חוקי מגן

חוקי המגן הם חוקים שנכללים בדיני העבודה ומטרתם להגן על העובד, בכך שהם מטילים על המעביד את החובה להעניק לעובדיו זכויות מינימאליות.

 חוק הגנת השכר– חוק שמטרתו למנוע הלנת שכר בכך שהוא קובע את מועד תשלום השכר. אי תשלום השכר במועד שנקבע נחשבת להלנת שכר, במצב זה העובד יכול לתבוא פיצויי הלנה. החוק קובע סנקציה חמורה על מנת למנוע הלנת שכר, פיצויי הלנה יכולים להגיע לריבית של עד 20% לחודש. ההתיישנות של פיצויי הלנה היא מהירה מאוד, אם השכר כבר שולם לעובד והעובד לא הגיש תביעה תוך 60 יום זה מתיישן ואם השכר לא שולם ניתן לתבוע עד שנה, לאחר מכן כבר יש התיישנות. (כמובן שהדבר תלוי בשיקול הדעת של בית הדין לעבודה שכן ייתכן והייתה טעות כנה של המעביד).
בנוסף חוק הגנת השכר מדבר על איסור הלנת פנסייה ואיסור הלנת פיצויי פיטורין. כמו כן החוק קובע כי חובה לתת לעובד תלוש משכורת ובו פירוט שכרו.

 חוק שכר מינימום– חוק שכר מינימום קובע ריצפת שכר מינימאלית לעובד, עובד זכאי לשכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום אם הוא עובד לפי שעה ובין אם הוא עובד על בסיס חודשי.
מטרת החוק היא למנוע ניצול בלתי הוגן מצד המעבידים ולהבטיח את זכותו של העובד לקיום והכנסה בכבוד.
ישנו חוק שנקרא הוראת שעה , אשר מגן על כך ששכר המינימום לא יהיה פחות מסכום שנקבע בהוראת שעה (חוק משנת 2006) – במקרה ושכר הממוצע נמוך מאוד, שכר המינימום יקבע לפי הוראת השעה.

 חוק שעות עבודה ומנוחה– מטרת חוק זה למנוע העסקה רצופה של עובד שעלולה לפגוע בבריאותו הגופנית והנפשית. חוק זה קובע מס' שעות עבודה ביום, הפסקות בעבודה שיש לתת לעובד (במהלך יום העבודה עצמו), הסדרי מנוחה שבועית, וקובע תשלומים לשעות נוספות ולעבודה ביום המנוחה. חוק שעות עבודה ומנוחה מגן גם על החופש הדת של העובד בכך שמעניק לעובד מנוחה שבועית של לפחות 36 שעות רצופות (יום שבת אצל יהודים), בנוסף מעניק חוק זה זכות להפסקות לטובת תפילה.

 חוק חופשה שנתית– חוק זה קובע ימי חופשה שנתית המגיעים לעובד לפי וותק העובד, יש להדגיש שהחוק קובע ריצפה מינימאלית, המעביד יכול להגיע להסכם אישי עם העובד ולתת לו יותר ימים. החוק עוסק במספר ימי החופשה המגיעים לעבוד, מועד ניצול זכות החופשה והתשלום לעובד בהיותו בחופשה. כל עובד זכאי לחופשה בתשלום שתינתן לפי הוראות החוק.
 שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, לעבודה מסויימת חופשה ארוכה מהרגיל, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבריאות העובד או שבנסיבות העבודה.

 חוק דמי מחלה– חוק זה מטרתו להבטיח פרנסת עובד שלא יכול לעבוד בגין מחלה.

עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל תשלום ממעבידו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימאלית:

(1) החל מהיום הרביעי להיעדרו: תשלום על פי חוק זה בעד תקופת מחלתו.
(2) בעד הימים השני והשלישי להעדרו: מחצית דמי מחלה.
שר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין תשלום דמי מחלה בעד הימים הראשון, השני והשלישי להעדר העובד כאמור, וכוחן יפה על אף האמור בסעיף זה.

 חוק עבודת נשים– מטרת החוק להתחשב בצרכים המיוחדות של נשים. הגבלת פיטורי נשים הרות, זכות לחופשת לידה, איסור העסקת נשים בגיל הפריון במקומות עבודה מסויימים (למשל מקומות עם קרינה).

