פרק א': הקדשתו של ירמיהו לנבי
לאחר הכותרת לספר אנו קוראים על תיאור הקדשתו של ירמיהו לנביא ה'. בהמשך הוא רואה שני מראות נבואיים, ולבסוף הוא זוכה לקבל מ-ה' דברי חיזוק ועידוד.
פס' 1 – 3 – הכותרת לספר. על הפרטים הנלמדים מן הכותרת, ראה בדף המבוא לספר ירמיהו.
פס' 4 – 10 – הקדשתו של ירמיהו לנביא. ה' מודיע לירמיהו כי הוא נועד לנבואה עוד בטרם נולד. ירמיהו טוען לפני ה' כי איננו יודע לדבר לפני קהל, מחמת גילו הצעיר. ה' מבהיר לירמיהו כי אין כאן עניין של גיל, אלא כוחו של ה' הוא העומד מאחוריו. ה' מוסיף ואומר לירמיהו כי אל לו לפחד מפני העם, למרות הקשיים העומדים בפניו.
בפס' 9 מתואר מעשה סמלי: יד ה' נוגעת בלשונו של ירמיהו ו-ה' אומר לו: "הנה נתתי דברי בפיך" ובכך הוא עונה לו על טענתו "הנה לא ידעתי דבר". ומוסיף כי יהיה איתו להצילו.
בפס' 10 מודיע ה' לירמיהו על שליחותו. יש לשים לב כי מספר הפעלים המורים על הרס כפול ממספר הפעלים המורים על פעולות חיוביות, אות הוא כי נבואותיו של ירמיהו יהיו בעיקר נבואות זעם ותוכחה.
"סצינת דפוס" – זהו מושג הבא להראות על תבנית ספרותית קבועה. במקרה שלנו מדובר בהקדשה לנבואה. בהקדשות המופיעות במקרא מופיעים מוטיבים דומים בסדר קבוע: המינוי לנבואה, התנגדות הנביא, דחיית ההתנגדות, עידוד הנביא ומעשה סמלי. כך למשל הקדשתו של משה (שמות ג' 7 – 12) דומה מאד לזו של ירמיהו. לעומת זאת, בחזון הקדשתו של ישעיהו מופיע אמנם אותו הביטוי בדיוק : "ויגע על פי" (ו' 7), אבל בניגוד לנביאים אחרים ישעיהו מתנדב לשליחותו. (משה וירמיהו מגלים התנגדות. יונה – בורח!)
פס' 11 – 16 – שני חזונות נבואיים. בראשון רואה ירמיהו "מקל שקד". ה' משבח אותו: "היטבת לראות", אולי כדי לעודדו ולשבחו. ה' מודיע לירמיהו כי הוא שוקד על דבריו לעשותם, כלומר נבואותיו של ירמיהו מפי ה' יתמלאו בקפדנות וללא דיחוי. המראה השני שרואה ירמיהו הוא "סיר נפוח" שפניו מופנות כלפי צפון. רבים הפירושים שניתנו לביטוי זה. יש המפרשים קוצים נשרפים (סיר = קוץ, כמו סירה קוצנית) שרוח צפונית מבעירה אותם. אחרים טוענים שמדובר בסיר בישול מבעבע והפתח להדלקת האש הוא מצידו הצפוני. בכל מקרה, בעקבות המראה הזה מודיע ה' לנביא כי "מצפון תפתח הרעה", כלומר האסונות שיבואו על עם ישראל יגיעו מצד צפון. ה' יושיב את מלכי הצפון (כנראה שם כללי למלכי הארצות שמצפון לישראל) בשערי ירושלים כדי לשפוט את תושבי העיר על חטאיהם, שהם במקרה זה בעיקר עבודת אלילים. (במקרים רבים אחרים בנבואות ירמיהו ידובר בחטאים מוסריים דווקא).
פס' 17 – 19 – ה' חוזר ומעודד את הנביא לבל יפחד מהעם. אמנם צפויות לו שעות קשות, מכיוון שנבואות הזעם שלו יקוממו עליו את שומעיו, אך ה' מתרה בו לבל ייכנע, כי אם כך יהיה, ה' ישבור את רוחו. אנשי ירושלים ינסו להילחם בירמיהו, אך לא יוכלו לו, כי ה' עומד על העת לצידו.
כתיבת תגובה