|
ראשי
> לשון
>
משפט ייחוד
משפט ייחוד הוא משפט
שאחד מחלקיו התחביריים הוצא מתוך המשפט והועבר לראש המשפט לצורך הדגשה.
כל משפט ייחוד
חייב לכלול שני מרכיבים והם:
1. חלק ייחוד- זהו החלק שיבוא בראש המשפט
ואותו נרצה להדגיש.
2. כינוי מוסב (חוזר), הכוונה למילת יחס הבאה בצירוף גוף, כלומר מילת יחס
בנטייה.
דוגמאות:
1. יוסי
(נו') אכל (נש') תפוח (מ.י). = מ.פשוט.
2. תפוח
(מ.י) אכל (נש') יוסי (נו'). = מ.פשוט מודגש.
3. תפוח
(מ.י, ש.ע) יוסי (נו') אכל (נש') אותו (מישא). = מ.ייחוד.
חלק הייחוד
וכינוי המושא חייבים להיות אותו חלק תחבירי:
שערה
(נו'+ל') של ליהי (ל') ארוך (נש'). – מ.פשוט.
ליהי
(חלק ייחוד בתפקיד
לוואי) – שערה
(ה=שלה כינו
מוסב בתפקיד לוואי) ארוך.
בשחבור:
דני אכל את
(מילת יחס) התפוח. |
