סיכום הנושא: הלחם בסיסים, משקל, בסיס+ מוספית, מילים מלועזית, נוטריקון.

 את השמות בשפה העברית ניתן ליצור במספר דרכים:

1. שאילה של שמות מלועזית: ספורט, איצטדיון.
2. נוטריקון – ר"ת שמתפקדים בשפה העברית כמילים לכל דבר: ד"ש, צה"ל, ז"ל.
3. הלחם של בסיסים- שתי מילים שהפכו למילה אחת: כספומט, מיחם, רמזור.
4. בסיס שמצרפים לו סופיות- יש לציין שקיימות סופיות (רובן) בעלות משמעות.

 להלן סופיות בעלות משמעות:

סופית xיה א. מקומות- פיצרִיָה. ב.  מוצא לנקבה- אשכנזִיָה. ג. אוספים- צמחיה, כרטיסיה. ד. חלקי לבוש- גופיה, חזיה. ה. מזון פרטי- לחמניה, סוכריה. ו. מכשירים- שמשיה, ברזיה. סופית xית א. תואר הפועל- אישית, רשמית. ב. שפות- עברית. ג. הקטנה- כפית. ד. כלי תחבורה- משאית. ה. תכונה/ מקצוע- רקדנית, טלפנית. ו. מוצא- סורית. ז. חלקי לבוש- חצאית. ח. מכשירים- ידית, מכסנית.

סופית xוּת א. מקצועות- ספרות, נגרות. ב. תכונות- כנות, רצינות. ג. שם מופשט- זהות, כמות. סופית xוֹן א. כתב עת- ירחון. ב. הקטנה- ילדון. ג. תור וסדר- ראשון, חיצון. ד. מקום- מועדון. ה. מכשיר- שעון, הליכון. ו. אוספים- שאלון, מילון. סופית xי א. תיאור- עירוני, תרבותי. ב. הקטנה/ חיבה- חמודי. ג. מוצא- רוסי. סופית xים א. מופשט- נעורים, זקנים.

5. יציקת שורש לתוך תבנית, לתוך משקל. למשל: שרש א.ד.מ במשקל קַטֶלֶת: אַדֶמֶת (דגש בעה"פ). יש משקלים בעברית שבאים לציין משמעויות, למשל: קַטֶלֶת (דגש בעה"פ) מציין מחלות או אוספים.

 השיטה לדעת איך נוצרה המילה היא:
א. נזהה שרש.
ב. במקום אותיות השרש נציב קט"ל.
ג. את הניקוד משאירים כמו שהוא וגם את המוספיות כששמים לב לתופעות כמו ת"ד וכ"ד.

 אבל:
א. אם יש דגש חזק חייבים לציין במשקל. מדגש קל מתעלמים.
ב. חטפים לא רושמים- במקומם שווא.
ג. לא רושמים חטב ומפיק.
ד. בת"ד כתיבת ניקוד מקורי.
ה. בהנמכת תנועה מחזירים לניקוד המקורי.
ו. כיווצחי דיפתונג מוחזרים.
ז. אם נפלה אות מחזירים אותה.
ח. רצוי לחשוב על משמעות המילה שלפנינו וכן על המשמעות של המשקל.