תנועות

 האוויר עולה מהריאות ויוצא בחופשיות.
את התנועות אפשר למיין לפי 2 שיטות:

שיטה א':

טרפז התנועות- לפי שיטה זו אנחנו קובעים את גובה הלשון בתוך הפה ואת מיקום הלשון בפה (קדימה או אחורה).
טרפז התנועות:

בעזרת טרפז התנועות ניתן להבין מס' תופעות בלשון:
1. הידמות של תנועה לעיצור- וּמלכה, מ' היא אות שפתית שורוק הוא ניקוד של אות שפתית.
כשלפנינו עיצורים שפתיים יש לנקד את ו' החיבור בתנועת שורוק, הסיבה היא רצון להתקרבות בין תנועה שפתית לבין אות שנוצרה בשפתיים.
2. בידול תנועות:
הַחָכָם- במילה זו יש רצף של הגאים נמוכים (4) (האות ה' התנועה A האות ח' ושוב התנועה A), דבר זה יוצר קושי בהיגוי ובשביל לפתור זאת הוגים תנועת סגול על ה-ה'- עלייה בטרפז התנועות.
3. הדמות בין התנועות:
יֶלֶד – שם סגולי.
נֶעֶר (ע' היא אות גרונית נמוכה) ? נַעֶר ? נַעַר הסגול ה-2 הדמה לפתח.
המילה נער שייכת לקבוצת השמות הסגוליים, אנו הוגים נַעַר כיוון ש:
א. את הניקוד מתחת ל- נ' שינינו לפתח. ירדנו בטרפז התנועות לגובה הגרוניות.
ב. ביצענו שינוי של הניקוד מתחת לאות ע' מסגול לפתח מתוך רצון ליצור 2 תנועות דומות.
4. הנמכת תנועה לפני גרונית:
פעמים רבות לפני אות גרונית אנחנו משנים את התנועה שלפני הגרונית ומנמיכים אותה בטרפז כדי שתהיה קרובה לגרונית.

שיטה ב':

טבלת התנועות: