שוואים

ראשי > לשון > שוואים

בעברית ישנם 3 סוגי שוואים: נע, נח ומרחף.

נע
כדי לזהות שווא נע מעבירים לצורת המקור (הוא+ הזמן של הפועל או היחיד של השם). ישנם 5 כללים שנכתבו ע"י אליהו בחור לזיהוי שווא נע והם:
א.בראש מילה תמיד שווא נע!
ב.אם יש באמצע מילה רצף שוואים הראשון נח והשני נע! (חטא, עונש)
ג.שומְרים- שווא שאחרי תנועה ארוכה לא מוטעמת הוא שווא נע!
ד.שווא שעומד מתחת לאות דגושה בדגש חזק הוא שווא נע!
ה.כאשר בתוך מילה 2 אותיות זהות רצופות ומתחת ל-1 יש שווא הוא יהיה נע!


נח
1.בדר"כ שווא שנמצא בצורת היסוד של המילה הוא שווא נח!
2.שווא בסוף מילה הוא נח!
3.2 שוואים רצופים בסוף מילה- שניהם נחים!
4.שווא אחרי תנועה קטנה בדר"כ יהיה שווא נח!
5.השווא הראשון מבין 2 שוואים רצופים באמצע מילה יהיה נח.

מרחף
העברית לא "אוהבת" מצב שבו יש 2 שוואים רצופים נעים, ולכן ברוב המקרים העברית תפרק מצב כזה בדרך הבאה: את השווא ה-1 תשנה לתנועה קטנה שהיא בדר"כ חיריק חסר או פתח. את השווא השני נשאיר אבל ניתן לו שם חדש- שווא מרחף, לתופעה זו קוראים פירוק צרור שוואים נעים בדר"כ אותיות השימוש מנוקדות בשווא. מקרים נפוצים של שווא מרחף הם: בגוף שני ציווי: שִמְרי, שִמְרו ואחרי אותיות השימוש: מִן+פּה --> *מִנְפה --> מִפְפה --> מִפֹּה