שותפות

שותפות היא צורה של התאגדות משפטית אחרת מחברה. החוק שמסדיר – פקודת השותפויות.

סעיף 1 ההגדרות:

שותפות – חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות (מינימום 2 אנשים, מקסימום 20).

קשרי שותפות – הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהוא אגד לפי כל דין אחר – ז"א מדובר בקשרים בין בני אדם שמנהלים עסק לשם הפקת רווחים וזה לא תאגיד שמוגדר כעסק.

עסק – כל משלח יד שמותר לעסוק בו.

סעיף 2(1)  מבחין בין שותפות קניינית למסחרית, קובע שעצם השותפות בנכס לא מהווה שותפות – ז"א אם שני אנשים קנו נכס יחד זה לא הופך אותם לשותפים.

סעיף 2(2) נטילת חלק בהכנסה ברוטו לא מהווה שותפות – שותפות זה גם שותף לסיכונים ולא רק במחזור.

מה מעמדה של שותפות?  האם זה תאגיד שיש לו ישות משפטית?

סעיף 66א' שותפות רשומה לפי פקודה זו היא תאגיד ויכולה לתבוע ולהיתבע.

סעיף 6 – שותפות שלא רשומה ברשם השותפויות כדין, היא עדיין ישות משפטית, והיא קיימת ויכולה לתבוע ולהיתבע. ישנה סתירה בין הסעיפים כי סעיף 66א' טוען שרק שותפות רשומה היא תאגיד ומצד שני סעיף 6 קובע שגם שותפות לא רשומה היא תאגיד.

הנטייה היא לא לראות בשותפויות לא רשומות כתאגידים שיכולים לתבוע ולהיתבע.

כיצד באה לידי ביטוי השותפות?

סעיף 20א' – כל שותף חב ביחד ולחוד בכל החיובים שהשותפות חבה בהם בהיותו שותף

אין עירבון מוגבל, אין מסך שמפריד, כל אחד אחראי לכל החובות של השותפות. כל העיקרון של ישות משפטית נפרדת, לא נכון במקרה הזה. יש בעצם ישות משפטית לשותפות, אך המסך שמפריד בין השותפות לשותפים הוא די שקוף. אין בעיה לתבוע שותף ספציפי בחובות כל השותפות. ואם השותפות חותמת על חוזה, כל השותפים בעצם ערבים לקיום החוזה.

היחסים בין חיצוניים, השותפים והשותפות :

ביחסים החיצוניים עם צדדים שלישיים, רואים כל אחד מהשותפים כשליח של השותפים האחרים ושל השותפות לכל עניין של עסקי השותפות.

לעניין שליחות – חוק השליחות סעיף 1 – יש 3 גורמים: שולח, שליח וצד שלישי. השולח ממנה את השליח לבצע בשמו ובמקומו פעולה משפטית עם צד שלישי. השליח נהיה הזרוע של השולח, הוא מבצע פעולה משפטית כנציג של השולח, וכאילו השולח עשה את הפעולה. מכך ניתן להסיק שכששותף מבצע פעילות בשם השותפות, זה מחייב את השותפות והשותפים. כאילו הם התחייבו באופן ישיר. ולכן כולם אחראים לכך.

אם השותף חרג ממה שהסמיכו אותו לעשות? עדיין זה מחייב את השותפים והשותפות מכיוון שאת צד שלישי זה לא צריך לעניין הסמכויות המוגדרות לכל אחד ואחד מהשותפים.

יחד עם זאת סעיף 14 מתייחס לשני יוצאי דופן:

– שהשותף עשה פעולה שלא מורשה לעשות וגם שהאדם השלישי ידע שלשותף זה אין הרשאה לעשות את הפעולה הזו. הצד השלישי לא התנהג בתום לב.

– שהשותף חרג מהסמכתו והאדם השלישי לא ידע ולא האמין שהוא שותף. מדובר על צד שלישי שלא בנה בכלל על זה שהוא חותם על הסכם עם שותפות ולכם לא יהיה רשאי לאכוף הסכם זה עם השותפות אלא רק מול השותף עצמו באופן פרטי, משמע יהיה רשאי לתבוע רק את האדם עימו חתם על ההסכם.

בכל מקרה אחר, השותפות אחראית לנזקים ו/או לחובות.

סעיף 18 קובע שהאחריות של השותפים והשותפות למעשי השותף במסגרת השותפות, הם גם אם הוא גרם נזק.

מכל הנ"ל אנו למדים שלכל שותף יש כוח להשפיע על שותפיו האחרים. כאשר לאדם יש כוח להשפיע על מצב של אחר – מטיל עליו המחוקק חובת אמונים / נאמנות.