 חוק שכר שווה לעובדת ולעובד– מטרת חוק זה, ליצור שוויון בין המינים ולמנוע הפליה. חוק זה קובע שכר שווה לעובדת ולעובד בגין עבודה זהה.

 חוק גיל פרישה לעובדת ולעובד- מטרת חוק זה, ליצור שוויון בין המינים ולמנוע הפליה בין המינים. מאפשר לנשים לפרוש לפנסיה במקומות שהתקנון קובע גיל מוקדם יותר לנשים, אישה רשאית לפרוש לפנסיה החל מהזמן שהיא מגיעה לזמן של הנשים ועד לגיל שקבעו לגברים.

 חוק שוויון הזדמנויות בעבודה– חוק זה קובע איסור להפלות עובד בגין מין, נטייה מינית, מעמד אישי (נשוי/ גרוש..), היותו של העובד הורה, גילם של העובדים, גזעם, דתם, ארץ מוצאם, השקפתם , מילואים וכו'.

חוק זה תקף ב:

– קבלה לעבודה.
– תנאי עבודה.
– קידום בעבודה.
– הכשרה / השתלמות מקצועית.
– פיטורים או פיצויי פיטורים.
– הטבות ותשלומים הניתנות לעובד בקשר לפרישה מעבודה.
אין רואים הפלייה לפי סעיף 2 של חוק זה ,כאשר היא מתחייבת מאופיים או מהותם של התפקיד או המשרה. לדוגמה אם רוצים דוגמנית וגבר מגיע, המשרה אינה רלוונטית אליו.

 חוק חיילים משוחררים– מחייב בעל מפעל (הכוונה למקום עבודה) להחזיר לעבודה במפעל כל חייל משוחרר שהיה עובד קבוע במפעל לפני התגייסותו לצבא.

 חוק עבודת הנוער וחוק החניכות– חוק שבא להגן על עובדים מתחת לגיל 18, יש הגבלות של גיל שמותר להעסיק, יש הגבלות על שעות העסקה וכו'.

 פקודת הבטיחות בעבודה– חוק זה קובע הסדרי בטיחות בעבודה.

 חוק ארגון הפיקוח בעבודה– חוק הזה קובע הסדרי בטיחות בעבודה

 פקודת התאונות ומחלות משלח היד– חוק זה קובע חובת דיווח לרשויות על כל תאונה, מחלת מקצוע או מקרה מסוכן שקרה לעובדים.

 חוק שירות עבודה בשעת חירום– חוק זה קובע הסדרים להבטחת תפקוד תקין של המשק בעיתות חירום.

 חוק פיצויי פיטורים– חוק שמקנה פיצויי פיטורים לעובד מפוטר, ובנסיבות מסיימות גם לעובד מתפטר.

 חוק הודעה מוקדמת על פיטורים והתפטרות- חוק זה קובע חובת הודעה מראש על פיטורים והתפטרות – חל על מעביד ועל עובד (תלוי בוותק העובד). חובת המעביד להודיע לעובד, על מנת לתת לעובד אפשרות לחפש עבודה אחרת כשהוא עדיין עובד ומקבל משכורת. וחובת הודעת העובד למעביד היא כדי לאפשר למעביד לחפש מחליף. חובת ההודעה היא לפי וותק העובד (חצי שנה ראשונה – יום לכל חודש עבודה,משבעה חודשים – 6 ימים+ 2.5 לכל חודש נוסף, כאשר יש הגבלה מקסימאלית להודעה, עד חודש מראש) .

 חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם– חוק שבא להסדיר את זכויות עובדי חברות כוח אדם.

 חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)– חוק המחייב מעביד למסור לעובד, לא יאוחר מ 30 ימים, מהיום שהעובד החל לעבוד אצלו, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד.

 חוקי המגן – האם הם תמיד לטובת העובד?

חוקים אלה מטיבים עם הרבה מהעובדים, חלק מחוקי המגן הם הגנה על כבוד האדם.
אך לא תמיד, למעשה כשמדברים על מצב העסקה העובדים מקבלים שכר לפי התועלת השולית של העובד האחרון, למשל אם שכר מיני' 4000 ואתה יכול למכור את מוצריך ולהוסיף יותר עובדים אך בשכר יותר נמוך, המשמעות היא שתהיה מוגבל ביכולתך להעסיק, ולכן זה מגדיל אבטלה, כי תרצה להעסיק מישהו בפחות משכר המינימום אך לא תוכל להעסיק כי אתה לא יכול לשלם פחות משכר מינימום.