תפקידו המרכזי של הרו"ח החיצוני הינו ביקורת חשבונות של החברה כבסיס לחוות דעתו לדוחות הכספיים שלה. התפקיד הזה הוא ייחודי לרו"ח ומי שלא הוסמך על ידי רו"ח לחוק רו"ח אסור לו לעסוק בראיית חשבון.
למה צריך שיהיה רו"ח?
מי שמנהל את החברה הם המנהלים, והם אלה שיודעים מה קורה וקובעים מה יהיה. כאשר למעשה בעלי האינטרסים הכלכליים האמיתיים הם בעלי המניות והם מנותקים ממה שקורה ואין להם גישה ישירה להנה"ח של החברה. אין להם זכות טיעון בהנה"ח לבעלי המניות ויש להם זכות טיעון במסמכים מסוימים כמו מרשם הדירקטורים ועוד.
הזכות לבעלי המניות לעיין בפנקסי הפנימיים של הנה"ח אך ורק בדברים הנוגעים לדברים עליהם מצביע בעל המניות כמו עסקאות עם בעלי עניין. באותם עניינים שבהם יש להם זכות להצביע יש להם זכות לקבל את המידע הרלוונטי והם יכולים לדרוש עיון במסמכי החברה.
נוצר מצב לא בריא, שמי שיש לו גישה חופשית הם המנהלים והדירקטורים והם לא בעלי האינטרס הכלכלי האמיתי. ולכן איך הם יכולים לדעת מה באמת קורה ואיך הדוח שמציגים בפניהם באמת משקף את מצב החברה. הם צריכים שגורם אובייקטיבי ומקצועי יבדוק שהדוחות והנה"ח אכן מייצגים את מצב האמיתי של החברה.
מעמדו של הרו"ח בנוי על כך שהוא גורם אובייקטיבי ומקצועי וחייב לעבור השכלה בתחום שהוא יוכל לאשר לבעלי המניות שהדוחות משקפים את מצב החברה לפי כללים חשבונאיים מקובלים.
רו"ח עושה את הבדיקה למשתמשים נוספים מבעלי המניות – בעלי מניות פוטנציאליים, נושים פוטנציאליים, משקיעים, ספקים, לקוחות, עובדים של החברה (לעיתים העובדים זכאים לבונוס והם מעוניינים לראות את מחזור המכירות של החברה), שלטונות המס, המדען הראשי, ועוד.
סעיף 154 – מטיל חובה על החברה למנות רו"ח מבקר בכל אסיפה כללית שנתית, עד האסיפה הבאה ולפעמים ניתן למנות לכמה שנים מראש. זהו מינוי של בעלי המניות. התפקיד שלו לבקר את הדוחות השנתיים ולחוות דעתו עליהם.
יוצא מן הכלל, זה חברה לא פעילה- סעיף 158, חברה שהמחזור השנתי לא עולה על 500,000 ₪ יכולה לקבוע באסיפה הכללית שלא ימנו רו"ח מבקר אלא אם מתנגדים לכך בעלי מניות שלהם 10% או יותר. הסיבה לכך שיוצא שהשכר של הרו"ח הוא יחסית גבוה לעומת פדיון החברה.
אי תלות של רו"ח – רו"ח אמור להיות בלתי תלוי בחברה, בין במישרין ובין בעקיפין. אי תלות = אסור לו להיות פקידו של המבוקר, פקיד של חברת אם, של חברת בת או פקיד של בעל עניין.
האי תלות – לא יהיה שכיר של החברה או של חברה קשורה.
האי תלות היא קריטית כי רו"ח הוא גורם אובייקטיבי שמחווה דעת מקצועית. היא חייבת להיות על מנת שבעלי המניות והמשמשים יוכלו לסמוך עד כמה שניתן שחוות דעתו היא אמינה והוא לא תלוי בחברה. אמור להגדיל את אמון המשקיעים בדוחות של החברה.
סעיף 168 – מה סמכותו של הרו"ח – זכאי לעיין בכל עת במסמכי החברה הדרושים לו למילוי תפקידו, להשתתף בכל אסיפה כללית של החברה, וישיבות דירקטוריון שדנים באישור הדוחות עליהם דיווח.
סעיף 169 – מחייב רו"ח שגילה ליקוי משמעותי בבקרה החשבונאית של החברה עליו לדווח על כך ליו"ר הדירקטוריון והאחרון צריך לזמן בהקדם ישיבת דירקטוריון לדון בליקויים שהתגלו.
