ישנם ארבעה סוגים של תפרוסת אזורי תעשייה:
קווית- ציר תחבורה: כבישים, מסילות ברזל, נתיבי מים.
מוקדית- צמתי תחבורה.
מפוזרת- קשיים טופוגרפיים.
אשכולות- מסיבות איכות הסביבה.
תעשיות לפי סוגים:
תעשייה כבדה- ברזל, פלדה, מתכות, מכוניות, מכונות ותעשייה כימית.
תעשייה קלה- יהלומים, דפוס, תרופות, אופנה וטקסטיל.
תעשייה מוסיפת משקל- משקאות, מזון, כלי רכב.
תעשייה מחסירת משקל- כל מוצרי ים המלח, מגנזיום, ברום.
תעשייה מוסיפת נפח- רהיטים.
למיון זה חשיבות רבה כיוון שכל תעשייה שואפת למקום אחר, לפי המקום האופטימאלי שלה.
מיקום תעשיות
ליד חומר הגלם- תעשייה כבדה.
ליד השוק- מזון, רהיטים.
ליד מקור אנרגיה- תעשייה כימית , בתי זיקוק, נמלים.
גורם היסטורי– מפעל שכבר קיים במקום מסוים ממשיך להתקיים באותו אזור.
גורם מדיני- מדינה רוצה לפתח אזור מסוים, הקמת מפעלים בערי פיתוח. דוגמה: מפעל מוטורולה בערד שמיקומו יוצא דופן. דוגמה נוספת: מפעל אינטל שהקים את מפעלו בקריית גת וקיבל על כך כ-600 מליון ש"ח מהממשלה.
גורם אנושי- מיקום מפעלים בעזרת החלטות והשקעות של אנשי עסקים.
התעשיות שואפות להתמקם במיקום האופטימאלי.
דוגמה: מפעל קוקה קולה ממוקם על כביש גהה בבני ברק, מוצרו מוסיף משקל ונפח, המחיר שלו זול יחסית. שוק המזון והמשקאות ממוקם במרכז הארץ. יש הצעה שהמפעל יעבור לאשקלון שנמצאת 55 ק"מ מדרום לת"א. עפ"י התיאוריה של וובר לא יהיה כדאי למפעל לעבור , מחיר ההובלה של המוצר הסופי הוא משמעותי. האם השיקול של מחיר ההובלה הוא עד כדי כך משמעותי? לא תמיד, לדוגמה הממשלה רוצה להציע למפעל הטבות (הלוואות, הנחות, מענקים) כל זה כדי שיהיה למפעל כדאי לעבור לאזור שהממשלה רוצה לפתח.
המעבר לא כדאי למפעל, אך אם יעבור זה יהיה משתי סיבות:
1.הטבות.
2. למכור את הקרקע שהמפעל נמצא עליו היום. המפעל עושה חשבון אם זה כדאי לטווח ארוך.
ישנה נקודת מבט נוספת והיא נקודת כוח אדם: העלויות זה הפיטורים והסעת העובדים לאשקלון.
ניתן לסכם את הנושא בטבלה הבאה:
מיקום המפעלים | יצרניות | עיבוד/שימוש | חומרי גלם |
|
||||||||||||||
בעבר ליד מכרות הפחם, הברזל והגיר. או גורם היסטורי. |
ארה"ב, גרמניה, יפן, סין, רוסיה, ברזיל קוריאה ועוד. (רוב הפלדה נצרך ע"י היצרניות עצמן) |
תשלובת מיצר סופי: רכב, ריהוט, מכונות, בניין ונשק. |
עפרות ברזל+פחם קוק+ גיר=ברזל יציקה ברזל יציקה+חמצן(בהתכה)=פלדה ברזל יציקה או גרוטאות ברזל מותכות= פלדה השבחת פלדה (גמישות, אל חלד, עמידות בחום, חישול …) בתוספות ניקל, ברום ועוד. |
ברזל ופלדה | ||||||||||||||
ליד חומר הגלם (50% עיבוד חומר) ליד תחנות כוח, בעיקר הידרו אלקטרי. |
אוסטרליה, ארה"ב, רוסיה, יפן, סין, קנדה וברזיל. |
בוקסיט- אלומיניום אלומיניום-מתכת חזקה וקלה |
בוקסיט |
חמרן(אלומיניום) |
||||||||||||||
ליד חומר הגלם |
ארה"ב, רוסיה, סין, יפן, זמביה, צ'ילה | נמצא בבצר שאותו צריכים לרסק, לגרוס, ולטחון. נדרש תהליך אלקטרוליזה | מופיע בטבע בצורת תחמוצת-
-גרוטאות נחושת |
נחושת | ||||||||||||||
|
|
|
|
כימיקלים | ||||||||||||||
-הסיבים הסינטטיים מיוצרים במסגרת תעשיות פטרוכימיות -עורות מייצרים ליד אזורי גידול הבקר |
סין, הודו, איטליה, ארה"ב, מצריים | אריגההלבשה, ריפוד שטיחים | כותנה, צמר=טוויה
סיבים סינטטיים מופקים מנפט ופחם. עורות. |
**טקסטיל |
**בשנים האחרונות תעשיית הטקסטיל עוברת שינויים.
השינויים הגדולים: מעבר של מפעלי הטקסטיל וההלבשה לארצות שבהן כוח העבודה רב וזול מאוד, מרכיב שכיר העבודה הוא מרכיב חשוב במחיר של המוצר. חומרי הגלם אמורים להיות אותו המחיר בכל העולם.
העיצוב נותר בארצות המקוריות של תעשיות הטקסטיל לדוגמה: חברת "נייק" בארה"ב, חברה אמריקאית המייצרת בארצות המזרח הרחוק (סין, אינדונזיה).
גם ישראל העבירה את הייצור לארצות אחרות לדוגמה: "דלתא", המייצרת בירדן ובמצריים.
איטליה היא קצת יוצאת דופן כיוון שהיא אחת הבודדות שרוב תעשיות הטקסטיל שחה נשארים באיטליה למשל: חברת "בנטון".
המיקום של תעשיות הטקסטיל עבר שינויים והיום הוא מתמקם היכן שיש כח עבודה רב וזול ושוק מקומי, כשלפני היא הייתה ליד חומר הגלם או נקבעה ע"י גורמים ממשלתיים. תעשיית הטקסטיל בעולם היא תעשייה מקומית.
כתיבת תגובה