ניגון עתיק
לחן: מרדכי זעירא
אם תרדנה בליל דמעותייך,
שמחתי לך אבעיר כצרור תבן.
אם תרחפנה מקור עצמותייך,
אכסך ואשכב על אבן.
אם תאמרי אל מחול לרדת,
על אחרון מיתרי אנגן לך.
אם תחסר לך מתנת הולדת,
את חיי ומותי אתן לך.
ואם לחם תאבי או יין,
מן הבית אצא כפוף שכם
ואמכור את עיני השתיים
ואביא לך גם יין גם לחם.
אך אם פעם תהיי צוחקת
בלעדי במסיבת מרעייך,
תעבור קנאתי שותקת
ותשרוף את ביתך עלייך.
ניגון עתיק של נתן אלתרמן הוא שיר בלדה שמתעסק בנושא של קנאה עזה של גבר כלפי אישה – אהבה.
כל בית בשיר מביא תמונות שבהן מגלה הדובר השר את רגשותיו כלפי אהובתו אשר הולכים ומתעצמים במהלך השיר. ניגון עתיק מדגיש את היסוד ההרסני שבקנאה ומזהיר מתוצאות שליליות של רגש אנושי זה. כבר מתוך ניתוח הבית הראשון בשיר שלפנינו ניתן להבחין בחוסר הפרופורציה (יחס) בין מצבה של האישה לבין המעשים של הדובר השר.
היסודות הבלדיסטיים בשיר:
1. תנועה מהירה ודינאמית.
2. מתח דרמטי בשיר.
כותרת השיר:
כותרת השיר – ניגון עתיק , משמעותו ניגון שראשיתו בעבר הרחוק. לכאורה הכותרת לא מתאימה לשיר ונשאלת השאלה מה הקשר בין ניגון עתיק ולבין מה שמתואר בשיר?
פירוש המילה "ניגון" – שיר. הכותרת מכוונת אל השיר, כאילו הדובר אומר: טבע אנושי זה של אהבה וקנאה – הוא "ניגון עתיק". משחר ימיה של ההיסטוריה האנושית. זהו ניגון עתיק יומין שחוזר על עצמו שוב ושוב.
את המילה "עתיק" ניתן לפרש כרגש הקנאה ורגש האהבה הם רגשות עתיקים וקמאיים, שדומים לכל הרגשות שכן לא ניתן לבחור אם להרגישם או לא. השיר מתאר חוויה אישית אך גם חוויה אוניברסלית. שני רגשות רבי העוצמה האלה – אהבה וקנאה, מייסרים את האדם משחר ימיו. האהבה מביאה לו את הטוב שבעולמות והקנאה יכולה להפוך את הטוב הזה לגהינום עלי אדמות. רוב האנשים שעולה בהם רגש הקנאה יודעים לגבור עליו, אך אין זה מפחית מעוצמת הסבל שגורמת הקנאה.
רמזים למוות וסבל בשיר:
הרמזים למוות ולסבל בשיר קיימים בשיר כבר בבתים הראשונים: " ואשכב על אבן " { המזכירה את המצבה }, "את חיי ומותי " , "כפוף שכם " , " למכור את עיניי השתיים " , רמזים אלה מקבלים את חיזוקם ומלוא משמעותם בסיום השיר.
השימוש במילת התנאי אם:
מילת התנאי אם הפותחת כל בית מלב הבית האחרון, היא אופיינית ללשון שבועה (אם תנהגי כראוי אעשה הכול למענך , אם תפני לי עורף , תיענשי על כך).
הפואנטה בשיר:
הבית האחרון בשיר הוא הפואנטה בשיר, הפואנטה הופכת את משמעות השיר וחושפת את הצד האפל ההרסני של האהבה, הניגוד בין האהבה לקנאה שמודגש באמצעות המעלה אך בראשית הבית הרביעי והאחרון.
התמונות בשיר:
| ההרגשות | המוען והנמענת | הבית והנושא |
| ביטויי הקרבה הם רמז לרגשות עזים כלפי האהובה. | – מים (דמעה) מול אש. – קור מול חום. – שמחה מול צער. – הדובר השר מוותר על משכבו למענה. | בית א' – אהבה, דאגה וקנאה |
| הרגשה עזה של האוהב שמובלטת ע"י הגזמה. | המוען מוכן להעניק לנמענת את חייו כמתנת יום הולדת. "את חיי ומותי אתן לך" | בית ב' – אהבה מוגזמת |
| אהבה הרסנית של אדם שמוכן לוותר על עיניו לטובת אהובתו. | מתוארת תמונת המוען שיוצא מהבית כפוף שכם לספק את מבוקשה. | בית ג' – אהבה עיוורת |
| הרגשה דרמטית של אדם שמוכן לשרוף את אהובתו בגלל בגידה או זלזול. | הצגת המוען המקנא שלא מוכן לסבול בגידה, לגלוג או יחס כלפי אדם אחר. | בית ד' – קנאה הרסנית (הפואנטה של השיר) |
כתיבת תגובה