מלאכה ועוד…
מושבים המצויים בסמוך לערים הגדולות הפכו ליעד אטרקטיבי למגורים לאוכלוסייה העירונית. המושבים החלו מקבלים אוכלוסייה עירונית אשר מתגוררת במושב ועובדת בעיר ובכך הגדילו את תופעת היוממות. המושבים כיום נחשבים כמקומות בעלי איכות חיים גבוהה שבהם שורר שקט ושלווה.

בשנים האחרונות מתקיים בארץ ויכוח ציבורי בשאלה האם לתושבי המושבים והקיבוצים יש זכות לשנות את היעוד של הקרקע שברשותם מיעוד חקלאי ליעוד שאינו חקלאי.