עקומת התמורה

 עקומת התמורה (ראו איור מטה) מתארת את גבול אפשרויות הייצור המרבי במשק.

הנחות המודל:

 המשק מייצר שני מוצרים בלבד.

 המשק הוא משק סגור, כלומר ללא יבוא וייצוא.

 גורמי הייצור נתונים וקבועים.
 

כל ציר מייצג אחד משני המוצרים אשר מיוצרים במשק.

הקו האלכסוני מתאר את גבול הייצור של המשק, כאשר כל נקודה על הקו מייצגת שימוש אופטימלי בגורמי הייצור הקיימים, כלומר תעסוקה מלאה של כלל גורמי הייצור.

המשק יבחר את הנקודה העדיפה (A,B) על העקומה ע"פ הצרכים והרצונות (העדפה לצריכת מזון או לבוש). המצאות על נק' A מעידה על יצור מוגבר של פרטי לבוש ביחס למוצרי מזון, דבר המייצג את העדפות הציבור במשק.

המצאות המשק מתחת לעקומת התמורה (M), משמעותה חוסר ניצול אופטימלי של כלל גורמי הייצור, כלומר אבטלה של עובדים, מכונות וכיוב'.

לחילופין, המצאות המשק מעל עקומת התמורה (N) איננה אפשרית משום שהמשמעות היא ניצול גורמי ייצור אשר אינם קיימים. נק' זו מייצגת את בעיית המחסור של המשק.
 חשוב להבהיר כי לא קיים מושג של נקודה טובה יותר או טובה פחות על גבי עקומת התמורה.

בכל נקודה על העקומה יש ניצול יעיל ביותר של כלל ג"י, השוני הוא בהקצאתם של ג"י בין שני המוצרים במשק, בהתאם להעדפותיו.