כדאיות הקמת חברה

כשאדם רוצה להקים עסק יש לו אפשרות להקים או בבעלות ישירה שלו או בתור חברה, שהחברה תפעיל את העסק. מהם אותם שיקולים נגד ובעד הקמת חברה?

יתרונות:

– הרצון ליהנות מהישות המשפטית הנפרדת של החברה ומהעיקרון של הפרדת האחריות. על מנת להגן עליו במידה והעסק לא יצליח, הגנה מסוימת מפני נושים.

– האפשרות של גיוס הון מהציבור, הנפקה בבורסה.

– יתרון פסיכולוגי – נראה כי חברה זה משהו רציני ועסק פשוט של אדם אחד נראה פחות רציני, ולציבור זה חשוב מאוד.

– חיי נצח – לחברה יש חיי נצח, יצור אלמוות. הישות המשפטית חיה לעולמים ובניגוד לאדם בשר ודם הוא צפוי למות, הרי וחברה היא יצור לא פיזי, ואין מניעה שחברה תחיה לעולם ועד. כל עוד אין מחיקה או פירוק החברה קיימת וזה מבטיח המשכיות מבחינה משפטית ועסקית, רק בעלי המניות מתחלפים. זה נותן ביטחון עסקי כאשר מתקשרים עם חברות אחרות.

– יש עסקים מסוימים שחייבים על פי חוק או תקנונים מסוימים להיות חברה דווקא. על פי חוק בנק חייב להיות בצורה של חברה, חברות ביטוח, הבורסה שהיא חברה בעצמה.

חסרונות:

– להקים חברה עולה כסף וגם הפעלת חברה עולה יותר כסף. יש לשלם אגרה כדי להקים חברה, יש לחבור עם אנשי מקצוע: עורכי דין, רו"ח. יש אגרה שנתית לרשם החברות. חברה מחייבת הנהלת חשבונות כפולה. חברה מצריכה ביקורת של רו"ח, אלא אם מדובר על חברה לא פעילה, או חברה בעלת מחזור קטן ומעל 90% מבעלי המניות מסכימים שלא יהיה רו"ח.

– יש עבירות פליליות מסוימות שנמצאות רק בחברה, ואם נקים את העסק כיחיד הן לא התקיימו. למשל, רישום כוזב במסמכי תאגיד.

מיסוי חברה מול מיסוי יחיד:

איך מתבצע תרשים הזרימה של חישוב המס:

הכנסות               1,000,000

ניכויים

הוצ' עסקיות         (600,000)

ניכויים אישיים       (15,000)            קופ"ג / הפרשות לפנסיה. תשלומים שהמחוקק התיר אותם, הוצ' שלא קשורה                                      
                                                 להשגת הכנסה, מתוך מגמה לחסוך כסף לעת זיקנה – קיים רק ביחידים.

פטורים               (10,000)            סעיף 9 – בדרך כלל ביחידים.

קיזוזים                (200,000)

הכנסה חייבת       175,000 – מפעילים את מדרגות המס

לחברות יש שיעור מס קבוע.

אצל חברה יש לבדוק האם ניכו לה מס במקור, כמה היא שילמה מקדמות ולקזז את זה מהמס שאותו היא צריכה לשלם.

לאחר שהפעלנו בחברה את שיעור המס הקבוע שלה זהו המס שהיא צריכה לשלם, אצל היחיד יש זיכויים שהם הנחה מהמס: נקודות זיכוי, זיכוי כאחוז מתשלום ששילמנו (תרומות), תשלום לחברות ביטוח (סעיף 45 א') וזיכוי לפי מקום מגורים או מקום הפקת ההכנסה.

צורת החישוב הזו של מדרגות המס ונקודות הזיכוי, מבטיחה שעל הכנסות נמוכות נשלם אחוז מס נמוך ובנוסף יש סכום הכנסה מסוים שעד אליו אין תשלום מס.

