מלחמת העולם הראשונה

מדינות הברית: גרמניה, אוסטרו- הונגריה, בולגריה וטורקיה.

מדינות ההסכמה: צרפת, רוסיה, בלגיה, איטליה, ארה"ב (1917), בריטניה, ועוד 24 קולוניות בריטיות.

הסיבות לפריצת המלחמה:

1. מערכת הבריתות.
2. מאזן החימוש.
3. אינטרסים ויריבויות פוליטיות
4. כלכלית, אימפריאליזם.
5. לאומיות.

העיתוי היה מקרי. המון זמן הדברים רחשו מתחת לפני השטח והיה צריך את האצבע שתלחץ על ההדק לפתיחת המלחמה. כל הסיבות גרמו למלחמה יחדיו והיוו כאפקט דומינו שסחף את המדינות. העימות מתחיל באירוע בין סרביה לאוסטרו- הונגריה, כאשר יורש העצר האוסטרו- הונגרי נרצח ע"י סרבי. אוסטרו- הונגריה מציבה אולטימאטום לסרביה, סרביה לא עמדה בו ואוסטרו- הונגריה פרצה לסרביה. לאוסטרו- הונגריה הייתה ברית עם גרמניה ולסרביה הייתה ברית עם רוסיה ולכן גם הן מצטרפות. רוסיה בת ברית של צרפת ולכן גם היא נכנסת לעסק. לגרמניה קשה להילחם בשתי חזיתות- צרפתית ורוסית ולכן היא מתכננת את תוכנית שליפן. תוכנית שליפן: גרמניה תכנס לצרפת דרך בלגיה הניטרלית ותחסל את צרפת בשישה שבועות, בהם, ייקח לרוסיה זמן להתארגן ואז הגרמנים יחזרו דרך צרפת לגרמניה ללחימה בגבול הרוסי. בפועל, ברגע שגרמניה נכנסה לבלגיה, בלגיה מצטרפת למלחמה וזה מעכב את גרמניה. בנוסף, בריטניה מצטרפת כבעלת ברית של בלגיה ולגרמנים הייתה בעיה של שתי חזיתות, דבר שהיא לא רצתה שיקרה. תוך זמן קצר- כמות הרוגים גדולה, משום שהנשק נוסה בפעם הראשונה.

מאפייני המלחמה

1. מלחמה טוטאלית- כוללת.
2. מספר המשתתפים: 63 מליון איש.
3. 3 יבשות: אירופה, אסיה, אפריקה.
4. מתנהלת בים, באוויר וביבשה.
5. כמויות נשק אדירות: צוללות, טנקים, מטוסים, גז  ß כוח, הרס, הרג.
6. אין הבדל בין חזית לעורף:
   • הנשים ממלאות תפקידים שקודם מולאו ע"י הגברים: בתי חרושת, אספקה, טיפול בפצועים.
   • המלחמה בפועל היא גם בחזית וגם בעורף (נפגעים גם חיילים וגם אזרחים).
   • כל המשק מגויס מבחינה כלכלית אך ורק לצרכי מלחמה.
7. מלחמת תעמולה- לוחמה פסיכולוגית שנועדה לחזק את הרגש הלאומי, להצדיק את מטרות המלחמה ולגבש סביבה את הציבור הנדרש להקרבה.
8. מלחמת חפירות- הכוונה לכך שהכוחות התישו אלה את אלה ללא תזוזה של ממש מן החפירות שבהן הכוחות התבצרו. התכנון המקורי של המלחמה היה לנוע ברכב וברגל, להכריע ולכבוש שטחים. אבל בפועל הפכה המלחמה למגננה מחופרת. החיילים בילו חודשים ואף שנים במחפורות תת- קרקעיות שהיו מוגנות בשורות של גדרות תיל שעה שהצד השני המטיר עליהם טונות של פצצות. כל ניסיון פריצה של אחד הצדדים לכיבוש קווי האויב עלה בהמוני הרוגים. קרב ורדן: ורדן הייתה בליטה צרפתית בתוך קו ההגנה הגרמני. הגרמנים עשו הכול כדי לכבשה. בקרב נהרגו 700,000 איש משני הצדדים.

