- ריכוז היהודים ובידודם משאר הפולנים. ילדים מעל גיל 10 חייבים לשאת טלאי צהוב, חנויות היהודים מסומנות, ליהודים אין כניסה לאזורים מסוימים. חופש התנועה מוגבל.
- הרס התשתית הכלכלית היהודית מתבטא בהחרמת רכוש ומפעלים, הקפאת חשבונות בנקים, החרמת סחורות. מצבם של יהודי פולין התערער מהר מאוד.
- ניצול יהודים לעבודות מזדמנות (חטיפה). בסוף אוקטובר 1939, גנרל גוברנמן הוקם באופן רשמי ופורסמה הוראה של הגברים היהודים בגיל העבודה מחויבים לצאת לעבודות כפייה בתעשייה, חקלאות, סלילת כבישים וכו'.
- כניסת היהודים לפולין מלווה במעשי השפלה נגד היהודים: גזיזת זקן ופאות, ביזוי היהודים באמצע הרחוב, חטיפת יהודים וכו'.
- פגיעה בתרבות היהודית ע"י סגירת מוסדות חינוך יהודיים. אין אפשרות לקיים לימודים, אסור להתפלל בציבור. המטרה היא לשלול מהיהודים את הבסיס הכלכלי והרוחני.
- זמן קצר לאחר כיבוש פולין החלו להעביר יהודים מהשטח המסופח (מערב פולין) לג"ג (מרכז פולין). הנס פראנק סרב לכך בתוקף ובמארס 1940 פסקו הגירושים. עד השנה הזו גורשו 325,000 איש לג"ג, שליש מתוכם יהודים. במקביל התנהלו גירושים בתוך הג"ג, ממקום למקום. יהודים נעקרו ממקום מושבם ורכושם הוחרם. הנס פראנק קבע את קראקוב כבירת ג"ג ואי לכך הוא ביקש לטהר את קראקוב מיהודים.
פתרונות לבעיית היהודים
- לובלין- ניסקו: תוכנית שעולה באוקטובר 1939, כחודש לאחר תחילת המלחמה, ועיקרה לישב יהודים בכפר שקרוי ניסקו ליד לובלין. היהודים שהיו אמורים להתיישב שם הם יהודי וינה, צ'כוסלובקיה וכן אזורים אחרים שהועברו לניסקו. במסגרת התכנית העבירו 20,000 יהודים, והצפי היה לעוד 80,000 יהודים. התכנית נכשלה משום שלמעשה לא היה תכנון ממשי ולכם בוטלה סופית בשנת 1940.
- מדגסקר: התכנית הזאת עולה בשנת 1940 לאחר התקדמותה של גרמניה בצרפת. ריכוז של יהודים מזרחית לדרום אפריקה באי מדגסקר. המטרה הייתה לרכז את היהודים בתנאי הסגר, ולגרום לחיסולם בדרך עקיפה. הרעיון היה להעביר את היהודים בסדר גודל של מיליונים (בניגוד ללובלין- ניסקו). התוכנית הזאת היא הסנונית הראשונה בניסיון למצוא פתרון כולל לבעיית היהודים. התוכנית, בסופו של דבר, לא יצאה לפועל כיוון שבעת מלחמה, ערוצי תובלה הימיים אינם פשוטים ואף סגורים.
כתיבת תגובה