היטל שמחויבים בו רק יחידים ולא חברות – ביטוח לאומי ומס בריאות. רק יחידים ייהנו או ישתמשו בהיטל זה. ביטוח לאומי הוא בשיעור של כ- 5-6% על הכנסה מופחתת עד 60% מהשכר הממוצע במשק ומעבר לכך עד 37,000 ₪ לחודש האגרה היא כ- 11%. החישוב של ביטוח לאומי הוא חישוב חודשי. גם המעביד משלם עבור העובד לביטוח לאומי. המעביד משתתף בכ שליש מהתשלום לביטוח הלאומי ואילו עצמאי משלם הכול באופן עצמאי לביטוח לאומי, הכול יוצא מכיסו, ולכן לעצמאי יש ניכוי על ההוצאות שלו לביטוח לאומי, מעין הטבת מס.

המטרה של ביטוח לאומי היא עניין סוציאלי ולפיכך החיוב הוא ליחידים וחברות לא צריכות לשלם על ההכנסות שלהן ביטוח. צריך לזכור שעל הכנסות של יחיד יש בנוסף למס הכנסה גם ביטוח לאומי ולכן בקבלת החלטה של פתיחת חברה כן או לא, יש לקחת זאת בחשבון.

אמנם לחברה יש אחוז מס נמוך יחסית, אך צריך לזכור שהכסף עדיין לא הגיע לכיסו של בעל המניות, ואם היא מעבירה כסף אליו, יש אירוע מס נוסף – ישות משפטית נפרדת, ולכן נשלם עוד מס.

צורה להעברה לכספים – משכורת. צורה נוספת – דמי ניהול. צורה נוספת – דיבידנד. בניגוד לדוגמאות הקודמות, אמנם זו הכנסה חייבת אצל בעל המניות אך זו גם הוצאה מוכרת בחברה. אומנם משלמים מס, אך החברה מקבלת הטבת מס. דיבידנד זה חלוקת רווח ועל זה מוטל מס של 25% או 20% אם אתה בעל מניות קטן. 

מתי כדאי להקים חברה?

– כשיש כוונה לאדם שהעסק יצמח במהירות מתוך הרווחים של עצמו. אם האדם לא יקים את העסק בתור חברה, הוא היה מגיע למדרגות מס מאוד גבוהות. אם העסק לא מאוגד כחברה – הוא האדם בשר ודם, אותה ישות משפטית, ואז הוא ישלם מס גבוה, אם הוא מאגד את העסק כחברה החברה היא ישות משפטית נפרדת ותשלם מס נמוך יותר.

– לאדם שאין הכנסות אחרות ויש לו עסק עם הכנסות נמוכות בהתחלה, כדאי לו למשוך משכורת כדי שיוכל לקזז את ההפסדים של השנים הראשונים בשנים הבאות כאשר יהיה רווח בחברה. ולכן כדאי להקים את העסק בתור חברה.

– אם צופים שבשנים הראשונים העסק יישא הפסדים או ירוויח מעט מאוד כדאי שנקים חברה – על מנת שנוכל להעביר הפסדים לשנים הבאות. כדאי לנפח את ההפסדים ולמשוך משכורות כדי לקזז בעתיד כאשר יהיו רווחים. 

– אדם שיש לו סוג של פעילות כזו ששנים מסוימות העסק מפסיד ושנים עם הכנסות גדולות, אם הוא מקים את זה כחברה – יש לו אפשרות לווסת את זה. בשנים של הפסד הוא מושך משכורת ומגדיל הפסדים ובשנים עם רווחים מקזזים את ההפסדים מהשנים הקודמות. אם הוא היה אדם עצמאי – בשנים עם רווחים היה מגיע למדרגות גבוהות, ובשנים של הפסדים היה משלם, אומנם מדרגות נמוכות, אבל משלם.

– יתרון פסיכולוגי – עדיף להיות "קטן בין גדולים", מבחינת שלטונות המס, לא למשוך תשומת לב. אם מקימים חברה, אנו בחוליית חברות ואז יחסית אנחנו חברה קטנה יחסית בין הרבה חברות מאוד גדולות, ושלטונות המס יתעניינו בהן יותר. כאשר אני עצמאית, אני אחת מבין רבים כמותי.

בעיית הקיזוזים:

בעיה משמעותית. נניח שיש לאדם 3 עסקים:

1. עסק בבעלות ישירה שלו עם הכנסה חייבת של 100,000 ₪.

2. עסק שמאוגד כחברה עם הפסד של 300,000 ₪

3. עסק כחברה עם הכנסה חייבת של 200,000 ₪.

