חשיפה/ היחשפות
להיחשף- להראות כלפי חוץ. דברים פנימיים- רגשות, סודות.
הרווח: קל יותר להתמודד עם רגשות/מחשבות אחרי שמשתפים עוד מישהו.
המחיר: בושה, השפלה, לא ידוע מה תהיה התגובה מצד הנחשף, למה שאני אחשוף?!.
ההיחשפות תוכל להשפיע על כל מה שקורה סביבי.
תוגה- עצב, צער,כאב. מלבב- שובר לב, נוגע ללב. חביונות- סודות.
חשיפה: מצב בו אדם מגלה לאדם אחד או לאנשים רבים דברים מעולמו הפנימי: רגשות, סודות, רצונות. חשיפה יכולה להקל על האדם שנחשף ולאפשר לו לקבל תמיכה ועזרה מהזולת. כאשר קשה לאדם להתמודד לבדו עם תחושות שמתעוררות בו. חשיפה הופכת להיות צורך חזק מאוד- האדם מקווה שהחשיפה תקל עליו את ההתמודדות הפנימית.
איפה יש חשיפה בשיר?
שירים מבוססים על חוויות אישיות.
תיאור קשה של כאב, חוויות קשות הופכות למשהו מלבב. החוויות נכתבות בתוך שיר כדרך להתמודד איתן. השיר בשביל הדוברת הינו חשיפה.
"נחשף החתום בי באש"- מה שהיה חבוי וסגור בתוכה, חוויות שהיא לא רצתה לגלות. חוויות קשות- מתוארות כצריבה של אש, כל אלה נחשפים.
ישנה תקבולת בשיר, שורות 5-6: המשמעות זהה.
החשיפה בשיר היא בפני אנשים רבים, בפני הקוראים של השיר.
"יד כל"- תיאור של הקוראים.
הנושא בשיר: היחסים בין המשוררת לבין קהל הקוראים.
הדוברת חווה פער מאוד גדול בין החוויה שהובילה לכתיבת השיר ובין האופן בו הקוראים מתייחסים לשיר. הפער הזה מודגש בשיר: על עצמה היא משתמשת במילים כמו: "צריחות" ולקוראים היא משתמשת בתיאור "מנוחה". יש ניגוד בין השורה הראשונה לשורה האחרונה בשיר.
סיום השיר
השיר מתאר מצב של חשיפה: הדוברת נחשפת באמצעות השירים שהיא כותבת. השירים מבטאים חוויות נפש קשות וכואבות ולכן כתיבתם ופרסומם הוא אקט של חשיפה. נושא מרכזי בשיר הוא היחסים בין הדוברת לקוראים של שיריה. הדוברת מרגישה שיש פער גדול בין ההיחשפות שלה לבין האופן בו פוגשים הקוראים את שיריה. פער זה מעוצב בבית השני ע"י ניגודים:
| גלוי | חבוי |
| נחשף. | חביונות (סודות), לא גיליתי לרע, חתום. |
| חוויות קשות, כואבות לגבי הדוברת. | הקוראים מגיבים לשיר באדישות: "יד כל במנוחה תמשש". |
| הפרסום בשיר-פומביות. | החוויה- אישית, אינטימית. |
| הדוברת >> לב >> רגש. | הקוראים >> יד >> עולם החומר, עשייה. |
הניגודים בבית השני מדגישים את הריחוק הגדול בין מה שהדוברת מרגישה לבין האופן בו הקוראים מבינים ומתייחסים לשיר.
בשיר יש גם חריזה: נואשת-כואבת-מלבבת, רע-כורע, אש-תמשש, אבדן-לבן.
חרוז- מילים שיש ביניהם צלילים דומים או זהים. ישנם ניגודים בין החרוזים.
איך החרוזים מתקשרים למשמעויות בשיר?!
קושי שמחה
1. נואשת-כואבת-מלבבת: תהליך של עיבוד החוויה הקשה לשיר. מעבר ממשהו קשה למשהו טוב ויפה. הכתיבה של החוויה בשיר היא דרך להתמודד עם הקושי. ממועקה, החוויה הופכת, ליצירה אומנותית שיש בה יופי ומענגת את הקוראים.
אין לגעת מגע
. אש – תמשש: החוויות הקשות של הדוברת שהיו חוויות אישיות הפכו לנחלת הכל כאשר היא כותבת אותם כשיר. לדוברת יש קושי עם העובדה שמה שהיה לגביה קשה וכואב והקוראים מתייחסים אליו באדישות: "יד כל מנוחה תמשש".
החשיפה בשיר היא קשה- למה היא נחשפת?!
קונפליקט: מצד אחד יש בחשיפה שחרור של מועקה ומצד שני התגובה של הקוראים להיחשפות דרך השיר מאכזבת את הדוברת.
כתיבת תגובה