משפט ייחוד

 משפט ייחוד הוא משפט שאחד מחלקיו התחביריים הוצא מתוך המשפט והועבר לראש המשפט לצורך הדגשה.

 כל משפט ייחוד חייב לכלול שני מרכיבים והם:

1. חלק ייחוד- זהו החלק שיבוא בראש המשפט ואותו נרצה להדגיש.
2. כינוי מוסב (חוזר), הכוונה למילת יחס הבאה בצירוף גוף, כלומר מילת יחס בנטייה.

 דוגמאות:

1. יוסי (נו') אכל (נש') תפוח (מ.י). = מ.פשוט.

2. תפוח (מ.י) אכל (נש') יוסי (נו'). = מ.פשוט מודגש.

3. תפוח (מ.י, ש.ע) יוסי (נו') אכל (נש') אותו (מישא). = מ.ייחוד.

חלק הייחוד וכינוי המושא חייבים להיות אותו חלק תחבירי:

 שערה (נו'+ל') של ליהי (ל') ארוך (נש'). – מ.פשוט.

 ליהי (חלק ייחוד בתפקיד לוואי) – שערה (ה=שלה כינו מוסב בתפקיד לוואי) ארוך.

 בשחבור:

דני אכל את (מילת יחס) התפוח.