מה המצב מבחינה כלכלית? הוא מאוזן, מאופס. על פניו האדם לא הרוויח ולא הפסיד ולא צריך לשלם מס.

הבעיה היא שיש כאן שתי ישויות משפטיות נפרדות. החברה הראשונה שהיא בהפסדים היא נישום בפני עצמה, וכך גם החברה השנייה וכו'. אם מקימים עסק כחברה ויש עסקים נוספים, אם העסק יהיה בהפסדים לא נוכל לקזז עם חברות אחרות, אלא צריך לחכות שחברה תרוויח על מנת לקזז את ההפסדים משנים קודמות. אם שלושת העסקים לא היו חברות אלא עוסק מורשה של אותו אדם, לא הייתה בעיה, והוא יכל לקזז את כולם, כי הם מתנקזים לאותה ישות משפטית.

פס"ד רובינשטיין : חברה ליבוא מזון דגים שצברה הפסדים לצורך מס בשנים הראשונות של 4 מליון שקל. בעלי המניות רצו להציל את מה שאפשר מההפסדים שנוצרו להם. רובינשטיין שהיה קבלן קנה את החברה בכ 10% מגובה ההפסדים הצבורים, הוא לקח את החברה, שינה את התחום עיסוק שלה, השם שלה ושינה את היעוד שלה לחברה קבלנית שבה הוא ידע להביא רווח, ועל הרווחים שהחברה הביאה הוא לא שילם מס בגין קיזוז הפסדים מהעבר. לאחר מספר שנים התעורר מפקח במס הכנסה ולא היה מוכן לקבל את מה שרובינשטיין עשה. המפקח הוציא שומות מס לתשלום לחברה שהתעלמו מההפסד הצבור בטענה שזהו לא הפסד של אותה חברה. רובינשטיין פנה לבית משפט, במחוזי נפסק לטובתו, אך בית המשפט העליון קיבל את טענתו של מפקח המס שמדובר בעסקה מלאכותית מכיוון שמטרת העסקה לא הייתה עסקית אלא מטעמי מיסוי ולכן מדובר על עסקה מלאכותית.

פס"ד בן ארי : הייתה חברה שלבן ארי היה 32% מהמניות שלה, החברה צברה הפסדים במשך השנים ולאחר מספר שנים בן ארי רכש  את יתרת ה 68% מהמניות שלה ולאחר מכן העביר פעילות מעסק מרוויח אחר שהיה לו לחברה הזאת על מנת לא לשלם מס על פעילות רווחית זה. מס הכנסה לא הסכים לקזז את הפסדי העבר בטענה שהייתה כאן עסקה מלאכותית. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת מס הכנסה אך בית המשפט העליון בניגוד אליו פסק ש 32% מסך ההפסדים הצבורים בגינם יהיה ניתן לקזז את תשלומי המס. מכיוון שבהיווצרות ההפסדים בן ארי היה בעל של 32% ממניות החברה. ולכן יהיה רשאי לקזז באחוז זה.

חברה שקופה – חברה לכל דבר מבחינת דיני התאגידים, סעיף 61 א'(1) לפקודה – מדובר בחברה שאמורה לבקש להיחשב כחברה שקופה, לא כל חברה יכולה לבקש, יש רשימת תנאים שצריך לעמוד בהם. בחברה שקופה הכנסות החברה יזקפו ישירות לבעל המניות. זה מאפשר מצד אחד ליהנות מיתרונות התאגידים של עירבון מוגבל אך ההכנסות מיוחסות באופן ישיר כהכנסותיהם של בעלי המניות.

מתי כדאי? אם החברה צופה שההכנסות יהיו נמוכות יחסית.

 יש פסיקה לגבי חברה משפחתית סעיף 64(א) – כל בעלי המניות הם קרובי משפחה והם ביקשו להיות חברה משפחתית, שכל ההכנסות נזקפות לאדם אחד מבני המשפחה. 

בחברה שקופה ניתן לייחס לכמה אנשים, בחברה משפחתית הייחוס הוא לאדם אחד בלבד.

כיום חוק ביטוח לאומי מטיל תשלום על נישומים שיש להם הכנסות מחברות שקופות או חברות משפטיות