זכויות מתנגשות

זכויות האדם והאזרח אינן זכויות מוחלטות, ולעתים יש להגבילן כדי להגן על זכויות אחרות או על ערכים אחרים של החברה, ולכן קיימת דילמה בכל מדינה דמוקרטית בנוגע למימוש זכויות אדם ואזרח ובהתנגשות בין הזכויות השונות.

 דוגמאות להתנגשות בין זכויות

1. הזכות לפרטיות מול הזכות לחופש התנועה – זכותו של בעל בית לפרטיות עלולה להתנגש עם זכות שאר בני האדם לחופש התנועה (קיצור דרך ע"י כניסה לחצר פרטית).

2. זכות הקניין מול זכות ההפגנה –  כאשר מפגינים רוצים לקיים הפגנה על חלקת קרקע בבעלות פרטית.

3.הזכות לחופש התנועה מול זכות ההפגנה – הזכות של מפגינים ברחוב ראשי של עיר עלולה להתנגש עם זכותם של אזרחים אחרים לחופש תנועה ברחוב (כנ"ל לגבי סגירת רחובות).

4. זכות ההפגנה מול הערך שמירת הסדר הציבורי – כאשר הפגנה מתדרדרת לאלימות – הן מצד המפגינים והן מצד קהל עוין.

5.הזכות לחופש הביטוי מול הזכות לפרטיות – אינטרס הפרט לחיות במנוחה, מוגן מפני חדריה לפרטיותו ללא הסכמתו. זכות הציבור לדעת – כמו פרסום מצבו הבריאותי של איש ציבור, פרסום מידע על חיים פרטיים של אישי ציבור וכד' מתנגשת עם הזכות לפרטיות.

6. הזכות לחופש התנועה מול ערך בטחון המדינה – אינטרס המדינה לשמור על בטחונה מתנגש עם הזכות לחופש התנועה – למשל, חל איסור כניסה  חופשית למחנות צבא ומתקנים בטחוניים.

7. הזכות לחופש הביטוי מול זכותו של אדם לשם-טוב – האינטרס של הפרט – לשמור על כבודו העצמי בעיני הציבור מפני הכפשה והוקעה פומביים. לפעמים מתנגש אינטרס זה עם חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת.

8. הזכות לחופש הביטוי מול בטחון המדינה – לפעמים הגנה על בטחון המדינה מצדיקה פגיעה בחופש הביטוי, שכֵן חל איסור פרסום סודות צבאיים.

9. הזכות לחופש הביטוי מול שלום הציבור והסדר הציבורי – כאשר אינטרס המדינה לשמור על יציבותו של המבנה החברתי והמשטר הדמוקרטי ולשמור על הסדר מפני הפרעות ודברי הסתה בלתי מרוסנים. מכאן, לעתים – הגבלה על יצירות ספרותיות, מחזות או מאמרים, העלולים לפגוע בחלקים שונים של הציבור או להתסיס.

10.הזכות להתאגדות מול הערך של בטחון המדינה – התנגשות זו עלולה להתרחש אם הדמוקרטיה תאפשר קיומה של התאגדות המבקשת לפגוע בבטחון המדינה או במשטר הדמוקרטי. זו הסיבה, שישנן מדינות המטילות הגבלות על קיומן של התאגדויות בלתי דמוקרטיות, המבקשות לשנות את סדרי השלטון והמשטר והחותרות תחת יסודותיה של המדינה במתכונתה הקיימת.

 מה קורה כאשר זכות אזרח עומדת בסתירה או מתנגשת עם זכות אחרת ? או כאשר היא מתנגשת עם ערכים או אינטרסים אחרים של המדינה או של אזרחים אחרים?

במקרים כאלה פונים לבג"ץ. גישתו של בג"ץ היא להגן על זכויות האזרח עד כמה שהדבר אפשרי ולהגבילה עד כמה שיש הכרח.  בג"ץ מעריך את חשיבותו של כל אחד מהערכים / האינטרסים / הזכויות המנוגדים, את עוצמת הפגיעה ואת מידת הוודאות, מעדיף את הנזק הפחות חמור, את הרע במיעוטו.  כלומר, בג"ץ קובע שמוצדק לפגוע בזכויות אזרח רק כדי למנוע פגיעה חמור יותר וודאית יותר בצרכי הכלל. במידה שלא קיימת פגיעה ודאית, יש לפרש את החוק בדרך המתיישבת יותר עם זכות האזרח. מבחן זה נקרא "מבחן הוודאות הקרובה". הוא המנחה את בג"ץ בפסיקתו בהתנגשויות בין זכויות – ערכים ואינטרסים אחרים. 

 דוגמאות לפסיקות בג"ץ

קרא את הדוגמאות שלפניך , הסבר בין אילו זכויות או אינטרסים יש התנגשות.

1. בג"ץ "קול העם" נגד שר-הפנים (1953) – פרשה זו החלה בידיעה שפרסם אחד העיתונים שבה דווח על הכרזה שניתנה, כביכול ע"י שגריר ישראל באו"ם, לפיה ישראל תעמיד מאה אלף חיילים לרשות האמריקנים, להילחם לצידם במלחמת-קוריאה.  הידיעה הוכחשה ע"י ראש הממשלה. עיתון "קול העם" (עיתון המפלגה הקומוניסטית) יצא בהתקפה חריפה על מדיניות הממשלה "המספסרת בדם בנינו". בתגובה הוציא שר-הפנים, מכוח סמכותו עפ"י פקודת העיתונות, צו האוסר על הוצאת העיתון לתקופה של 10 ימים, בטענה שהפרסום בעיתון מהווה הסתה שעלולה לסכן את שלום הציבור. העיתון עתר לבג"ץ.

א. בשם איזו זכות פרסם עיתון "קול העם" את הכתבה?

