היסטוריה:
כפר יונה היא מועצה מקומית במחוז המרכז אשר נוסדה בשנת 1940.
בשנת 1930 הגיעו לאתר ההתיישבות עשרה חלוצים ראשונים מתוך שלושים ושלושה חברי קבוצה שנקראה "קבוצת רגב", אשר אספו כספים ורכשו 300 דונם אדמה מתוך האדמות שבסביבת טול כרם. לא קלים היו חיי המתיישבים בכפר. בצד המצב הכלכלי הקשה, ששרר במשך שנים רבות, נכנסו המתיישבים לחובות גדולים, בעבור רכישת הקרקעות, בניית הבתים וההשקעות שבהקמת המשקים. התנאים הקשים נבעו גם מחוסר תנאים אלמנטריים במקום כגון, רופא, חנויות, תחבורה מסודרת, טלפון, רדיו או מקרר. חלק מן החלוצים הראשונים היו נשואים, חלק היו רווקים. עם השלמת הבנייה של עשרת הבתים הראשונים, הגיעו לכפר הנשים הראשונות, חלקן עם הילדים ולאחר שנוספו בתים אחדים הוקם בכפר גן ילדים ליד המועצה הישנה ונוספו לו כיתות בית ספר יסודי, אך היו גם תקופות ממושכות, שבהן נסעו הילדים ללמוד בנתניה, משום שהיו חסרות כיתות מתאימות. בשנות ה- 40 הושבעו הילדים, שהפכו לנערים, ל"הגנה" בטקס רב רושם, מוסתר, כאשר ידם על אקדח, השמור היטב. הם אף נטלו חלק מעשי בפעילות הביטחונית כגון, העברת מידע מעמדה לעמדה בעת ירי ערבי. |
ליד בית ליד שכנה מעברה גדולה, שבות-עם. המעברה שכנה בדרך לבית-ליד, ליד תחנת הדלק הצבאית והשתרעה עד לפרדסיה שבדרום. במעברה היו חמישה מחנות ומעריכים את מספר תושביה קרוב לחמישים אלף בשיא קיומה. זו הייתה המעברה הגדולה ביותר בישראל.
האנשים במעברה התגוררו באוהלי בד, שמונה עד עשר נפשות באוהל קטן, שקיבלו מיטות ומזרני קש מהסוכנות ושתי סמיכות צבאיות לכל נפש. צעירים רבים מן המעברה נקשרו אל כפר יונה, בעקבות ביקוריהם בה בשבתות. חלק גדול מיוצאי המעברה הגדולה התיישבו הכפר יונה.
המעברה של כפר יונה הוקמה בין השנים 1952 ל-1955, יוצאי המעברה הגדולה התיישבו במבנים רעועים תמורת 13.5 לירות, עבור הזכות לגור בצריף שילמו 75 לירות ועבור הזכות לגור בבית שילמו 200 לירות. החיים במעברה היו קשים ביותר. הצרכניה הייתה ממוקמת בכפר הוותיק והיה צריך לעבור מרחק רב מהמעברה אליה. כך גם באשר לשירותים רפואיים.
גבולות כפר יונה:
בצפון: יישובי עמק חפר.
בדרום: פרדסיה.
במזרח: ינוב.
במערב: צומת בית ליד.
שטח השיפוט של כפר יונה:
כפר יונה פרושה על כ- 11,000 דונם, אשר מתוכם כ- 1,200 דונם מיועדים למגורים, כ- 75 דונם לתעשייה ולמלאכה, כ- 7,800 דונם לחקלאות וכ– 1,300 דונם לשימושי קרקע מיוחדים.
דרכי הגישה לכפר יונה:
לכפר יונה שתי כניסות: האחת, מערבית, דרך רחוב יצחק רבין והשנייה, מזרחית, דרך שדרות מנחם בגין, המובילה למרכז היישוב. כביש מספר 57, המחבר בין צומת בית ליד לבין טול כרם מהווה את עורק התחבורה העיקרי לכפר יונה. בעתיד מתוכנן כביש מספר 562, אשר יחבר בין ינוב, צורן וצומת דרור.
אוכלוסיית כפר יונה:
בשנת 1972 מנתה אוכלוסיית כפר יונה כ-3800 תושבים.
בשנת 1997 מנתה אוכלוסיית כפר יונה כ-8100 תושבים.
כיום (2005) מונה אוכלוסיית הכפר כ-12,000 תושבים בכ- 2,500 בתי אב.
קיימת מגמת גידול באוכלוסייה בקצב של 9% לשנה. מקורות הגידול הם ריבוי טבעי, משפחות עולים מבריה"מ (כ-150 משפחות) ומאתיופיה (כ-100 משפחות) בשנים האחרונות מגיעה לכפר יונה אוכלוסייה מערים אחרות. בכפר יונה קיים אחוז גבוה של ילדים וזוגות צעירים, הגיל הממוצע בישוב הוא 24.4 ומספר הגברים כמעט שווה למספר הנשים. 65% מאוכלוסיית הכפר בעלי רכבים, 25% מתוכם בעלי יותר משני רכבים.
החינוך בכפר יונה:
אגף החינוך בכפר יונה מטפל בכל נושא החינוך הפורמאלי של ילדי הישוב מגיל 0 ועד גיל 18. תחת אחריות האגף נמצא השירות הפסיכולוגי, הספרייה ומתי"א (מרכז תמיכה יישובי אזורי)
כמו כן, מפעיל אגף החינוך תוכניות בשיתוף עם המתנ"ס.
בכפר יונה 8 מעונות, 13 גני ילדים ממלכתיים, 4 גני ילדים דתיים, 2 גנים טיפוליים, 2 גנים חרדיים, 3 בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ממלכתית וחטיבת ביניים דתית. בני הנוער בכפר יונה לומדים בבתי ספר תיכוניים בנתניה והסביבה, רובם לומדים ברמות חפר – מעברות.
כתיבת תגובה