שירית ימי הבייניים צמחה בשיאה בספרד, כאשר שיא הפריחה התרבותית הן במאות ה-11 וה-12. התפתחות התרבות העברית היתה בקורלציה עם התפתחות התרבות הערבית בעותה עת. התרבות הערבית התפתחה בחומי דית רבים – פילוסופיה, מדע, אומנות וספרות. מבחינת יהודי ספרד, היתה אפשרות לצמיחה תרבותית מפני שלא היתה כפייה מצד השלטון המוסלמי. החל מהמאה ה-7, הכיבוש המוסלמי הקיף לא רק את היישוב היהודי בספרד, אלא גם את הישוב היהודי בבבל, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.
התרבות הערבית-איסלמית השטלתה על לשון הדיבור,מבנה הכתיבה, מבנים צורניים ועוד, ולכן היתה הדדיות בין התרבות המוסלמית לבין היהודים שהשתמשו גם בם בשפה הערבית.
במאות ה-14 וה-15 ישנה התערערות במעמד היהודים והדעיכה מתמשכת עד גירוש יהודי ספרד 1492.
שירי קודש 1) שירי הלל לאל 2) דילמות דתיות של האדם 3) אפסות האדם מול גדולתו של האל | שירת חול 1) שירי חשק 2) שירי חתונה 3) שירי קינה4) שירת יין 5) שירי טבע |
מעמד השירה העברית בחברה
אומנות השירה מהווה מרכז החיים הרוחניים של התרבות הערבית וכן של התרבות היהודית. אדם חשוב הוא המכיר משוררים ושירים. שירת החול צמחה מהיחס בין השרים הנדיבים המהווים פטרונים לאותם כותבי שירה.
המשוררים בתחילת דרכם עניים, נוודים, ולכן כדי להתבסס ולשרוד ולקבל מקום מגורים ותמיכה כלכלית, פונים אותם משוררים לשרים הנכבדים, לאנשים העשירים, לבעלי הארמונות וכתבים בעבורם שירי הלל,שירי שבח, שירי תודה, שית יין וגם שירי קינה. השירה בימי הביניים מוגדרת בין המאה ה5 לספריה ועד המאה ה15 (גירוש ספרד). בערך כ700 שנה. מתוך זה כ200 שנים נכתבו שירי קודש וכ500 שנים של שירת חול.
שירה עצמה החלה בשירת הקודש במאה ה7,8. מטרתה של שירת הקודש היתה ייפוי התפילה, הדגשת התפילה, הוספת פיוטים לתפילה. הנופח היה נופח דתי לחלוטין.
השירים הופיעו לרוב בין התפילות, וחשוב לציין כי לשירת הקודש אין השפעה יצונית, היא קשורה אך ורק לתפילה, אין השפעה של שלטון או פטרון. נושאי השירה היו בדר"כ הקשר של האדם לאל, כבוד והלל כלפי האל, הרהורים שונים של האדם מבחינה דתית, רוממותו של האל מול אפסותו של האדם וכד'.
שירת החול צמחה מאמצע המאה ה10 ושיאה במאות ה11 וה-12. שירת החול מביעה תחושות, רגשות, הבעת תודה. השפה היא עברית, אך המבנה והרעיונות מקורם בשפה הערבית. ישנה השפעה מקראי, ישנו שימוש בפסוקים מהמקרא (שיבוצים מקראיים).
שירת ציון קשורה מבחינת מעמד לשירת הקדוש (כי ארץ ישראל היא קדושה), אך בכל זאת היא שירת חול (שירת ציון אינה מקראת בתפילות!).
כתיבת תגובה