כל הזמן הדגשנו שהוא בודק ומחווה דעתו, אך כאן הוא צריך להתריע על ליקוי שגילה על מנת שיתוקן, זוהי פעולה אקטיבית למעשה. משמעות מתקנת.
אחריות רו"ח – סעיף 170 – מציין קודם כל שלרו"ח המבקר יש אחריות כלפי החברה ולבעלי המניות – כלומר שיש להם עילת תביעה מצידם. יש קשר חוזי כי החברה משלמת לרו"ח. השאלה הגדולה האם יש גורמים שלישיים שגם כלפיהם לרו"ח יש אחריות? הוא הרי לא מבקר את הדוחות עבורם, ואין ביניהם קשר חוזי. למשל משקיעים עתידיים שגילו שלא דיווח על גורם משמעותי, האם הם יכולים לתבוע אותו? עד לאן משתרעת אחריותו? יש לציין שבבית המשפט באנגליה הייתה דילמה משמעותית. פסיקה מ- 64' הרחיבה את מעגל הזכאים, ונקבע שרו"ח אחראי גם כלפי משקיע פוטנציאלי שבדק את הדוחות שלו והשקיע בעקבות כך, ובסוף התברר שהרו"ח לא ביקר באופן מלא והמשקיע הפסיד מכך. לאחר מכן צומצמה האחריות שלו.
אצלנו בתי המשפט הרחיבו את האחריות שלו, יש לו חובת זהירות לא רק כלפי לקוחותיו, אלא גם כלפי צדדים שלישיים שגורם מקצועי היה אמור לדעת שהם יינזקו.
סעיף 170(א) – רו"ח המבקר אחראי כלפי החברה ובעלי המניות.
סעיף 170(ב) – קיום אחריות של רו"ח המבקר כלפי כל דין, כלומר כלפי אחרים.
היחס בין הרו"ח המבקר (חיצוני לחברה) לבין המבקר הפנימי (שכיר בחבהר)
המבקר הפנימי מתמנה על ידי הדירקטוריון במטרה לפקח על ההנהלה, ועל החברה עצמה. הוא גורם פנימי בחברה. הרו"ח המבקר מפקח גם על הדירקטוריון וגם על ההנהלה, הוא מתמנה על ידי האסיפה הכללית.
לגבי שכ"ט רו"ח, סעיף 165, קובע שהשכר עבור פעולת הביקורת תקבע על ידי האסיפה הכללית או הדירקטוריון אם האסיפה הכללית הסמיכה אותו לכך. אך זה לא בריא, כי זה גורם לתלות כלשהי, כי הוא אמור לבקר אותם.
עבור השירותים הנלווים של הרו"ח (ייעוץ מס, ייעוץ כלכלי) שהוא נותן עבור החברה השכר יקבע על ידי הדירקטוריון. אם קובעים בתקנון שגם עבור שירותים נוספים השכר יקבע על ידי האסיפה הכללית יש לעמוד בכך.
סעיף 166 – חברה לא תתנה את תשלום שכ"ט של הרו"ח המבקר בתנאים המגבילים את ביצוע עבודת הביקורת או קושרים בין התוצאות לבין שכ"ט. לחברה אסור לשפות את רו"ח בגין חוב שהוטל עליו בגין הטלת אחריותו המקצועית או אי קיום חובה לפי דין.
סעיף 173 – הדירקטוריון חייב להביא בפני האסיפה הכללית את הדוחות שאושרו על ידי הדירקטוריון ואת חוות דעתו של הרו"ח המבקר עליהם.
מכיוון שהכשרתו ומיומנותו של רו"ח והיכרותו עם החברה לכן הוא מסוגל לתת לחברה שירותים במגוון תחומים נוספים וכן רשויות ממשלתיות שונות ומשתמשים שונים מסתמכים על דוחות הרו"ח.
בפקודת מס הכנסה סעיף 131(ג) קובע כי דוח של חברה יהיה מאושר על ידי רו"ח ומותאם בידיו לצרכי מס.
איזה שירותים נלווים נוספים נותן רו"ח?
בתחום המיסוי – ייעוץ בתחום תכנון מס, ייצוג בדיונים עם מס הכנסה.
בדיקה או יצירה של מערכת ומידע ובקרה בחברה, תחום התמחיר, בדיקת עלויות ותמחור מוצרים, ייעוץ כלכלי: ניתוח כדאיות של השקעות והלוואות, תכנון כספי לחברה, מתן חוות דעת ואישורים לרשויות (רשויות המס, המדען הראשי).
כתיבת תגובה