הקשיים של היישוב היהודים בא"י בזמן מלה"ע הראשונה

הייתה מלחמה באזור של א"י בין בריטניה לאימפריה העות'מאנית כאשר ביניהם היה היישוב היהודי בארץ. הקשיים של היישוב היהודי היו:

1. ניתוק של היישוב מאירופה עקב מצור ימי שהטילו התורכים והעובדה שלא אפשרו לאוניות מאירופה להגיע לחופי א"י ß הפסקת הגעת כספי החלוקה ליישוב הישן דבר שגרם לרעב ועוני. גם כספים של המנגנונים היהודים חדלו להגיע, הייצוא פסק- פרדסנות.
2. מכת ארבה קשה פגעה בא"י בשנת 1915 שחיסלה את כל היבולים בדרום הארץ ובמרכזה.
3. עם תחילת המלחמה בטלה טורקיה את הקפיטולציות- הזכויות המיוחדות שניתנו לאזרחי מדינות אירופה. מעתה היישוב היהודי בארץ כפוף לחוק העות'מאני המחמיר. עם כניסת טורקיה למלחמה באוקטובר 1914 יצאה פקודת גירוש מהארץ לכל הנתינים הזרים. רוב היישוב בא"י היו נתינים רוסים. בהתערבות השגריר האמריקאי ניתנה ליהודים האופציה להפוך לעות'מאניים ואז הם לא היו חייבים לעזוב את הארץ. נוצרה דילמה קשה האם  להפוך לעות'מאניים ואז כל גבר בגיל הכשיר חייב יהיה להתגייס לצבא העות'מאני, או לעזוב את הארץ ואז כל הישגי העליות שהושגו בעמל רב ירדו לטמיון. בסופו של דבר 15,000 הפכו לעות'מאניים בראשם עמדו מפלגות הפועלים שראו חובה להישאר ולא לעזוב, ו- 11,000 עזבו למצריים ושם התגבשו "הגדודים העבריים"
4. כמושל סוריה וא"י מונה ג'מאל פחה האכזרי שראה בציונים את האויב העיקרי של טורקיה. הוא החל בשורה של רדיפות וגזירות:
   • חל איסור על שילוט בעברית בת"א.
   • חל איסור על החזקת בולים של קק"ל.
   • כל סניפי הבנק האנגלו- פלסטיני נסגרו.
   • נאסרה השמירה היהודים במושבות.
   • נאסרו הלשון העברית והיידיש במכתבים.
   • הדגל במוסדות הציוניים לא חוקי.

התנועה הציונית בזמן מלה"ע הראשונה

התנועה הציונית בזמן זה נמצאת בדילמה קשה, כאשר יהודים משתתפים כחיילים בכל החזיתות, גם במדינות ההסכמה וגם במדינות המרכז:

1. אם יתמכו במדינות ההסכמה, יש סכנה ליישוב בא"י (נגד טורקיה). בנוסף, כל המוסדות של התנועה הציונית מצויים בברלין, ואם התנועה הציונית תתמוך במדינות ההסכמה, הגרמנים יתפסו זאת כבגידה.
2. אם יתמכו במדינות המרכז יאבדו את תמיכתה של בריטניה, שלה הייתה זיקה לתנועה הציונית- הצעת אוגנדה.

עמדת התנועה הציונית

1. העמדה הרשמית של התנועה הציונית הייתה ניטרלית- לא לתמוך באופן רשמי באף צד ובתום המלחמה להביא את הדרישות לפני ועידת השלום. באופן זמני, הוקמה לשכת קישור בדנמרק.
2. באופן לא רשמי ישנה פעולה דיפלומטית בבריטניה בראשותו של חיים וייצמן שפעל למען הצהרה של בריטניה שהיא תומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי בא"י. בסופו של דבר פעולה זו מניבה פירות ובמהלך מלה"ע הראשונה, 2 בנובמבר 1917, ניתנת הצהרת בלפור.