מחבר: Staff

 בעיית המחסור מובילה לדילמה של בחירה בין כל אחד מהמוצרים המיוצרים במשק. כלומר, בחירה באיזו נק' על עקומת התמורה יעמוד המשק (בהנחה שכל גורמי הייצור מועסקים באופן היעיל ביותר), ובמקרה שלנו, בחירה באם לייצר יותר מזון או לבוש. כל בחירה היא כמובן גם ויתור. בחירה לייצר כמות מסוימת של יח' מזון משמעותה ויתור על כמות…

 עקומת התמורה (ראו איור מטה) מתארת את גבול אפשרויות הייצור המרבי במשק. הנחות המודל:  המשק מייצר שני מוצרים בלבד.  המשק הוא משק סגור, כלומר ללא יבוא וייצוא.  גורמי הייצור נתונים וקבועים.  כל ציר מייצג אחד משני המוצרים אשר מיוצרים במשק. הקו האלכסוני מתאר את גבול הייצור של המשק, כאשר כל נקודה על הקו מייצגת שימוש…

מיקרו כלכלה הינה תורה העוסקת בניתוח התנהגויות ושיקולים של יחידות כלכליות קטנות (יצרן וצרכן), ואופן השפעתם על התנהגות השוק של מוצר מסוים.  מושגי יסוד  יצרן – פירמה המייצרת מוצרים/מספקת שירותים המאפשרים לענות על צרכי האוכלוסיה.  צרכן – הפרט המבקש להשתמש במוצרים או שירותים.  מוצר – שכורה הבאה לענות על צרכים מסוימים של החברה.  שירות – בדומה למוצר, השירות בא לענות…

ארה"ב כמדינת כלל אזרחיה- מדינת כלל אזרחיה היא מדינה דמוקרטית בה הזהות הלאומית היא פוליטית ואין היא מזוהה עם לאום אחד בלבד. ארה"ב קמה ע"י אנשים אירופאים, הבאים מלאומים אתניים שונים באירופה. הם הקימו מדינה חדשה על סמך עקרונות פרי בחירה: אידיאולוגיה וערכים, כך שהלאומיות הפוליטית מאגדת אותם ואין כל קשר ללאומיות האתנית. מהבחינה הזו ארה"ב…

החברה הערבית בישראל בשנת 1948, ערב הקמת המדינה, חיו בארץ כשני מליון איש, כאשר שני שליש מהם היו ערבים פלסטינים ושליש מהם יהודים. רובם של הפלסטינים וכל היודים חיו באזור שלימים הפך למדינת ישראל. בעקבות גירוש ובריחה של ערבים במהלך המלחמה, נשארו בארץ רק 160,000 ערבים פלסטינים. הם נשארו ללא הגנה פוליטית כלשהי. הערבים שנשארו…

החברה הישראלית היא חברה הטרוגנית המכילה בתוכה מספר קבוצות השונות זו מזו מבחינת השתייכותן הלאומית, הדתית, העדתית, המעמדית והפוליטית. החברה הישראלית הינה חברה רב- עדתית ורב- תרבותית. בחברה הישראלית ישנם חמישה שסעים מרכזיים: שסע לאומי- בין הרוב היהודי למיעוט הערבי. שסע דתי- בין יהודים דתיים לבין יהודים שאינם דתיים. שסע עדתי- בין אשכנזים יוצאי אירופה ואמריקה לבין מזרחים…

מדינה דמוקרטית פועלת באמצעות 3 רשויות שלטוניות: רשות שופטת, מבצעת ומחוקקת. סמכויותיהן נקבעות בחוקי היסוד. הכנסת- הרשות המחוקקת, בידה הכוח לשנות חוקים ואת מבנה רשויות השלטון, כמו כן היא מבטיחה את קיום הממשלה בהצבעת אמון ויכולה להביא לנפילתה בהצבעת אי אמון. הממשלה- הרשות המבצעת, קובעת את המדיניות ומחליטה החלטות, אחראית לביצוע חוקי הכנסת והחלטות הממשלה. הרשות השופטת- פועלת…

כל סמכויות הממשלה מרוכזות ב"חוק יסוד הממשלה", כיוון שהן מתייחסות לאופי השלטון והמדינה. הממשלה מורכבת מרוה"מ ומשרים. רוה"מ אחראי על תפקודם של השרים. כל השרים עובדים עם רוה"מ כקולקטיב אחד. הדרג השלישי ברשות המבצעת אחרי רוה"מ והשרים, הוא הדרג המנהלי- פקידותי שמהווה בורג מרכזי בממשלה. עובדי הדרג המנהלי- פקידותי חייבים להיות אזרחי המדינה. דרג זה…

בכל מדינה דמו' עם משטר דמו' יציב יש חוקה. קיימים שני סוגי חוקות: 1. חוקה פורמאלית- חוקה נוקשה, כדי לשנות אותה יש צורך ברוב גבוה. מדברת על שלושה נושאים: – יסודות השלטון הדמוקרטי- שלושת הרשויות, תפקידיהן וכו'. – זכויות אדם ואזרח– חלק הכרחי בכל חוקה. – מערכת היחסים בין השלטון והאזרחים- מה מותר לאזרחים ואסור לשלטון. 2. חוקה גמישה- מטריאלית- חוקה המבוססת על מסורת…

לכל מדינה יש מערכת חוקים הנחקקת ע"י הפרלמנט. כולם באופן שווה חייבים לציית לחוק, והחוק תמיד מעל כולם. ניתן להסתכל על עקרון זה במובן המהותי ובמובן הפורמאלי:  המובן הפורמאלי- הליך חקיקת החוק: 1. החוק חייב להיחקק ע"י הפרלמנט. 2. החוק קובע את זכויות הפרט וחובותיו, את גבולות המותר והאסור. לפרט מותר לעשות הכול חוץ ממה…