עלויות אלטרנטיביות

 בעיית המחסור מובילה לדילמה של בחירה בין כל אחד מהמוצרים המיוצרים במשק.

כלומר, בחירה באיזו נק' על עקומת התמורה יעמוד המשק (בהנחה שכל גורמי הייצור מועסקים באופן היעיל ביותר), ובמקרה שלנו, בחירה באם לייצר יותר מזון או לבוש.

כל בחירה היא כמובן גם ויתור. בחירה לייצר כמות מסוימת של יח' מזון משמעותה ויתור על כמות מסוימת של יח' לבוש, ולהיפך.

לרב, הבחירה בין המוצרים הינה שילוב בין העדפותיהם ורצונותיהם של הפרטים לבין מדיניות כלכלית-פוליטית של השלטון.

תהליך כזה של בחירה וויתור שכיח בכל תחום בחיי היומיום שלנו.

לדוגמא, אנו בוחרים כיצד להקצות את זמננו בין פעילויות הפנאי לבין שיעורי בית, כאשר הזמן הוא גורם הייצור המוגבל שיש לנצלו באופן יעיל ע"פ העדפותינו אנו.

בדומה ניתן ללמוד מהקצאת תקציב המדינה בין ביטחון לחינוך. הקצאת יותר תקציב לביטחון משמעותו ויתור על תקציב לחינוך. 

ויתור שכזה נקרא עלות אלטרנטיבית
 

 העלות האלטרנטיבית הכוללת :

TC = Total Cost

סך כל הויתור על מוצר מסוים כדי לייצר כמות מסויימת של יח' מהמוצר שבחרנו לייצר.

כלומר, במידה ובחרנו לייצר מזון, סך יח' הלבוש שעלינו לוותר על מנת לייצר מספר יח' של מזון. 
 

 ניסוח מתמטי:

TC= X2max – X2

TC1 = עלות אלטרנטיבית לייצור המוצר שבחרנו.

X2max = כמות יח' מקסימלית שניתן לייצר מהמוצר השני, עליו אנו מוותרים.

X2 = כמות היח' המיוצרות מהמוצר השני בהתאם לכמות היח' המיוצרות מהמוצר שבחרנו לייצר, במפגש      על עקומת התמורה. 

 העלות האלטרנטיבית השולית :

MC = Marginal Cost

סך כל הויתור על מוצר מסוים כדי לייצר את היחידה האחרונה מהמוצר שבחרנו לייצר. 

 ניסוח מתמטי:

MC= ΔTC1 / ΔX    שקול כמובן ל-    MC= Δ (X2max – X2) / ΔX1 

העלות האלטרנטיבית השולית מציינת בעצם את השיפוע של עקומת התמורה בכל נקודה ונקודה. 

Δ – שינוי, הפרש

MC1 = עלות אלטרנטיבית שולית לייצור המוצר שבחרנו.

ΔTC1 = עלות אלטרנטיבית שולית לייצור המוצר שבחרנו.

ΔX= סימון ליח' הייצור האחרונה של המוצר שלנו בנקודה מסויימת. 


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *