כנרת – רחל

הכנרת מופיעה ברבים משיריה של רחל והיא העניקה השראה לשיריה האחרים.


 סוגו של השיר:  

שיר טבע, לירי אישי, שיר מולדת.

שלושת הבתים הראשונים מתארים תמונות ונופים מהכנרת. בבית האחרון מובלט האלמנט האישי-לירי, המדבר על שבועתה של הדוברת ועל זיקתה לכנרת.

אהבתה לכנרת ולנופיה אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מעולמה, מנפשה ומזיכרונותיה מביאה אותה לאהוב את המולדת ואת נופיה. אהבת כנרת מביאה אותה לאהוב את כל ה-"מולדת".

 תוכן השיר:  

הכנרת ונופיה אשר אהבה ואשר היו קרובים מאוד ללבה הפכו לחלק בלתי נפרד ממנה מעולמה מנפשה ומזיכרונותיה של המשוררת כי בכנרת בלתה היא את ימי נעוריה היפים והמאושרים לכן היא לא תבגוד בה ולא תשכח אותה (כנרת) כפי שאין שוכחים "חסד נעורים" – הימים היפים והמאושרים ביותר בחייו של האדם.

 מבנה השיר:

השיר בנוי מארבעה בתים שלושת הבתים הראשונים מביאים תמונות נוף של כנרת כל בית מתאר תמונת נוף אחת שבמרכזה מטאפורה. הבית האחרון מובלט בו היסוד הלירי אישי ומהווה מעין מסקנה ושבועת אמונים לכנרת.

 בבית הראשון:תיאור תמונת נוף נפלאה: הכנרת – הרי גולן העומדים כשומר ומשרים הרגשה של שקט ובטחה ובצפון עומד לו חרמון הסבא הקורן בבדידותו – בגובהו ובפסגתו המושלגת.

נוף:הרים, צבעים :לבן.

 בבית השני: יש דקל כתינוק שובב. הניגוד בין הבתים הוא גם בגובה מהרים לחוף ומהדקל לפרחים ומהם לירק   נוף: כנרת, צבעים: תכלת.

 בית השלישי: עוברת המשוררת לתאר את הפרחים הססגוניים מרהיבי העין הצומחים בחורף בגבעת הכרך. הכלניות האדומות כדם הכרכום הצהוב כזהב הירק הירוק והשמים התכולים ריבוי הצבעים משרה קסם לנוף הכנרת.

נוף: פרחים , צבעים :אדום , כתום, ירוק תכלת.

 בבית הרביעי והאחרון: בבית זה בולט היסוד הלירי האישי, יש בו שבועת אמונים המנוסחת כשאלה רטורית: הדוברת נשבעת שלעולם לא תבגוד בכנרת ולא תשכח אותה אפילו אם תתרושש ואף אם תזדקן ותלך כפופת קומה וגם אם הלב יהפוך לשממה – כי לעולם לא תוכל לשכוח אותם רגעים של אושר ותחושות של יופי  – שלווה  וביטחון שהיו לה בכנרת (חסד נעורים). בבית זה מובעת זיקתה של המשוררת לכנרת ואהבתה לה בזמן שבשלושת הבתים הקודמים היא תארה את הנוף היפה והמיוחד כאילו היו הסיבה לאהבתה אותו.

המילה משואה  מופיעה בתהילים פעמיים כשהפרוש הוא דברי חלקות. דברי פיתוי של החוטאים לה'

אלו שמתרברבים בהצלחתם ובאפסותו של הקל.

וכשרחל מדברת על משואות זרים  היא כנראה מתכוונת לדברי הפיתוי של אלו שלא מאמינים בחזון הציוני.

 אמצעים אמנותיים:

סוג השירשיר טבע: תיאור הרי גולן, חרמון הסבא, חוף הים, הדקל, הכנרת והפרחים , הכלנית והכרכום , הירק .שיר לירי: אישי כפי שהתבטא הדבר בבית האחרון זיקתה של המשוררת לכנרת ושבועת האימונים לה .שיר מולדת: אהבת המקום (כנרת) על נופיו מרהיבי העין מביאה אותה לאהוב את המולדת בכללותה 
חריזהחריזה אסונאנטית: גע בם – הסבא         עצור – הצחורצמרת – כנרת          שובב – רגליו        הכרך – הירקהכרכום – במרום     שחוח – לשכוח     זרים – נעורים 
אליטרציהחזרה על אותם אותיות וצלילים :בם, בדממה, בוטחת, בבדידות, הסבא   ( ב )קורנת, נם, חרמון                                  ( נ )צינה, צחור, צמרת                                 ( צ )שם, שפל, שער, שובב, משכשך              ( ש )פרחים, חורף                                         ( פ )כרך, כלנית , כתם , כרכום                    ( כ ) 
הפלגה והגזמה(היפרבולה)פי שבע אז ירוק הירק ( בית שלישי )פי שבעים תכולה התכלת במרום ( בית שלישי )שם הרי גולן הושט היד וגע בם ( בית ראשון ) 
מטאפורהמטאפורה מליצית (בבית האחרון) והיה הלב למשואות זרים כלומר חורבה השייכת לזריםחרמון הסבא – השלג מכסה את החרמון כמו סערות השיבה של הזקן.משכשך רגליו – הדקל כמו תינוק המתרחץ במים ומנענע בהם את רגליו .דם הכלנית וכתם הכרכום ( בית שלישי ) 
דימוייםסתור שער הדקל כתינוק שובב ( בית שני )ענפי הדקל דומים לתינוק פרוע שער
האנשההדקל כתינוק שובב ( בית שני )הדקל מתואר כתינוק שובב בעל שער פרועעצור: (בית ראשון ) ההרים דומים לשומר המצווים לעצור 
שאלה רטוריתהאוכל לבגוד בך, האוכל לשכוח חסד נעורים  ? 
אוקסימורון" בבדידות קורנת " – דבר והיפוכו – סוג של מטאפורה המחבר שני מרכיבים מנוגדים לאחדות אחת מפתיעה. ביטוי המצרף בתוכו דבר והיפוכו לשם הגברת הרושם וההפתעה !
אנאפורה" שם הרי גולן… בית ראשון "" שם על חוף הים… בית שני " – חזרה על תחילתם של שני טורים החזרה באה לצורך הדגשה
פסיחה" האוכל לבגוד בך – האוכל לשכוחחסד נעורים " 
אונומאטופיה" ובמי כנרת משכשך רגליו " חיקוי קולות בטבע !צלילי המלה מציינים משמעות הקשורה במלה הזאת בטבע למשל משכשך רגליו – השכשוך כקול רעש המים הנשמע בעת שמנענע הילד את רגליו במים

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *