תביעות ייצוגיות

חוק החברות מתייחס לשני סוגים של תביעות שניתן להגדיר אותן כתביעות יוצאות דופן, הליך יוצא דופן:

– תביעה נגזרת – סעיף 194 ואילך – הכוונה לתביעה שבעל מניה או דירקטור של חברה מגיש למעשה כנגד אדם שיש לחברה זכות כלפי החברה והיא לא מממשת אותה, מצרפים את החברה בתור נתבעת. נגיד בעל מניות של חברה, והחברה עשתה חוזה לקניית קרקע עם צד ג'. החברה שילמה ולא עושה כלום, לא דורשת להעביר את הקרקע על שמה וכו'. בעל המניות פונה לדירקטורים כדי שהחברה תממש את הזכות שלה, והוא מגיש תביעה נגד החברה ונגד צד ג', מאלצים את החברה להזיז תהליכים. דוגמא נוספת שמישהו חייב כסף לחברה והיא לא דואגת לקבל את הכסף, כי אולי הדירקטורים חברים של הצד השלישי וכו', בעל המניות יכול להגיש תביעה נגזרת.

– תובענה ייצוגית – סעיף 207 ואילך ורובם בוטלו למעט 209  ויצא חוק תובענות ייצוגיות – הליך נפוץ יותר, ולא רק בדיני חברות. תובענה / תביעה שמוגשת על ידי תובע אחד או מספר מצומצם של תובעים שמעוניינים לייצג קבוצה למרות שהם לא קיבלו ייפוי כוח מהקבוצה לייצג אותם. כאשר באותה תובענה מתעוררות שאלות מהותיות של עובדה או של משפט המשותפות לכלל הקבוצה. לתובע חייבת להיות עילת תביעה אישית כנגד הנתבעת. גם רשות ציבורית או ארגון שקשורים קשר הדוק לנושא יכולים להגיש תובענה ייצוגית, ולא רק אדם יחיד.


מבחינה טכנית, מגישים תביעה ובנוסף בקשה להכיר ולאשר את התביעה כייצוגית. בבקשה צריך לרשום את היקף התביעה המשוער, מי הקבוצה שתובעת, נימוקים למה ראוי להגיש את התביעה. השלב הראשון יהיה בירור של הבקשה – האם ראוי שיתברר שתהיה כאן תביעה ייצוגית?
למה זה מתבקש? נדרש במקרים בהם מדובר בקבוצה משמעותית של אנשים שכל אחד מהם ניזוק בסכום קטן, וכל אחד בנפרד לא היה מגיש תביעה כי זה לא כלכלי עבורם, וכך הגופים הכלכליים היו "גונבים" מהאזרחים הפשוטים כל פעם קצת. וזהו אינטרס ציבורי חשוב מאוד.


מקרה שני אפשרי, מקרה של קבוצה גדולה יחסית שנפגעה בסכום משמעותי. אנשים לא היו מוותרים והיו מגישים תביעות כל אחד בנפרד, המערכת הייתה מתמוטטת מעודף תביעות. תהיה אותה סוגיה שחוזרת על עצמה במספר תביעות ויתכן מצב שאצל כל שופט אותה סוגיה תקבע אחרת.
הליכים מיותרים, סתימה של בתי המשפט, גרוע מזה, אלה שיזדרזו ויגישו קודם וינצחו ויקבלו את הכסף, בינתיים החברה תתמוטט ואלה שיגישו את התביעות מאוחר יותר לא יקבלו כסף ותהיה אפליה.
מקרים שבהם יש קבוצות מקופחות שלא דאגו לזכויות שלהם ויש מי שעוזר להם ודואג עבורם – קבוצות מיעוט.


תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *