עיקרון שלטון החוק

לכל מדינה יש מערכת חוקים הנחקקת ע"י הפרלמנט. כולם באופן שווה חייבים לציית לחוק, והחוק תמיד מעל כולם. ניתן להסתכל על עקרון זה במובן המהותי ובמובן הפורמאלי:

 המובן הפורמאלי- הליך חקיקת החוק:

1. החוק חייב להיחקק ע"י הפרלמנט.

2. החוק קובע את זכויות הפרט וחובותיו, את גבולות המותר והאסור. לפרט מותר לעשות הכול חוץ ממה שאוסר עליו החוק. לשלטון אסור לעשות מאומה מלבד מה שמתיר לו החוק.

3. החוק בא להגביל את השלטון- האזרח הוא במרכז.

4. החוק חייב להיות מנוסח בבהירות.

5. חובת הציות לחוק חלה על כולם באופן שווה.

6. החוק חייב להיות ידוע ומפורם ברבים.

 המובן המהותי:

כדי שחוק יהיה דמו', הוא צריך להיות "חוק ראוי", כלומר, חוק ההולם את כל ערכי הדמו' ולא יוצא כנגדם, מגן על זכויות אדם ואזרח ומונע את עריצות השלטון. החוק צריך לאפשר יצירת איזון בין צרכי הפרט לצרכי הכלל. החוק צריך לעלות בקנה אחד עם עקרונות הדמו'.

 גבולות הציות לחוק במשטר דמוקרטי

החוק חל על כולם, בלי יוצא מן הכלל ואדם שאינו מציית לחוק נחשב עבריין. ישנם חמישה סוגי עבריינות:

1. עבריינות פלילית רגילה- כל עבירה על החוק שנעשית מטעמים של הנאה עצמית ותועלת אישית כמו: רצח, שוד, תקיפה, אונס וכד'.

2. עבריינות אידיאולוגית- מתחלקת לשני סוגי עבריינות:

I.  פרטית- הפרת חוק מטעמים דתיים, פוליטיים והשקפת עולם. במצב כזה פרט או קבוצה נוהגים בדרך מסוימת עפ"י האידיאולוגיה שלהם.

II. שלטונית- שר או אדם מקורב לשלטון שממנה מקורבים לתפקידי מפתח.

3. עבריינות שלטונית- אנשים הממלאים תפקידי מפתח בשלטון מפרים את החוק בזמן כהונתם תוך ניצול מעמתם וסמכותם מתוך רצון לנהוג לטובת המדינה או לטובת ציבור הבוחרים שלהם. בעבריינות שלטונית אין מניע אישי, שמקורו בעבריינות פלילית רגילה.

4. אי ציות מטעמי מצפון- נוגע בשירות בצבא בלבד. מ"י שונה מיתר הדמו' המערביות מפני שהגיוס לצבא במ"י הוא חובה. באי ציות מטעמי מצפון יש הפרה בין גברים ונשים, כך שנשים יכולות לטעון זאת וגברים לא.

5. אי ציות לפקודה בלתי חוקית בעליל- אי ציות לפקודה שנוגדת את ערכי המוסר האנושיים, דוגמת אירועי כפר קאסם.