מיקום תעשיות

 ישנם ארבעה סוגים של תפרוסת אזורי תעשייה:

קווית- ציר תחבורה: כבישים, מסילות ברזל, נתיבי מים.

מוקדית- צמתי תחבורה.

מפוזרת- קשיים טופוגרפיים.

אשכולות- מסיבות איכות הסביבה.

 תעשיות לפי סוגים:

תעשייה כבדה- ברזל, פלדה, מתכות, מכוניות, מכונות ותעשייה כימית.

תעשייה קלה- יהלומים, דפוס, תרופות, אופנה וטקסטיל.

תעשייה מוסיפת משקל- משקאות, מזון, כלי רכב.

תעשייה מחסירת משקל- כל מוצרי ים המלח, מגנזיום, ברום.

תעשייה מוסיפת נפח- רהיטים.

למיון זה חשיבות רבה כיוון שכל תעשייה שואפת למקום אחר, לפי המקום האופטימאלי שלה.

 מיקום תעשיות

ליד חומר הגלם- תעשייה כבדה.

ליד השוק- מזון, רהיטים.

ליד מקור אנרגיה- תעשייה כימית , בתי זיקוק, נמלים.

גורם היסטורי– מפעל שכבר קיים במקום מסוים ממשיך להתקיים באותו אזור.

גורם מדיני- מדינה רוצה  לפתח אזור מסוים, הקמת מפעלים בערי פיתוח. דוגמה: מפעל מוטורולה בערד שמיקומו יוצא דופן. דוגמה נוספת: מפעל אינטל שהקים את מפעלו בקריית גת וקיבל על כך כ-600 מליון ש"ח מהממשלה.

גורם אנושי- מיקום מפעלים בעזרת החלטות והשקעות של אנשי עסקים.

התעשיות שואפות להתמקם במיקום האופטימאלי.
דוגמה: מפעל קוקה קולה ממוקם על כביש גהה בבני ברק, מוצרו מוסיף משקל  ונפח, המחיר שלו זול יחסית. שוק המזון והמשקאות ממוקם במרכז הארץ. יש הצעה שהמפעל יעבור לאשקלון שנמצאת 55 ק"מ מדרום לת"א. עפ"י התיאוריה של וובר לא יהיה כדאי למפעל לעבור , מחיר ההובלה של המוצר הסופי הוא משמעותי. האם השיקול של מחיר ההובלה הוא עד כדי כך משמעותי? לא תמיד, לדוגמה הממשלה רוצה להציע למפעל הטבות (הלוואות, הנחות, מענקים) כל זה כדי שיהיה למפעל כדאי לעבור לאזור שהממשלה רוצה לפתח.
המעבר לא כדאי למפעל, אך אם יעבור זה יהיה משתי סיבות:
1.הטבות.
2. למכור את הקרקע שהמפעל נמצא עליו היום. המפעל עושה חשבון אם זה כדאי לטווח ארוך.
ישנה נקודת מבט נוספת והיא נקודת כוח אדם: העלויות זה הפיטורים והסעת העובדים לאשקלון.

 ניתן לסכם את הנושא בטבלה הבאה:

**בשנים האחרונות תעשיית הטקסטיל עוברת שינויים.

השינויים הגדולים: מעבר של מפעלי הטקסטיל וההלבשה לארצות שבהן כוח העבודה רב וזול מאוד, מרכיב שכיר העבודה הוא מרכיב חשוב במחיר של המוצר. חומרי הגלם אמורים להיות אותו המחיר בכל העולם.

העיצוב נותר בארצות המקוריות של תעשיות הטקסטיל לדוגמה: חברת "נייק" בארה"ב, חברה אמריקאית המייצרת בארצות המזרח הרחוק (סין, אינדונזיה).

גם ישראל העבירה את הייצור לארצות אחרות לדוגמה: "דלתא", המייצרת בירדן ובמצריים.

איטליה היא קצת יוצאת דופן כיוון שהיא אחת הבודדות שרוב תעשיות הטקסטיל שחה נשארים באיטליה למשל: חברת "בנטון".

המיקום של תעשיות הטקסטיל עבר שינויים והיום הוא מתמקם היכן שיש כח עבודה רב וזול ושוק מקומי, כשלפני היא הייתה ליד חומר הגלם או נקבעה ע"י גורמים ממשלתיים. תעשיית הטקסטיל בעולם היא תעשייה מקומית.