הסיפור "לשבור את החזיר" הוא סיפור התבגרות. במרכזו עימות בין הילד יואבי, גיבור הסיפור והמספר לבין אביו.
מאבקו של יואבי באביו הוא מאבק על זהותו האישית: האב משליט את רצונותיו על בני הבית (אשתו ובנו), ולעומתו יואבי רוצה ביטוי אישי, עצמאות וחופש להחליט.
פתיחה
הדמויות: האב- שטלתן.
הילד- המספר- בגוף 1 .
האם = קולה לא נשמע.
קונפליקט בין האב לבן. הבן רוצה שקנו לו בובת בארט סימפסון והאב מ סרב. האב רוצה לחנך את הבן שיפתח כבוד והערכה לכסף, לכן קונה לו קופה – חזיר מחרסינה . הבן מסיים את העניין בזה שאומר בציניות "עכשיו אני כבר לא יהיה פושטק" .
מקום: בית .
סיום
הסוף הוא פתוח וסגור :
סגור – הילד מציל את פסחזון והאב לא שובר אותו.
פתוח – הקונפליקט בין האב לבן לא נפתר, אין גישור בים תפיסת העולם שלהם.
דמותו של האב:
האב מוצג כדמות שלילית ודומיננטית על המשפחה. כבר בהתחלה נאמר : " אבא לא הסכים לקנות לי בובת בארט סימפסון אבל אמא דווקא כן " . האבא מוצג כדומיננטי וכאחד שחושב שהוא תמיד צודק. האב מתייחס בגסות אל האם, הוא מאשים אותה על החינוך הלקוי של הבן – "הוא רק עושה פיפס ואת קופצת לדום". האב מייחס חשיבות רבה לכסף, דמותו מצטיירת כדמות קרה שאינה מתייחסת חשיבות לערכים או לרגשות אלא לערך החומרי של בדבר.
התיאורים של ניעור הבובה נותנים לאב דמות של אלימות, למרות זאת הקורא מבין מה שהילד לא מבין. האב אוהב את בנו- כוונותיו טובות – לחנך את בנו , לתת לו תחושב של כבוד לכסף .
דמותו של הבן – דמות מרכזית
יש לו כעסים כלפי אביו- על דרך החינוך שלו. לא רגיש לרצונות של האב. הבן חושב שהאב לא מסוגל לתמוך בו- אכזבה. המקד בין שניהם הוא סמוי בהתחלה – היה מקיא את השוקו. הוא מכנה את החזיר "פסחזון" על שם דייר שגר פעם בתיבת הדואר ואבא לא מצליח להוציא את המדבקה". בסוף הילד מגלה נחישות ואומץ כאשר הוא יוצא ומשחרר את פסחזון בשדה- מחליט לקחת אחריות .
עולמו של הבן מבוסס על חברות ונאמנות, כסף חסר חשיבות בהשוואה לקשר עם פסחזון.
כאשר האב רוצה לשבור את החזיר- הבן אומר לו שהוא לשבור אותו מחר. הבן עומד מול רצונו של האב.
השפה של הסיפור – שימוש בשפה יומיומית- סלנג , שפה של ילד.
הפתיחה – האב שתלטן , הילד הוא המספר, האם קולה לא נשמע, המצב: קונפליקט בין האב לבן.
סיבוך: א. הילד רוצה בובה של בארט סימפסון והאב מסרב.
ב. אבא רוצה לשבור את החזיר, הילד נקשר אליו ומתנגד.
ג. הקונפליקט בין האב לבן מציג 2 עולמות: הילד- חברות ונאמנות. אבא- חומרני, כסף .
שיא – כאשר האבא רוצה לשבור את החזיר.
מפנה– החלטה להתנגד לרצונות האב ולמצוא פיתרון .
התרה– המעשה של שחרור פסחזון בשדה.
דינמיקה משפחתית
הסיפור מציף את הדינמיקה המורכבת במשפחה, שבה האב משמש כדמות דומיננטית המשפיעה על חיי בני הבית. המאבק בין יואבי לאביו לא רק מדגיש את הרצון של הילד לעצמאות, אלא גם מעלה שאלות על חינוך וערכים משפחתיים. כאשר האב לא מסכים לקנות ליואבי את בובת בארט סימפסון, הוא לא רק משדר לו מסר על כסף אלא גם על סמכות וחינוך. השיח בין האב לילד ממחיש את הקונפליקט הבסיסי בין ערכים חומריים לערכים רגשיים, והשפעתם על מערכת היחסים ביניהם.
תהליך התבגרות
יואבי, הגיבור של הסיפור, מייצג את כל הילדים החווים תהליך של התבגרות. במהלך הסיפור הוא מתמודד עם האכזבות והצרכים האישיים שלו, והמאבק עם אביו הוא חלק מהתהליך הזה. עם כל התנגדות שלו לרצון האב, הוא לא רק מראה כעס אלא גם מפתח את הזהות שלו. כאשר הוא מחליט לשחרר את פסחזון, הוא עושה צעד משמעותי של בגרות – הוא לוקח אחריות על הבחירות שלו ומבין שהחיים לא תמיד מתפתחים כפי שמתכננים.
סמלים ומשמעויות
החזיר, המהווה דימוי למערכת החיסכון והכסף, מסמל את הציפיות החומריות שהאב מנסה להנחיל ביואבי. אך עבור הילד, החזיר הוא הרבה יותר מכך – הוא מסמל קשר רגשתי וההבנה שלו את העולם. בשבילו, כסף אינו ערך עליון, אלא הוא מחפש את הקשרים עם הסובבים אותו ואת הרגשות שמעבר לחומר. שחרור פסחזון הוא פעולה שמרמזת על שחרור מהציפיות והלחצים החומריים שמוטלים עליו.
מונח ה"פסחזון"
הכינוי "פסחזון" שהילד נותן לחזיר מדגיש את הקשר הרגשי שהוא בונה עם האובייקט החומרי. באמצעות השם, הילד לא רק מעניק לחזיר זהות אלא גם טוען את הקשר הזה במשמעות רגשית, דבר המבליט את העדפתו את הקשרים האנושיים על פני הערכים החומריים שהאב מייצג. בפועל, הוא רואה את פסחזון כחבר אמיתי, דבר המוביל אותו למאבק נגד רצון אביו.
השפעת השפה והסגנון
הסיפור מתאפיין בשפה יומיומית וברורה, המשקפת את מחשבותיו ורגשותיו של הילד. השימוש בשפת סלנג ובלשון פשוטה תורם לתחושת ההזדהות עם הדמויות, ומחזק את הקשר של הקורא לסיפור. הסגנון הזה מסייע גם בהדגשת הניגוד בין עולמו הפנימי של הילד לעולם החומרי שבו נמצא אביו, ובכך מצליח להעביר מסר של קרבה וניכור בו זמנית.
מסר לסיום
בסופו של דבר, "לשבור את החזיר" הוא סיפור על בחירות, ערכים ועוצמת הקשרים האנושיים. הקריאה בסיפור מזמינה את הקורא לחשוב על מהות הכסף והשפעתו על חיינו ועל מערכות היחסים שלנו. הסיפור מדגיש את החשיבות של להיות נאמן לערכים האישיים ולרצונות, גם כאשר קיימת לחיצות חיצוניות.
כתיבת תגובה