ישעיה פרק סב'

 הנביא ישעיה השלישי נמצא בירושלים ומנבא נבואת נחמה. הוא מנבא כשירושלים חרבה.

בפרק מוצגים  שני מצבים:
1. תיאור של ירושלים כפי שהיא: שוממה, נטושה, חרבה.
2. תיאור של מה שיקרה לירושלים בעתיד. את עתידה של ירושלים הוא מתאר באמצעות כינויים של ירושלים. הוא מתאר את השינויים שיכולו בה. בעתיד יקרו לה חפציבה- ההפך מעזיבה- כולם ירצו אותה. ישעיהו מדגיש ששמה של העיר מייצג את המצב שלה. באמצעות שמה הוא משנה את גורלה.

פס' 4: "לא יאמר לך עוד עזיבה, לא יאמר עוד שממה"- תקבולת נרדפת.

אנשים לא חוזרים לירושלים ולכן היא שוממה. ישעיהו יקבע שאנשים חייבים לגור בה, כדי שיהיה אפשר לבנות אותה.

פס' 6: אנשים רוצים לעלות לירושלים אל ישנם מכשולים- אבנים שנפלו מהחומות. "סולו סולו"- תסללו את הדרך תסקלו את האבנים, תבנו את הבתים והחומות.. "הרימו נס על העמים"- שימו את ירושלים כדגל מול כל העמים. ירושלים תהיה מקודשת לכל הדתות. ישנו קישור לנבואה בישעיה ב', בה נאמר שירושלים תהיה גבוהה משאר העמים וכולם ירצו לנהור אליה.

פס' 8: נאמר שהיום כשאנשים זורעים את הזרעים באדמה, הם לא זוכים לתבואה, כי באים אחרים ולוקחים אותה. דגן- תבואה. יש שבועה של האל שמלווה בתנאי: ה' נשבע בכוח זרועו (האנשה) שהוא לא ייתן את הדגן לאויבים ושבני נכר לא ייהנו מעמל ירושלים. מי שאסף את התירוש הוא זה שייהנה מהיין. ה' מבטיח שיהיה מצב בטחוני רגוע כדי שתושבי ירושלים יצליחו ליהנות מפרי עמלם.

מעשרות- לכוהנים. בני ירושלים יוכלו לתת מעשרות, סימן שתהיה להם תבואה.

פס' 4- 5: בפס' אלה מופיעה המילה המנחה ב.ע.ל. הדובר מדבר על ירושלים ואומר שבניה (עם ישראל) יבעלו בה, יהיו בעליה. כלומר, ירושלים לא תהיה יותר שממה ונתונה בידי זרים, אלא בניה ייקחו בעלות עליה.


תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *