מדיניות מדינות מערב אירופה לנוכח צעדיו של היטלר, נותנת לו לגיטימציה להמשיך את פעולותיו. המושג "פיוס" נתפס בדר"כ כחיובי ופירושו פתרון סוגיות בדרכי שלום. לאחר מלה"ע השנייה הוא נתפס כשלילי. זהו המאמץ שעושה המערב כדי לרצות את היטלר, אפילו במחיר של הפקרת מדינה אחרת. צעד זה הבליט את חולשת המערב, ועודד את היטלר לנקוט בצעדים תוקפניים אף יותר. בבריטניה ובצרפת הנחת העבודה הייתה שמטרותיו של היטלר ושל מוסוליני הן מוגבלות, ואף הייתה הזדהות עם העוול שנעשה עם גרמניה במהלך הסכמי ורסאי. מכאן נבעה המדיניות שכלה ויתורים מסוימים לטובת גרמניה,כדי שכל העניין יסתיים בדרכי שלום וללא מלחמה.
ההנחות שהכתיבו את מדיניות הפיוס הבריטית:
- בבריטניה רווחה ההנחה שהסכמי ורסאי החמירו עם גרמניה ולכן יש להתייחס אל הגרמנים בסלחנות.
- היטלר עלול לסכן את השלום באירופה ולכן לאחר זוועות מלה"ע הראשונה, חייבים להימנע ממלחמה נוספת.
- הלם המלחמה בבריטניה השפיע על חלקים נרחבים מאוד מהציבור וממנהיגיו. קמה תנועה בציבור של פציפיזם. בשנת 1919 נחקק"חוק 10 השנים"שאמר: בריטניה הניחה שב- 10 השנים הבאות לא תהיה מלחמה ולכן יש צורך לקצץ בתקציב הביטחון. מדיניות זו המשיכה גם בשנות ה- 30. כלומר, גם אם רצו הבריטים להציג עמדה תקיפה נגד גרמניה, לא היה להם גיבוי צבאי, בשעה שגרמניה מתחמשת.
- מלחמה יכולה לגרום לקריסת האימפריה הבריטית.
- מוסוליני והיטלר, שניהם אנטי- קומוניסטים שהוצגו כמצילים מפני "המהפכה הקומוניסטית". מדינאי המערב האמינו שהיטלר מהווה חיץ בין הסכנה הקומוניסטית במזרח, למדינות המערב.
כיצד באה מדיניות הפיוס הבריטית לידי ביטוי?
- העדר תגובה בריטית לנוכח הפרות בוטות של חוזה ורסאי, סיפוח אוסטריה.
- אי התערבות במלחמת האזרחים בספרד.
- פטורי שר החוץ הבריטי אנתוני אידן בשנת 1938.
- הסכם ימי בין גרמניה לבריטניה בשנת 1935.
- צ'מברליין, רוה"מ בריטניה, נמנע משיתוף פעולה עם מדינות אחרות (על מנת לבלום את גרמניה). בנוסף צ'מברליין מסרב לתת את ידו בהקמת וועידה נגד המדיניות הגרמנית ואף מתנגד לוועידה זו.
- צ'מברליין נמנע מלתת בטחונות לצ'כוסלובקיה במידה ותותקף.
- הסכם מינכן 9/1938.
ההנחות שהכתיבו את מדיניות הפיוס הצרפתית:
מי שמוביל את הקו הפייסני הוא רוה"מ הצרפתי, דלדיה. דלדיה כיהן בתפקידו בשנים 1938- 1940, בתקופה בה ממשלות מתחלפות במהירות. הוא חשב ששמירה על השלום קודמת לכל, וצריך לעשות הכול על מנת להרגיע את היטלר. צרפת, שהייתה מהתקיפות ביותר כנגד גרמניה במהלך הסכמי ורסאי, הפכה את עורה:
- הפחד מפני גרמניה שיתק את צרפת. המדינאים הצרפתים לא ייחסו חשיבות לשאיפותיו של היטלר.
- הצרפתים הסתכמו על "קו מז'ינו" והאמינו בחוסנו. קו מז'ינו הינו קו ביצורים שנבנה בגבולה המזרחי של צרפת (עם גרמניה)ף שאמור היה לשמש חיץ מול גרמניה.
- חוסר יציבות פוליטית שלא מאפשרת לנקוט במדיניות ארוכת טווח.
- הצרפתים האמינו בצבא המתקדם שלהם שיוכל לעמוד בפני מתקפה גרמנית. בפועל, הצבא היה מיושן, עמד על סף קריסה ובעל אמצעים מיושנים.
כתיבת תגובה