הסיבות למאורעות:
1.)התגברות העלייה:
ב-1920, לאחר תחילת השלטון המנדטורי המזרחי, הייתה ציפייה בקרב היישוב שהבריטים מתכוונים לממש את הצהרת בלפור. הם חשו כי הבריטים הם גורם רציני ואחראי וחשו כי הם יהיו מוכנים לעזור.
גם הערבים חשו תחילה בטחון משום שלפי הצהרת בלפור זכויותיהם הפוליטיות והדתיות יביאו לידי מימוש.
אומנם ב-1921, כתוצאה מהציפייה בקרב היישוב , גבר זרם העלייה השלישית ארצה(חלק ניכר מהעולים היו סוציאליסטים דבר שעורר חששות בקרב הערבים משום שהם פחדו שכתוצאה מכך ייפגעו אורח חייהם ומנהגיהם) , וכן באותה תקופה העלייה לא"י הייתה ללא הגבלה.
חלק מההנהגה הערבית נלחצה משום שהם הבנו כי בעקבות העליות הללו של היהודים יהפוך להיות רוב יהודי וכתוצאה מכך לא יהיו להם שום זכויות על הארץ, דבר שהביא לחששות רבות. לכן הם חיפשו דרכים לפגוע ולסכל את הגשמת רעיון הבית הלאומי.
2.) ביקור של צ'רצ'יל באזור:
בשנת -1921 מונה צ'רצ'יל, שהיה פרו ציוני, לשר המושבות. ובמרס 1921 הוא ביקר בא"י. משלחת מטעם הערבים הגיע אליו, ותבעה ממנו את: ביטול הצהרת בלפור, הפסקת העלייה, והקמת ממשלה לאומית, שתבחר ע"י האוכלוסייה שחיה בארץ עד 1917(משמעות= ממשלה ערבית). הערבים יידעו כי צ'רצ'יל מתכונן לערוך שינויים חשובים במפת המזרח התיכון, וביקשו להשפיע על החלטותיו. צ'רצ'יל דחה את בקשתם. הערבים היו מאוכזבים מגישתו ולכן החליטו להפעיל כוח. הם חשבו כי בעזרת כוח הם יפעילו לחץ על הממשלה הבריטית ובדרך זו הם ימנעו מימוש הצהרת בלפור.
3.) יסוד ההגנה:
ב-1920 ייסדו היהודים את ייסוד ההגנה וכן תפסו נשק בלתי חוקי. עובדה זו עוררה בקרב הערבים את החשש כי היהודים מתכוונים להשתלט בכוח על א"י.
המאורעות:
בראשון המאי החל גל של אירועים שהתרכז בשני מוקדים :
א.) התקיימה תהלוכה של פועלי א"י ביפו. ערבי יפו ניצלו את התהלוכה לצורכי הסטה, והם פגעו במפגינים, והאירועים התפשטו במהירות בכל היישוב היהודי בעיקר בפתח תקווה, חדרה, כפר-סבא, אזור השרון וכו..
ב.) שיא האירועים התבטא ברצח אנשים בבית העולים, שביניהם היה הסופר חיים ברנר. הערבים רצחו יהודים דווקא בבית העולים משום שבית העולים מסמל את הפגיעה בעלייה. באותו יום 43 יהודים ו-140 נפצעו.
השפעת המאורעות על מרקם היחסים בין יהודים בריטים וערבים:
*יחס הבריטים לערבים וליהודים-עמדת סמואל:
בפני סמואל עמדה השאלה האם להשתמש בכוח נגד הפורעים או לפייסם. המצב באזור– מהפכה בקרב המדינות הערביות באזור שיצרו תסיסה, המצב בבריטניה– שהחזיקה כוחות גדולים באזור ונוצר על אוצרה מעמסה כבדה שהביאה לביקורת קשה על הממשלה בתקשורת, והמצב בא"י –המאורעות הערבים, הובילו אותו למסקנה כי צריך לפייס את הערבים. מתוקף החלטה זו הוא עשה מספר דברים שהיו לטובת הערבים ומנקודת מבט היהודים מעשים שהיו נגדם:
1.) הוא משחרר אסירים פוליטיים על-מנת לרצות את הערבים. האסירים הם אסירים שנעצרו במהומות תל-חי. וכן משיב שוטרים ערבים לתפקידם למרות השתתפותם הפעילה במאורעות.
