שלטון החוק הוא מעקרונות היסוד החשובים ביותר והוא למעשה הבסיס לקיומה של מדינה וחברה מאורגנת. הכוונה במונח לבטא מושג רחב של שלטון הדין או עליונות המשפט.
הגדיר זאת נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר: "ביטויו העיקרי של שלטון החוק הוא בכך שהוא אינו שלטונם של אנשים לפי החלטותיהם, שיקוליהם, הבלתי מוגבלים אלא בכך שהוא נשען על הוראותיהן של נורמות יציבות השוות לכל ומחיבות את הכול במידה זהה".
בדיון של שלטון החוק ישנם שני מובנים:
1. פורמאלי – שהוא מתייחס לעצם עובדת קיומו של החוק ואל המשתמע מכך.
2. המהותי – מתייחס אל הערכים שהחוק הנתון מבטא. האם הינו ראוי.
מובנו הפורמלי:
השופט ברק – נשיא בית המשפט – הגדיר את שלטון החוק הפורמאלי כך "שלטון החוק במובנו הפורמאלי משמעותו שכל הגורמים במדינה כיחידים (אוכלוסיה) וכהתאגדויות (חברות) ובין זרועות המדינה חייבים לפעול על פי החוק ופעולה בניגוד לחוק צריכה להיתקל בסנקציה מאורגנת של החברה . . . זהו עקרון פורמאלי שכן איננו מתעניינים בתוכנו של החוק אלא בצורך להשליטו יהא תוכנו אשר יהא. שלטון החוק במובן זה אינו קשור לטיב המשטר אלא לעקרון של הסדר הציבורי". אפילו מי שמפר את החוק מטעמי מצפון צפוי לבוא על עונשו. מצד שני, חוק העונשין התיר בסעיף 24 א : "אדם לא נושא באחריות פלילית במקרה של ציות לצו של רשות מוסמכת שהוא חייב על פי הדין לציית לו זולת אם מצב זה הוא העליל שלא כדין" דוגמה טובה הינה, פקודה בלתי חוקית בעליל שמהווה דגל שחור.
על הרשות המבצעת מוטלת החובה להשלטת החוק, שכולל הוצאה לפועל של פסקי בית המשפט, סנקציות.
מובנו המהותי:
במובן זה בודקים את החקיקה הקיימת לאור ערכי יסוד מסוימים ורק אם אותם ערכים קיימים במערכת החוקים אז אפשר לומר שהיא תואמת מבחינה מהותית. מדובר פה בשלטונו של החוק הראוי כאשר ברור שמובנו הפורמלי מחייב גם אם החוק לא עונה על מטרתו (מובנו המהותי).
מה הם הדברים שראוי שיופיעו במערכת חוקית?
1. שוויון בפני החוק.
2. חירויות היסוד, מחויבות לחירויות הפרט.
3. שיש בו איזון בין צורכי הכלל לבין צורכי הפרט, הגבול בין רצון הפרט לפגיעה בכלל.
שוויון:
הכוונה לכך שלמרות שיש אי-שוויון מסוים בין אנשים (ילדים, מבוגרים, שפויים, לא שפויים), הנובע משוני רלוונטי, אין אפליה. כלומר אין התייחסות שונה באופן כללי בין אנשים. למשל: גיל הוא עניין רלוונטי לאפליה כלומר ילד לא ישפט כמו מבוגר, לעומת זאת מין האדם לא צריך להיות מופלה כלומר אין סיבה שגבר ואישה לא ישפטו בצורה שונה.
במגילת העצמאות יש התייחסות למושג שוויון : "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, מין וגזע." אלא אפליות פסולות שפוגעות בשוויון, אך יש יוצאי דופן הנוגעים לדת ומשפחה.
שאלת השוויון מתעוררת הרבה פעמים ב"חוק השבות" 1950 וב"חוק האזרחות" 1952 מיהו יהודי?
חוק השבות מעניק לכל יהודי להוציא מקרים מיוחדים את הזכות לעלות ארצה. חוק האזרחות מקנה אזרחות אוטומטית לכל עולה על פי חוק השבות. נוצר פה באופן ברור ליהודים מצב משפטי עדיף. דבר שלכאורה יוצר אפליה. אבל מדינת ישראל נועדה מלכתחילה ליהודים וגם במשפט הבינלאומי התפיסה היא שבכל הנוגע לזכות האזרחות לישיבה במדינה, רשאית המדינה לכוון את הרכב אוכלוסייתה ואופייה, ואמנות בינלאומיות לא ראו בקביעות מהסוג הזה פגיעה בעקרונות של איסור אפליה גזעית. למשל: האמנה הבינלאומית לחיסול של כל צורה של אפליה גזעית 1965 הרבה מדינות חתמו ואישורו אותה, מנסחת איסור אפליה מטעמי מין וגזע באו"ם : "שום דבר האמור באמנה זו לא יתפרש כנגד הוראות חוקיות של מדינות החברות לאמנה בנוגע לנתינת אזרחות או התאזרחות בתנאי שהוראות כאלה אינן מפלות כנגד לאום מסוים" כלומר לקבוע בחוק אזרחות אבל לא להפלות לאום שלם (למשל אסור לכל הערבים לקבל אזרחות) יש לציין למשל בחוק הגרמני יש סעיף מסוים שנותן עדיפות לאנשים שממוצא גרמני בקשר לרכישת אזרחות.
גם חקיקה רטרואקטיבית יוצרת בעיות- כלומר מתקנים חוק שתכולתו היא על העבר וזה נחשב פסול כי אנשים שומרי חוק שחיים לפי החוקים יכולים להפוך פתאום לעוברים על החוק. לדוגמא: לפני הרפורמה החדשה – בין בני זוג בעיקרון הכנסות צריכות להיות ביחד אלא אם כן זה לא מנגיעה אישית כלומר אם הם עובדים באותו עסק הם צריכים לדווח על ההכנסות ביחד דבר היוצר בעיה וכל השנים היה ברור שיש בחוק הזה עיוות כי אם זוג אוהבים ומסתדרים זה לא הוגן להוריד להם יותר אם הם רוצים להיות ביחד בעסק. ברפורמה החדשה בתנאים מאוד מסוימים תהיה הפרדה. יש המון תנאים למשל אסור שהעסק יהיה בבית ברפורמה החדשה הוציאו תיקון מאוחר יותר שזה יקרה רק בעוד 4 שנים אבל כבר אנשים תכננו השכירו מקום כדי שהעסק לא יהיה בבית – זוהי חקיקה רטרואקטיבית. חקיקה רטרואקטיבית יוצרת הרבה בעיות וגורמת להרבה עתירות לבג"צ.
כתיבת תגובה