משמעותו המודרנית של המושג "מדינה" לא שווה לזה הקדום. בתקופת המקרא משמעות המדינה הייתה של עיר מדינה- "פוליס", או עיר ראשית לסביבה כפרית. בעת החדשה (המאות ה16 וה17) קיבל המושג מדינה משמעות אחרת בדמות העמדה שניתנה לשלטון ולעומד בראשו, ומאוחר יותר ציינה את הסדר הציבורי של גוף מדיני טריטוריאלי.
כל אלה, הם לא המדינה עליה אנו מדברים היום, שכן המושג מדינה היום הוא כולל יותר ומשמעותו התארגנות מדינית.
המדינה היא התאגדות של אוכלוסיה היושבת בטריטוריה מוגדרת ולה שלטון של קבע שהוא הרשות היחידה שמוסמכת לטפל בענייני השלטון (גם אם בדרכי כפייה) ומתוך עליונות שלטונית על התאגדויות מדיניות חלקיות שבאותה טריטוריה ויכולת לקיום יחסים בינ"ל.
הגדרתה של המדינה קשה כיוון שמהותה ותפקידה משתנה מעת לעת, ולכן הגדרתה מורכבת מכמה סימני היכר עיקריים המתבטאים ב4 התכונות הבאות: טריטוריה מוגדרת, אוכלוסיה קבועה, שלטון ועצמאות.
להלן פירוט סימני ההיכר של המדינה:
א. טריטוריה: אין מדינה ללא טריטוריה אך ישנם הבדלים בין הטריטוריות השונות. הטריטוריה מגדירה שטח ימי ואווירי בנוסף לשטח היבשתי.
ב. אוכלוסיה: קיימת זיקה מסוימת של האוכלוסייה למדינה עפ"י חוקי האזרחות ורגש הלאומיות של האזרחים. אין קביעה לגבי גודל האוכלוסייה במדינה, שלה יש זכויות וחובות כלפי המדינה.
ג. שלטון: השלטון אחראי על קביעת המדיניות, שמירת המשטר, ביצוע המדיניות בשטח וקיום הסדר הציבורי. ישנם תפקידי שלטון ומוסדות שלטון מוגדרים לכל מדינה.
ד. עצמאות: סימן ההיכר של השלטון הוא העצמאות, כלומר העובדה שאין הוא כפוף לשלטון אחר והינו חופשי ועצמאי. מדינה עצמאית יכולה לקשור קשרים עם מדינות אחרות וכן להיות חברה באו"ם.
כתיבת תגובה