2.) בשלב זה הוא מפסיק את העלייה באופן זמני, בכדי שתחול רגיעה- עד אותו שלב עליית היהודים לא"י הייתה חופשית, וכן הוא נותן תקנות עליה- המכסה השנתית תהיה 16 אלף אנשים ומעבר לזה ייקבע מספר העולים לפי תנאי הארץ.
3.) הרברט מיהר להכחיש כי הבריטים מתכוונים לסייע ליהודים לכונן הבית לאומי. הוא הכריז כי אין כוונה שממשלה יהודית תשלוט ברוב מוסלמי.
בעצם מה שהרברט עשה הוא הקפיא עד להחלטת הוועדה אין בניית הבית הלאומי.
4.) הוא מבקש להקים ועדת חקירה בראשות השופט הראשי בא"י הייקראפט בכדי שתבדוק את הסיבות לפרוץ המאורעות. (הוא מגביל את העלייה עד לתוצאות הוועידה.)
המסקנות שהגיעה אליהם הוועדה:
1.)המאורעות שפרצו היו אירועים ספונטאניים, ולא מאורגנים, ולכן אין להאשים את הבריטים על כך שלא דאגו לביטחון היהודים, ולעצירת המאורעות האלימים.
2.) הערבים פעלו משום שהם חששו מהיהודים: שישתלטו על בארץ, מהעלייה היהודים הפוגעת בפרנסתם, מפגיעה באופי הערבי, באורח חייהם ומנהגיהם עקב אופיים הבולשביקי של העולים.
מכאן הוועדה הגיעה לכך שמי שאשם במאורעות הם היהודים, למרות שהוועדה לא ציינה זאת באופן ישיר אבל זה משתמע בעקבות המלצות הוועדה .
3.) מתוקף כך האשמה מוטלת על היהודים שבפרשנותם למנדט ופעילותם עוררו את חששות הערבים.
המלצות הוועידה:
1.) הפסקת העלייה.
2.) תגבור כוחות הביטחון הבריטים.
3.) יש לנסות להקים מועצה מחוקקת שמייצגת את הרוב בארץ. רוב בארץ הם הערבים, ומכאן שהוועדה ממליצה להקים ממשלה ערבית.
—המסקנות והמלצות הוועידה בעצם הגדירו קשר בין עליות היהודים- שהם הגורמים למאורעות האלימות של ערבים. המשמעות של כך היא: שהבריטים אימצו את המסקנה הזאת וכתוצאה מכך הפכו אותו לחלק מן התפיסה והמדיניות הבריטים.
יחס היהודים לבריטים ולערבים:
היחס כלפי הבריטים- היהודים למדו כי אל להם לסמוך על הבריטים בענייני ביטחון אלא על עצמם בלבד.
היחס כלפי הערבים- *המאורעות הוכיחו שלולא הצבא הבריטי ספק אם ההגנה שזה עתה הוקמה הייתה מסוגלת להציל את היישוב מהתמוטטות. ולכן הבנו כי עליהם לחזק את כוח המגן כך שיוכל לעמוד מול התקפות הערבים. *המאורעות הבליטו את התלות הכלכלית של היהודים בערבים- זאת משום שהערבים התלוננו כי הם מפחדים שהיהודים ייקחו להם את הפרנסה דבר שגרם לבריטים להתחשב בהם, ולכן היהודים ראו כי הם תלויים כלכלית בערבים.
יחס הערבים לבריטים וליהודים:
יחס הערבים לבריטים- הערבים למדו כי ניתן להפעיל לחץ על הבריטים. בואה של ועדת החקירה הייתה בגדר מפנה לכיוון אנטי יהודי.
היחס ליהודים- בעקבות המסקנות שהסיקו לגבי הבריטים, הם ייפגעו ביהודים בכדי להשיג את מטרותיהם.
כתיבת תגובה