כל סמכויות הממשלה מרוכזות ב"חוק יסוד הממשלה", כיוון שהן מתייחסות לאופי השלטון והמדינה. הממשלה מורכבת מרוה"מ ומשרים. רוה"מ אחראי על תפקודם של השרים. כל השרים עובדים עם רוה"מ כקולקטיב אחד. הדרג השלישי ברשות המבצעת אחרי רוה"מ והשרים, הוא הדרג המנהלי- פקידותי שמהווה בורג מרכזי בממשלה. עובדי הדרג המנהלי- פקידותי חייבים להיות אזרחי המדינה. דרג זה הוא המוציא לפועל של החלטות הממשלה. הוא מתחלק לדרג פקידותי זוטר שעוסק בביצוע, ודרג פקידותי גבוה שעוסק בקבלת החלטות.
השר לרוב הוא ח"כ. הוא נבחר לרשות המבצעת מהרשות המחוקקת ולכן צריך לדעת להבדיל ביניהן. מצד אחד הממשלה מבצעת את ההחלטות כרשות בפני עצמה, ומצד שני היא מורכבת מח"כים מהרשות המחוקקת.
כינון הממשלה והרכבתה
רוה"מ חייב להיות ח"כ. לפחות 50% משרי הממשלה חייבים להיות ח"כים. התהליך הוא כזה:
1.מתקיימות בחירות דמוקרטיות – תמונה פוליטית של הפרלמנט- ימין ושמאל.
2. נשיא המדינה מתייעץ עם ראשי הסיעות ומחליט מיהו המועמד בעל הסיכויים הגבוהים ביותר.
3. הנשיא מטיל על בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להקים ממשלה.
4. רוה"מ הנבחר מציג את ממשלתו בפני הנשיא.
5. רוה"מ הנבחר מצגי את ממשלתו בפני הכנסת כדי לקבל את אישורה.
6. הממשלה נשבעת אמונים בכנסת ומתחילה לתפקד.
ממשלה קואליציונית
במ"י מונהגת שיטת בחירות יחסית. שיטה זו גורמת לריבוי מפגלות. השיטה הפרלמנטארית קובעת שלממשלה צריך להיות רוב תומך בכנסת- 61 ח"כים ומעלה. זוהי הקואליציה. שאר הח"כים שאינם תומכים בממשלה נקראים אופוזיציה. רוה"מ צריך לחתום על הסכם קואליציוני שהוא הסכמה של המפלגות התומכות בממשלה על עקרונות היסוד של הממשלה הנבחרת. זהו הסכם פוליטי. בנוסף ההסכם הקואליציוני מחלק את התפקידים בין המפלגות המרכיבות את הממשלה. הסכם זה חייב להיות גלוי משתי סיבות:
1. זכות הציבור לדעת.
2. זכותם של הח"כים לדעת את התחייבויות מפלגותיהם.
מאז קום המדינה, כל רוה"מ מעדיפים קואליציה רחבה, של מינימום 61 ח"כים.
זכויות המפלגה: מס' תיקים(תפקידים) בממשלה.
חובות המפלגה: משמעת קואליציונית- אחד הסעיפים עליהם חותמת מפלגה המצטרפת לקואליציה, לתמוך בהצעות הממשלה והצעות הכנסת.
הרשות המבצעת יכולה להיות מורכבת מקואליציה צרה או קואליציה רחבה, קואליציה צרה היא כאשר יש 61 חברי כנסת (המינימום הדרוש לקיום ממשלה), קואליציה רחבה היא 62 חברי כנסת ומעלה.
קואליציה צרה
כאשר הבנאדם אשר קיבל את הזכות מהנשיא להרכיב קואליציה מרכיב קואליציה צרה, כלומר מחתים על הסכם קואליציוני 61 ח"כים כל החלטה שהממשלה תרצה להעביר, אם תעבור, תעבור על חודו של קול. ממשלה כזו היא ממשלה לא יציבה שאין לה רוב גדול בכנסת. כאשר אחד מהח"כים בקואליציה לא ישמע למשמעת הקואליציונית ההצעה לא תוכל לעבור.
יתרונותיה של קואליציה רחבה על קואליציה צרה
– חיזוק הלגיטימציה בקרב הציבור, רוב נבחרי העם יושבים בקואליציה.
– חיזוק השותפות הלאומית, נציגים מטעם קבוצות שונות באוכלוסיה יושבים יחד בקואליציה.
– קואליציה רחבה מצמצמת שסעים כגון: לאומי, דתי, חברתי ועדתי. שיתוף פעולה בין מפלגות בעלות מצע שונה מצמצם את שסעים.
– ממשלה יציבה שאינה תלויה במיעוט שלא ישמע למשמעת הקואליציונית.
חסרון גדול של קואליציה רחבה הוא החלשות האופוזיציה בקנה מידה שיכול לסכן את הדמו' כיוון שתפקיד האופוזיציה לבקר את הקואליציה וכאשר היא קטנה כוחה לבקר את הקואליציה קטן בהתאם לגודלה.
כתיבת תגובה