בית המשפט הוא הפרשן המוסמך של הנורמות. המקרה הנפוץ הוא שיש חוק שלא ברורה כוונתו ומובנו ותפקיד השופטים לקבוע את הפירוש המתאים. על פי מה קובע השופט את פרשנותו לחוק?
"קיבוץ חצור נגד פקיד השומה רחובות" תיאור החוק באותו זמן : חוק מלווה ביטחון, מפעלים מאושרים, תיקון 1975 החוק קבע בסעיף 2 :"כל המקבל הכנסה מוטבת חייב למדינה מלווה ביטחון" בסעיף 1.1 מוגדרת הכנסה מוטבת "הכנסה שחל עליה סעיף 47 לחוק עידוד השקעות הון" 1959.
סעיף 47 לחוק עידוד השקעות הון: סעיף א': "חברה שהיא בעלת מפעל מאושר תהה חייבת על הכנסתה חייבת במס שהושגה מאותו מפעל ביחס רווחי חברות בשיעור שלא יעלה על 28% מאותה הכנסה ותהה פטורה מכל מס אחר עליה."
סעיף ג': "על אף האמור בסעיף זה יחולו על הכנסת קיבוץ ממפעל מאושר שבבעלותו סעיף 19 א' לפקודת מס הכנסה ויראו אותה הכנסה לעניין המס כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת במס." (בקיבוץ החברים ממוסים בשיטה שונה ומיוחדת לוקחים את ההכנסה הכוללת של הקיבוץ ומחלקים למספר החברים ואז מקבלים כאילו מה כל אחד מחברי הקיבוץ הרוויח)
האם תחול חובת תשלום מלווה ביטחון על הכנסות של קיבוץ ממפעל מאושר? הייתה מחלוקת בנושא בין קיבוץ חצור לפקיד השומה רחובות. פקיד השומה טען שעצם העובדה שסעיף 47 ג' התייחס להכנסות הקיבוץ ממפעל מאושר ממילא ניתן להגדיר שזו הכנסה מוטבת וממילא חוק מלווה ביטחון חל על הקיבוץ. ואילו הקיבוץ טען שאי אפשר להגיד שסעיף 47 מתייחס לקיבוץ הוא מפנה לסעיפים אחרים בחוק והוא לא ממצה. הוויכוח התגלגל לבית המשפט העליון שם ברק היה השופט. ברק אמר שהשופט הדן בסוגיה צריך דבר ראשון לצאת מלשון החוק. כאשר מנסה שופט לקבוע את המשמעות הנכונה של החוק מתוך מספר אפשרויות צריך הוא לחפשה מתוך האפשריות שיש להן עיגון לשוני ולו מינימאלי בתורת הלשון רק כאשר כל משמעות המעוגנת בלשון מביאה לידי אבסורד יש לחפש בכיוונים אחרים. (לברק הייתה כאן הזדמנות להרחיב את היריעה – להשפיע על איך יש לפרש את החוק לבאים אחריו).
המסננת הראשונה היא מסננת הלשון
במקרה זה המילה "חל" וכל אחד מהפירושים ההגיוניים של שני הצדדים.
בשלב הבא בדיקת מטרת הוראות החוק ותכליתה – יש לנסות להבין את מטרת החוק ולהבין למה התכוון המחוקק, איזה מהפירושים יתאים למטרת החוק ולתכליתה. "הפרשן צריך לחשוף את המשמעות שתגשים את מטרת החוק." ברק.
איך לומדים את מטרת החוק?
1. מתוך החקיקה עצמה : לשון החוק, מסעיפים אחרים של החוק וממיקומה של ההוראה בחוק, יש לבדוק הסדרים דומים ולנסות לשאוב מהם השראה.
2. לבדוק את מבנהו הכללי של החוק ומיקומו במערך החקיקה הכללית. לבדוק מקורות מחוץ לחקיקה למשל: בדיקה מה היה המצב המשפטי שמתקיים בטרם נחקק החוק ומהתקלה שהו בא למנוע.
3. ההיסטוריה התחוקתית של החוק למשל דברי ההסבר להצעת החוק (הדפסת הדפים הכחולים), ומפרוטוקולים של ישיבות הכנסת בהם נחקק החוק, ומשם ניתן לשאוב השראה
בשלב הבא אם שני השלבים הקודמים לא הצליחו ועדיין הדברים אינם מתיישבים: שלב הפרשנות – יש לפרש את דבר החקיקה על רקע ערכיה המקובלים של שיטתנו המשפטית. כלומר על פי עקרונות מקובלים – מעגל רחב יותר של עקרונות – שמירה על חירויות היסוד למשל. בשלב זה לשופט יש כבר יותר השפעה אישית.
בהמשך לדוגמא של קיבוץ חצור עברנו את המסננת הלשונית, המסננת הבאה היא הרקע לחקיקה. ברק בודק מה היה קודם, לפני החקיקה. לפני החקיקה היה חוק מלווה ביטחון בשנת 74' שם מלווה ביטחון חל על הכנסה מוטבת(=הכנסה פטורה ממס הכנסה וחייבים עליה במס חברות בלבד לפי סעיף 47 לחוק עידוד השקעות הון). חוק זה אומר שעל קיבוץ לא חל החוק כלומר ההגדרה הקודמת כיוונה רק לחברות ולכן הכוונה הייתה שיש לחייב את הקיבוצים כלומר הכוונה בתיקון החוק הייתה כנראה שהחוק החדש כן יכלול את הקיבוצים. ברק אמר שגם בדברי ההסבר להצעת החוק כתוב שהייתה כוונה להכניס את הקיבוצים כלומר מטרת המחוקק להכניס את הקיבוצים. ולכן יש לפרש את החוק כמו שפירש אותו פקיד השומה.
לסיכום:
שופט יפרש את החוק על פי:
1. מסננת הלשון
2. בדיקת החוק ותכליתו
3. שפיטה על רקע ערכים מקובלים, אבל בעצם השופט כבר מכניס כאן את שיקול דעתו.
*בחוקי מס – אם שני השלבים הראשונים לא עזרו אז העקרונות שצריכים להנחות את השופט הם: שמירת חופש הפרט והקניין עליהם ולהגן עליהם מהשלטונות, כלומר השופט צריך לפסוק שלא לחייב את הפרט להיפרד מרכושו- לבוא לטובת היחיד!
כתיבת תגובה