מיקרו כלכלה – מבוא

מיקרו כלכלה הינה תורה העוסקת בניתוח התנהגויות ושיקולים של יחידות כלכליות קטנות (יצרן וצרכן), ואופן השפעתם על התנהגות השוק של מוצר מסוים.

 מושגי יסוד

 יצרן – פירמה המייצרת מוצרים/מספקת שירותים המאפשרים לענות על צרכי האוכלוסיה.

 צרכן – הפרט המבקש להשתמש במוצרים או שירותים.

 מוצר – שכורה הבאה לענות על צרכים מסוימים של החברה.

 שירות – בדומה למוצר, השירות בא לענות על צרכי החברה, אך בניגוד אליו אין הוא מוחשי ולא נדרש לייצרו.

 גורמי ייצור(ג"י) – תשומות/משאבים העומדים לרשות המשק כדי לייצר מוצרים ושירותים(תפוקות).

 ניתן לחלקם ל-3 קבוצות:

משאבי טבע – משאבים המפוזרים בטבע בצורה שאינה שווה (נפט, ברזל, גז, פחם).

כח עבודה – הון אנושי הכולל את כמות העובדים ואיכותם, הכשרתם המקצועית, השכלה ונסיון.

הון פיזי – מוצרים שבאמצעותם מייצרים מוצרים אחרים, כגון: מכונות, ציוד, משאיות, מחשבים.

 מדוע אנו לומדים כלכלה?

בעיית המחסור בגורמי ייצור הינה המנוע מאחורי תורת המיקרו כלכלה, והבסיס לפיתוחה.

בעיית המחסור נובעת מהעובדה שכמות גורמי הייצור אשר בידי היצרן לעולם מוגבלת, בניגוד לרצונותיו וצרכיו של הצרכן. לכן, על היצרן להחליט כיצד יקצה את משאביו בין המוצרים הנדרשים, כלומר איזה מוצר ייצר ועל איזה יוותר. הכלכלה מאפשרת ניהול מושכל יותר של המשאבים כדי להפיק ייצור אופטימלי לטובת רווחת הציבור.

 בעיית המחסור מעלה בפני היצרן 3 שאלות מרכזיות:

מה לייצר וכמה לייצר – נקבע על פי מערכת הטעמים והעדיפויות של הצרכן.

כיצד לייצר – נקבע ע"פ השיקולים של רווח מקסימלי מול הוצאה מינימלית.

בעבור מי לייצר – בעבור מי שיכול ומוכן לשלם, כמובן שקיימת התערבות ממשלתית בחלוקת ההכנסות במשק, משיקולים שאינם כלכליים אלא חברתיים ופוליטיים.

גרפית, אנו מתארים את בעיית המחסור באמצעות עקומת התמורה.