המלחה פרצה בגלל רצח יורש העצר האוסטרו- הונגרי פרנץ פרדיננד ע"י סרבי לאומני בשנת 1914. 2 גושים השתתפו במלחמה:
- מדינות המרכז: גרמניה, אוסטרו- הונגריה, טורקיה ובולגריה.
- מדינות ההסכמה: צרפת, בריטניה, רוסיה, בלגיה, איטליה וארה"ב (משנת 1917).
11 מליון הרוגים, 20 מליון פצועים וחורבן הנאמד במיליוני דולרים. ניצחון למדינות ההסכמה. התוצאות וההשלכות היו במישורים המדיני, הכלכלי, החברתי, התרבותי והפוליטי:
מדיני- פוליטי: קמות מדינות חדשות וביניהן: פינלנד, אסטוניה, לאטביה, ליטא, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה, אוסטריה ויוגוסלביה.
האימפריה האוסטרו- הונגרית מתפרקת, וכך הגם האימפריה העות'מאנית. הקיסרות הרוסית מאבדת משטחיה. נוצר "סדר חדש" באירופה, המדבר על 2 עקרונות:
הגדרה עצמית של מיעוטים: שוויון זכויות והכרה של מיעוטים במדינות החדשות. מיעוטים נשארו בגבולות מדינות אחרות לאחר פירוק האימפריות, והמטרה היא להכיר במיעוטים אלו ולתת להם זכויות. המדינות התחייבו לכבד את זכויות המיעוטים.
ביסוס הדמוקרטיה: ההתחייבות היא לשמור על ביסוס דמוקרטי בפיקוח חבר הלאומים. הדבר כמעט אינו בר ביצוע למרות הרצונות של ווילסון.
העובדה היא שלבסוף הדמוקרטיות החדשות נופלות- פרט לצ'כוסלובקיה. הייתה התנגשות בין ההגדרה העצמית של המיעוטים מול גיבוש מדינה חדשה. מיעוטים מול מקומיים. הקשיים של הגדרה מדינית התנגשו עם קשיי הגדרת המיעוטים. מדינות בעלות מסורת דמוקרטית הצליחו לגבור על המכשולים שנוצרו בסוף המלחמה עקב אופי השלטון לעומת מדינות חדשות בהן הדמוקרטיה התגלתה כחלשה והשלטון הדמוקרטי קרס. הדמוקרטיה לא נתנה מענה לאבטלה, תסיסה של מיעוטים והפסימיזם ששרר. המצב בארה"ב לעומת זאת הפוך- פריחה ושגשוג.
כלכלי: הפגיעה מבחינה כלכלית קשה מאוד כיוון שהמלחה התרחשה על אדמת אירופה. התשתית הכלכלית נהרסת. בנוסף צריכים כסף לשקם את תשתיות המדינה. ארה"ב מלווה למדינות אירופה כספים, ומדינות אירופה אינן מסוגלות להחזיר חובות אלה. ארה"ב מסתמנת כמעצמה כלכלית מובילה באותה תקופה. בריטניה נחלשת אחרי המלחמה. המוני מובטלים- אין תעסוקה. חברת השפע באירופה נעלמת ורמת החיים יורדת. ערעור של יסודות כלכליים מביא לאינפלציה ולהתחזקות של ארגונים קיצוניים.
חברתי- תרבותי: הרבו לעלות את זכר הנופלים ע"י בניית אנדרטאות, בניית בתי קברות מיוחדים ואפילו פולחן. געגועים לאירופה שלפני המלחמה. אווירה של ייאוש וחוסר תקווה לאחר המלחמה. בארה"ב פריחה של הקולנוע, מול זרם אקספרסיוניזם באירופה. הייתה תחושה שהמחיר ששולם היה מיותר. רגשות אלה הובילו את האוכלוסייה לכמיהה למושיע מצד המדינה. נוצרו 2 גושים: פציפיזם מול מיליטריזם. הפציפיסטים שמים את חיי האדם כערך עליון ורוצים להימנע מכל מלחמה- כל סכסוך ניתן לפתור בדרכי שלום.
בארה"ב- חזרה לנורמאליות. בשנת 1918 נראית המדינה השפויה היחידה. פיתוח בתעשייה, חקלאות, מדע. מנהיגי ארה"ב דגלו בקו שדיבר על התערבות הולכת ופוחתת בענייני אירופה. ארה"ב מעוניינת בפיתוח עצמי. קו בדלני מאירופה. הביטוי החזק ביותר לכך הוא התנגדותה של ארה"ב להצטרף ל"חבר הלאומים".
כתיבת תגובה