סעיף 8 לחוק השליחות מטיל חובת אמון על שליח. הוא חייב לפעול בנאמנות ובהתאם להוראות השולח. פעילות בנאמנות הינה לפי הסעיפים הנ"ל (אי עמידה בסעיפים אלו משמע הפרת חובת הנאמנות) :

1.      יש לו חובת גילוי מלאה – יגלה לשולח כל ידיעה וימסור לו כל מסמך הנוגע לשליחות וייתן לו דוח על פעולותיו.

2.      לא יהיה שלוח לשני שולחים, לא יכול להיות שליח אחד לשני גורמים, אלא אם כן הם מודעים לכך (למשל כשאחד ביקש משליח למצוא לו קונה לרכב ושני ביקש שימצא לו רכב)

3.      לא יעשה פעולת שליחות עם עצמו (אם מישהו ביקש שתמכור את הרכב שלו, לא תוכל למכור לעצמך).

4.      לא יקבל טובת הנאה שלא בהסכמת השולח (צריך להיות נאמן לשולחו, אסור לו לקבל משהו ממישהו אחר).

5.      לא ישתמש לרעת השולח בידיעות שבאו אליו עקב השליחות וימנע מדבר שיש בו ניגוד בין טובתו ובין טובת השולח. (סעיף סל שמכליל עיקרון איסור של ניגוד אינטרסים).

סעיף 29 – מכווץ הכול יחד: חובתם של השותפים היא לנהל את עסקי השותפות לתועלתם המשותפת, להיות ישרים ונאמנים איש עם רעהו ולמסור לכל שותף ובא כוחו חשבונות נכונים ומידע שלם לכל עניין הנוגע לשותפות.

סעיף 39 – איסור של שותף לפתוח עסק המתחרה עם עסקי השותפות. אם הוא פותח עסק שכזה כל רווחי העסק צריכים לעבור לשותפות.

סעיף 3 – השותפות לא תהיה מעל 20 איש, כי מעבר לכך נפגמת חובת הנאמנות. וחייבת להיות מורכבת לפחות משניים.

שותף יכול להיות גם תאגיד / חברה, שותפות בין שתי חברות, בין חברה ליחיד וכו'.

שותפות מוגבלת – סעיף 57 לפקודת השותפויות – בשותפות מוגבלת צריך להיות לפחות שותף אחד כללי (שאחראי בצורה בלתי מוגבלת לחובות השותפות) ולפחות שותף אחד מוגבל (אחראי עד לסכום כלשהו, מוגבל). אצל שותף כללי לא מוגבל בשום סכום, ואפשר לדרוש ממנו את כל הסכום.

שותף מוגבל – אין לו אחריות בלתי מוגבלת לפעילות השותפות לפי סעיף 63 לפקודת השותפויות – שותף כזה לא ישתתף בניהול עסקי השותפות ואין כוחו יפה לחייב את השותפות. למשל שותף הוני, שם כסף ויש לו זכות ברווחים, משקיע. ההתחייבויות שלו לא מחייבות את השותפות.

מיסוי השותפות – סעיף 63 לפקודת מס הכנסה –

63(א) הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בעסק פלוני או במשלח יד פלוני עוסקים שני בני אדם או יותר יחד, השותפים צריכים להוכיח שמדובר בשותפות כדי להיות ממוסים לפי הסעיף הזה, לא מספיק להיות רשומים, צריכים להוכיח שיש לפחות שני אנשים פעילים בשותפות ואז מחלקים את הכנסות השותפות לשותפים אחד אחד. לפעילים זה ייחשב כהכנסה אקטיבית מיגיעה אישית ולשותפים הלא פעילים זו תהיה הכנסה פאסיבית.

שותף מוגבל הוא בעצם שותף פאסיבי. השותף המייצג צריך להגיש דוח של השותפות כולה.

סעיף 63 קובע ששותפות היא גוף יחסית שקוף, מבחינת מס הכנסה הוא ממש שקוף, שותפות היא לא נישום ואין לה כלל תיק במס הכנסה.

פס"ד שדות: הייתה שותפות שהפכה לחברה, ולמעשה כאילו השותפות נמכרה לחברה חדשה. השותפים מכרו את חלקם תמורת מניות בחברה.

האם מדובר בהכנסה פירותית או הונית? מדובר במכירה הונית. האם ההסתכלות היא שכל שותף מכר את חלקו הספציפי או שכל אחד מהשותפים מכר את חלקו בזכויות השותפות.

– השותפים טענו שהם לא מכרו זכות בכל אחד מהנכסים, אלא מכרו את הזכות בנכס הכולל שהוא שותפות. מס הכנסה אמרו שהשותפות שקופה וצריך לראות ממה היא מורכבת. המקרה הגיע לעליון שקבע  אומנם לפי סעיף 63 השותפות היא שקופה, אך כאשר אני מוכר שותפות, אין המדובר בנכסים הבודדים המרכיבים את השותפות, אלא השותפות עצמה היא נכס, ורווח ההון נמדד לפי החלק שלי בשותפות.