הסיפור "שמש הכנסייה" התפרסם תחילה בכתב עת קוסמופוליטן.
בסיפור מתואר הגיבור אדוארד פורמן שהיה בן המעמד הנמוך בחברה ונאלץ לצאת לעבוד בגיל 12 בנסיבות כלכליות.
הנושא המרכזי בסיפור הוא עבודתו והצלחתו של פורמן.
אדוארד פורמן הוא שמש בכנסיית פטר הקדוש שבכיכר נוויל. פורמן אוהב את עבודתו ומבצע אותה כראוי שנים רבות.
משמעות השם פורמן (foreman) היא: 1. מנהל עבודה.
2. האיש המייצג את חבר המושבעים.
הכנסייה מביאה כומר חדש לכנסייה וכאן מתערער מקום העבודה של השמש הוותיק.
הכומר החדש מגלה לתדהמתו שאדוארד פורמן לא יודע קרוא וכתוב. הכומר מודיע לו שמועצת הכנסייה החליטה שלא ייתכן ששמש הכנסייה לא ידע קרוא וכתוב, לכן מחליט לפטר אותו אלא אם כן יחליט ללמוד.
במעמד הפיטורים פורמן שומר על קור רוח ולא מחצין את רגשותיו, הוא אומר שהוא זקן מדי ללהטוטים חדשים, שכן גם בעבר לא הצליח ללמוד בכנסייה, פורמן חושב שלא יוכל לעמוד במשימה.
בצער רב נאלץ פורמן לעזוב את הכנסייה, שהייתה מקור התעסוקה והפרנסה שלו מזה שנים. יש לציין שהוא עוזב את הכנסייה תוך שמירה על כבודו.
פורמן יוצא מן הכנסייה נסער ובטעות מגיע לרחוב אחר מהרגיל.
פורמן מעוניין לקנות סיגריות ואינו מוצא חנות מתאימה גם לאחר שחיפש בכל השכונה, כך שלפתע עולה במוחו רעיון להקים חנות טבק במעט הכסף שיקבל כפיצויי פיטורין.
החנות שהשכיר פורמן הלכה ושגשגה ובכסף הראשון שהצליח לאסוף קנה חנות נוספת ועוד חנות עד שהגיע להיות בעל רשת חנויות טבק בכל העיר והפך להיות איש עשיר ומשלם מיסים – זוהי בעצם נקודת המפנה בסיפור.
כאשר נכנס פורמן לסניף הבנק שלו, התנהלה בינו לבין מנהל הבנק שלו שיחה:
"אדוני, יש לך כל כך הרבה כסף בחשבון עובר ושב, יש לי הרבה הצעות יותר טובות עבורך להשקעת כספך. אנא קרא את החוברת ובחר לך את תיק ההשקעות שנראה לך!"
"איני יכול לקרוא" – אמר האיש.
"אז קח את משקפי הקריאה שלי" – אמר מנהל הבנק.
"לא", ענה המיליונר. "אני פשוט לא יודע לקרוא, אף פעם לא למדתי"
"אדוני", אמר מנהל הבנק הנדהם, "עם כשרון פיננסי כמו שלך קשה לי לשער איפה היית היום לו ידעת קרוא וכתוב!"
"אני יודע איפה", ענה המיליונר בשלווה, "הייתי שמש בכנסיית סט. ג'ורג' עד היום הזה".
הדמויות בסיפור:
1. אדוארד פורמן: הדמות הראשית בסיפור, עומד במרכז הסיפור ומקדם את העלילה. אדוארד פורמן הוא דמות עגולה. פורמן מתואר כאדם כחוש, איש גבוה בעל פנים צהבהבים וצנומים, רציני, בר מזל, סובלני, מסודר, מקפיד על זמנים, נועז, עקשן, בעל ביטחון עצמי גבוה, מקצועי, עושה עבודתו על הצד הטוב ביותר. פורמן היה איש כהונה מהדור הישן, חונן טקסים ומתמחה בתפקיד דוכסי. הוא היה שייך למעמד הנמוך בחברה אך הכיר בערך עצמו ולא הרשה שירכבו עליו.
2. מנהל הבנק: מקצוען, בעל כושר שכנוע , מופתע מאנשים שלא יודעים לקרוא (פורמן) , מנהל הבנק בטוח בדברים שהוא אומר.
3. הכומר: בן כ-40, גבר אדום פנים, נמרץ, בעל כישרון להחזקת תינוקות לאחר טקס טבילה, רברבן , אוהב לשמוע מחמאות , מדווח על כל דבר קטן מתוך הרגשת חובה.
4. פרנסי הכנסייה: קשישים, חביבים, לדעתם כל אדם צריך לדעת קרוא וכתוב, שואלים הרבה שאלות, מתעניינים .
המסר בסיפור הוא להראות שלעיתים אדם יכול להצליח בחייו, למרות חוסר השכלתו, ללא ידיעת קרוא וכתוב. לפעמים גם מספיקה העובדה שיש לך תכונות אופי וכישורים מתאימים.פורמן היה אדם ללא השכלה והצליח להקים ולפתח עסק משל עצמו בזכות הכישורים המיוחדים שלו.
משמעות השם "פורמן"
השם "פורמן" (foreman) נושא משמעויות עמוקות שהן חלק מהמסר המרכזי של הסיפור. כאמור, השם משמעו גם "מנהל עבודה", מה שמרמז על תפקידו של פורמן בשטח העבודה, אך בו בזמן יש לו גם משמעות סמלית לגבי הדרך שבה פורמן מנהל את חייו. הוא לא רק עובד אלא מנהיג של גורלו; הוא משקף את הניהול העצמי שמאפשר לו לפרוץ דרך ממצבו הנחות. מוהם מציע שהיכולת להוביל את עצמך היא הכוח האמיתי להצלחה, גם אם אתה נמצא במעמד נמוך.
הקשר בין כישורים אישיים להצלחה
לאורך הסיפור, מוהם בוחן את הקשר בין כישורים אישיים לבין הצלחה מקצועית. פורמן מצליח להקים רשת חנויות טבק לא בזכות השכלה פורמלית, אלא בזכות יכולותיו האישיות – ניהול, חושים עסקיים וחוסן נפשי. הסיפור מדגיש את הרעיון שהצלחה אינה תלויה רק ברקע חינוכי, אלא גם ביכולות ובמיומנויות שיכולות להתפתח בכל גיל. פורמן מראה לקוראים כי החזקה של תכונות כמו יצירתיות ועבודה קשה יכולה להניע תהליכים של שינוי בחיים.
התמודדות עם תבניות חברתיות
במרכז הסיפור עומד הנושא של התמודדות עם תבניות חברתיות המקשרות בין השכלה למעמד חברתי. מוהם מציב את פורמן מול החברה המניחה כי חינוך פורמלי הוא קריטריון הכרחי להצלחה. באמצעות דמותו של פורמן, הוא מדגיש את הפער בין תפיסות חברתיות לבין מציאות חייהם של רבים. כאשר פורמן מתמודד עם דעות קדומות על חוסר השכלתו, הוא מצליח להפוך את המגבלות האלה להזדמנות, ולבסוף לקבוע את ערכו מחדש בעיני החברה סביבו.
כתיבת תגובה