הדרך ליצירת כללי משפט בהליך מכוון על ידי מוסד מוסמך שנוהג לנסח אותם בכתב. אצלנו הכנסת היא המוסד המוסמך לגבי חקיקה. דרך החקיקה בעלת מספר שלבים שאותם צריך לעבור ורק בקיום כל השלבים יושלם דבר החקיקה. יוזמת החקיקה היא בד"כ מהמשרד הממשלתי שעוסק באותו תחום.
1. פקיד בכיר מתחיל לגלגל את העניין : "תזכיר הצעת חוק שמופץ לגורמים פנימיים לקבלת הערות.
2. לאחר קבלת כל ההערות מגבשים את הצעת החוק מחדש ומעבירים אותה לועדת השרים לענייני חקיקה ונערך דיון
3. אם הממשלה מאשרת, מניחים על שולחנו של יו"ר הכנסת, ומאותו רגע זה הופך להיות רשמי, מפרסמים את הצעת החוק ברשומות (ספר הצעות החוק – זהו מסמך שהמדינה מוציאה והוא כולל הצעות חוק. הוא מודפס בדפים כחולים כדי להבדילו מחוקים שכבר נתקבלו. בספר זה יש גם פרשנויות לחוק והסברים לחוק ולמטרתו ומאין הגיע הצורך בו, דבר שלא יהיה תמיד בחוק עצמו.
4. קובעים מועד לדיון – ומתקיימת הצבעה/קריאה ראשונה. אם החוק נראה באופן עקרוני לח"כים מעבירים אותה לוועדה המתאימה לנושא וזו דנה בו ומנסחת הצעה מתוקנת עם סעיפים חלופיים הפותרים חוסר הסכמה בין חברי הועדה.
5. קריאה שנייה – זהו כבר דיון על סעיפי החוק.
6. קריאה שלישית – קבלת החוק על כל סעיפיו ותיקוניו.
7. הדפסה בספר החוקים והפעם בצבע לבן.
*הצעת חוק פרטית מוגשת ע"י ח"כ בודד כאשר פה יש דיון מוקדם במליאת הכנסת ומעבירים את זה לוועדה המתאימה לצורך הבאתה לקריאה ראשונה. (שאר השלבים כבר כמו קודם)
מועד כניסתו של חוק לתוקף:
כעיקרון חוק מקבל את תוקפו מיום פרסומו ברשומות (חלק מספר החוקים). ישנו מקרה חריג בו בחוק עצמו נקבע מתי יכנס לתוקפו. צריך לפרסם חוק תוך 10 ימים מיום קבלתו בכנסת, וזאת משום שאדם השומר חוק עלול לעבור על החוק שלא ביודעין.
חקיקת משנה:
חקיקה שהיא לא ע"י הכנסת, זאת שואבת את תוקפה מחוק של הכנסת ובלעדי אותה הסמכה אין תוקף (אין לה הסמכה).
עיקר חקיקת המשנה = תקנות שהן מותקנות מחוק ספציפי.למשל : תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חישוב הפיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון, תשל"ג – 1976. ישנו חוק שמסדיר את הפיצויים לנפגעים שאותו מרחיבה התקנה ובסוגריים מציינים את הנושא הספציפי של התקנה שבה היא עוסקת. ולבסוף תאריך קביעת התקנה.
חוץ מתקנות ישנם גם צווים שגם הם חקיקת משנה ומטרתם לפרט יותר מהתקנה את הנושא הספציפי.ישנם גם הודעות, הכרזות, הוראות והחלטות כאשר אין הבדל חד משמעי שאומר מתי להשתמש בכל אחד המן כלומר הן כולן נוספת לחקיקת משנה.
חוקי העזר
למרות השם שלהם מדובר בסה"כ בתקנות שנקבעות ע"י הרשויות המקומיות (עירייה-מועצה אזוריות), הם קובעים נורמות וקוראים לזה חוקי עזר, אך הם בהחלט לא חוקים אלא תקנות שקיבלו את הסמכות מפקודות המועצות האזוריות והמקומיות. הסמכות שלהם מבוססת על מתן אוטונומיה מסוימת לשלטון מקומי תוך ביסוס ע"י החוק. סעיף 17 לפקודת הפרשנות קובע שתחילת תוקפה של חקיקת משנה היא מיום הפרסום ברשומות(לגבי התקנות באופן כללי) הנקודה היא שתקנות אלה הן בעלות פועל תחוקתי.
פועל תחוקתי – פסק דין אלכסנדרוביץ – תקנה של המכס, מדובר על זוג אנשים שלא הדביקו בולים מסוימים אותם היו צריכים להדביק והעמידו אותם לדין על כך. הם טענו שהחוק עדיין לא נכנס לתוקפו, ואילו הרשות טענה שזה לא דבר שצריך לפרסם. בסופו של דבר הם זוכו. ואז הוגדר פועל תחוקתי. בית המשפט קבע שיש שני מבחנים לתקנה בעלת פועל תחוקתי:
1. האם התקנה היא נורמה משפטית, האם היא מביאה לשינוי המשפט הנהוג במדינה?
2. האם מדובר בתקנה כללית או מופשטת שמופנית לציבור כולו או לחלק בלתי מסוים ממנו?
לכן באותו מקרה קבעו כי זאת הייתה תקנה בעלת פועל תחוקתי, כלומר זה שינה את המצב המשפטי, ולכן היו צריכים לפרסמו ברשומות ואם לא פורסם הרי בני הזוג זכאים.
כתיבת תגובה