ב. מדוע שר הפנים הוציא צו סגירה נגד העיתון ? (מהן הזכויות המתנגשות בנושא זה?)

2. בג"ץ שניצר נגד הצנזור הצבאי (1988)  – כתבו של עיתון "העיר" הכין כתבה על השינויים הצפויים בראשות המוסד למודיעין.  הכתבה עסקה בתיאורו של ראש המוסד, ביקורת על פעילותו וציון עיתוי החילופין בתפקיד. הכתבה נפסלה ע"י הצנזורה הצבאית, בטענה שהיא פוגעת בבטחון המדינה, בבטחונו האישי של ראש המוסד ובאופן כללי ביכולת התיפקוד של המוסד. העיתון עתר לבג"ץ.

א. מה היה הבסיס לטענתו של העיתון בפרסום הכתבה?

ב. באיזו טענה התנגד הצנזור הצבאי לפרסום הכתבה? (אילו זכויות מתנשות?)

3. חברת חשמל נגד עיתון "הארץ"– בעיתון "הארץ" פורסמה כתבה בה נכתב שמנכ"ל חב' החשמל החליף את מכוניתו ורכש מכונית פאר במקומה – בתקופה של מיתון במשק. חב' חשמל ראתה בפרסום הוצאת שם רע למנכ"ל ולחברה ועתרה לבג"ץ נגד עיתון "הארץ".
א.  מדוע עתרה חב' חשמל נגד עיתון "הארץ" ?
ב.  מה היה בסיס ההגנה של עיתון "הארץ" ?

4. בג"ץ סער (1979) – קבוצה של זוגות צעירים חסרי דיור עתרה לבג"ץ , משום שבקשו להפגין בירושלים ובקשתם נדחתה ע"י המשטרה ולא ניתן לה רשיון להפגנה.
א.  בשם איזו זכות בקשו הצעירים להפגין ?
ב.  בשם איזו זכות סרבה המשטרה לקיים את ההפגנה ?

5. בג"צ אמיל גרינצוויג (1983) –עתירה של "הועד נגד המלחמה בלבנון" שבקש לערוך תהלוכה לזכרו של אמיל גרינצוויג (שנהרג 30 יום קודם לכן בהפגנת מחאה נגד מלחמת שלום הגליל ) – המשטרה לא נתנה רישיון לקיום תהלוכה זו.
א. בשם איזו זכות דרש הועד לקיים את התהלוכה?
ב. מדוע סרבה המשטרה לאשר את קיום התהלוכה ?

6. בג"ץ אל-ארד (1964) – אגודת "אל-ארד" נוסדה ע"י צעירים ערבים משכילים, כשמטרתה מציאת פתרון צודק לבעיה הפלשתינאית, תוך ראייתה כיחידה בלתי ניתנת לחלוקה , בהתאם לרצונו של העם הערבי הפלשתינאי, העונה על האינטרסים והשאיפות שלו, המחזיר לו את קיומו המדיני והרואה אותו כבעל הזכות הראשון לקבוע את גורלו בעצמו …" הממונה על מחוז חיפה (במשרד הפנים) קבע, כי אגודה זו אינה חוקית. האגודה עתרה לבג"ץ.
א.  אילו שתי זכויות מתנגשות עלו בדיון ?

7. בג"ץ "רשימת הסוציאליסטים" (בג"ץ ירדור נגד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית) (1965) – עתירה לבג"ץ של רשימת הסוציאליסטים, שבקשה להתמודד בבחירות לכנסת ה- 6.  הרשימה כללה 10 מועמדים, כולם ערבים, 5 מהם נמנו בעבר עם אגודת אל-ארד, שהוצאה מחוץ לחוק. הרשימה שללה במצעה את שלמותה ועצם קיומה של מדינת ישראל . היא נפסלה ע"י יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
א. אילו שתי זכויות מתנגשות עמדו לדיון בפני בג"ץ ?

8. בג"ץ פרץ נגד המועצה המקומית כפר-שמריהו – תושבי כפר-שמריהו בקשו להתפלל בנוסח הרפורמי באולם צבורי השייך למועצה (בחגים). המועצה סרבה בנימוק שיש כבר בתי כנסת לסיפוק הצרכים הדתיים של התושבים, כמו כן, בגלל התנגדות של חוגים מסויימים בכפר-שמריהו להשכרת האולם לרפורמים, ומתוך שאיפה לאחדות הציבור והימנעות מפילוג. התושבים הרפורמים עתרו לבג"ץ.
א. בשם איזו זכות עתרו לבג"ץ ? 

9.   בג"ץ לאור נגד המועצה לבקורת סרטים ומחזות (1986) – המועצה לבקורת סרטים ומחזות פסלה את המחזה "אפרים חוזר לצבא", מחזה שהארועים בו מתרחשים בחצר המושל הצבאי ביו"ש. הארוע העיקרי סביבו נסב המחזה,  הוא הריגתו של מפגין, מיידה אבנים, ע"י חייל ישראלי. המועצה פסלה את המחזה בטענה שהוא מציג את הממשל הצבאי בצורה מסולפת, מעוותת ומרושעת, תוך השוואה עם המשטר הנאצי. ההצגה תעורר בציבור הצופים תגובה רגשית קשה של יחס שלילי כלפי המדינה, כלפי צה"ל בכלל וכלפי המימשל הצבאי בפרט. המועצה סברה שקרוב לודאי, שהתגובות למחזה תלווינה בהסתה ובפעילות עויינת כלפי צהל וכלפי הממשל הצבאי.
א. בשם איזו זכות פנה לאור לבג"ץ ?
ב. בשם איזו זכות (אינטרס) פסלה המועצה לסרטים ומחזות את המחזה?


תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *