שבר מאמץ

 שבר מאמץ- הפרת האיזון בין הרס העצם ובנייתה. נקרא גם: "שבר עייפות".

 חוזק העצם נמדד עפ"י:
1. קוטר העצם.
2. צפיפות העצם.

 מיקום שברי מאמץ נפוצים:
1. עצם השוקה – שליש עליון קדמי. כ-60% משברי המאמץ הם בעצם השוקה.
2. עצמות כף הרגל.
3. עצם הירך: א. צוואר הירך.
ב. ראש הירך.
4. מקומות אחרים – ראש הזרוע, חוליות עמוד השדרה וכדומה.

 דרגות חומרה:
1,2 – שבר מאמץ קל.
3,4 – שבר מאמץ חמור. (יש לציין ששבר מאמץ בדרגה 2 בירך מוגדר כחמור זאת מהיותה של הירך עצם גדולה).
5 – שבר מלא.

 הגורמים לשברי המאמץ:
1. העמסה גופנית חריגה מבחינת עצימות, משך ותדירות.
2. בלימת זעזועים בלתי מספקת של כף הרגל.
3. כושר גופני נמוך.
4. ליקויים אנטומיים / אורטופדיים.
5. מוטיבציה גבוהה.
6. מנוחה בלתי מספקת.
7. מרכיבי תזונה לקויה.
8. מתח נפשי.
9. בעיות הורמונאליות, בעיקר אצל נשים. לדוגמה: וסת לא סדירה, הפרעות אכילה וכו'.

 דרכי טיפול בשבר מאמץ:
– מנוחה והתאוששות.

 דרכי מניעה של שבר המאמץ:
– שמירה על התאוששות נאותה.
– תזונה נבונה.
– לא ליצור מצב של עומס יתר מבחינת מאמץ גופני.
– מנעל מתאים ומדרסים.