מחבר: Staff

  • משפט ייחוד

     משפט ייחוד הוא משפט שאחד מחלקיו התחביריים הוצא מתוך המשפט והועבר לראש המשפט לצורך הדגשה.  כל משפט ייחוד חייב לכלול שני מרכיבים והם: 1. חלק ייחוד- זהו החלק שיבוא בראש המשפט ואותו נרצה להדגיש.2. כינוי מוסב (חוזר), הכוונה למילת יחס הבאה בצירוף גוף, כלומר מילת יחס בנטייה.  דוגמאות: 1. יוסי (נו') אכל (נש') תפוח (מ.י).…

  • משפט פשוט

     כל משפט על-מנת שיהיה משפט, נדרש לנושא ונשוא.  הנושא:קיימים 2 סוגי נושאים:1. נושא מפורש ( רגיל).2. נושא סתמי.  כדי לזהות נושא נעזר בשאלות הבאות :1. מי?2. מה?  נושא סתמי: הוא נושא שבו אנו לא יודעים מי עשה את הפעולה. הכוונה למילים כמו:פלוני, אלמוני, מישהו, משהו. נושא סתמי יכול לבוא בתוך פועל, ברבים בלבד, בלי שיש ליד…

  • גזרת נל"א

     בגזרה זו לה"פ היא האות א'. מילים כגון: מלא, מצא, קרא. הכוונה בגזרת נל"א היא לנחי לה"פ א'. בגזרה זו א' נמצאת ונכתבת אך לא נשמעת. לפני לה"פ א' לרוב תהיה תנועה ארוכה שהיא קמץ או צירה חסר. למשל: קָרָאנוּ.בזמן עתיד, לפני הסופית של הגוף אתן וגוף הן, בגזרת נל"א נמצא את הסופית נָה כאשר…

  • גזרת חפי"צ

     בגזרת חפי"צ שבעה שורשים. כאשר האות י' פה"פ חסרה, עה"פ צ' ולה"פ היא האותיות: ב.ק.ע.ת ג.ר. השורש השביעי הוא יז"ע – מיוחד.פעלי חפי"צ נוצרו בדיוק כמו פעלי חפ"נ והם נוהגים כמותם. הזיהוי של שורש ובניין יהיה כמו בחפ"נ. אחד הסימנים בגזרה זו הוא דח"מ (דגש חסר משלים) אחרי התחילית אך החפי"צ בניגוד לחפ"נ הדגש יהיה באות…

  • גזרת חפ"נ

     בגזרת חפ"ן נוצר מצב בו חסרה פ"הפ נ' (נ.ש.ג-השיג). כאשר הנ' מנוקדת בשווא נח (בלבד), היא עוברת תהליך של הדמות מלאה לעיצור שאחריה, והתמזגות עיצורים זהים. בסוף התהליך פה"פ נ' לא תופיע במילה ובמקומה יבוא דגש חזק משלים (דח"מ). הערות: בניין קלבזמן עבר, הנטייה היא על דרך השלמים.בזמן הווה, הנטייה היא על דרך השלמים.בזמן עתיד, הנטייה…

  • גזרת השלמים

     גזרה היא קבוצה בעלת אפיונים זהים. למשל ניקוד זהה, תופעה זהה וכו'.הכוונה בגזרת השלמים היא שבנטייה כל אותיות השורש תופיענה בצורתן השלמה.  ישנם שבעה בניינים: 1. קל- ברובו פעיל, אך הוא גם כולל צורת סביל (למשל: סגוּר) 2. נפעל- ברובו סביל, אך הוא גם כולל צורה פעילה. 3. הפעיל- בניין פעיל. 4. הופעל- בניין סביל…

  • השפעת גרוניות

     העיצורים הגרוניים הם: א, ה, ח, ע, ר (לפעמים גרונית ולפעמים לא)  מאפיינים – עיצור גרוני לא יקבל דגש! (דגש חזק גורם להכפלת העיצור וקשה להגות שני עיצורים גרוניים רצופים.– לא יבוא שווא נע בגרוניות.  התנהגות השווא הנח בגרוניות 1.   כשלאחר עיצור גרוני יש בג"ד כפ"ת שווא נח נשאר וזאת כדי לאפשר הגייה של פוצץ. 2.   באות ח' בדר"כ…

  • שם מספר

     לשם המספר בזכר נתאים מספר בזכר, למשל למילה אחוזים נתאים מספר בזכר (חמישה). לשם עצם בנקבה נתאים מספר בנקבה, למשל שלוש הבנות.בסמיכות יש לשים לב האם שם המספק בנפרד נגמר באות ה' או לא!כאשר שם המספר בנפרד מופיע בסיומת ה', בצורת הסמיכות ה' זו תהפוך ל- ת'.יש לזכור! המילים הבאות הן זכר: מכנסיים, גרביים, צומת, עט,…

  • אמות הקריאה

     אותיות אהו"י מתפקדים ב-2 תפקידים: 1.כאשר האות מנוקדת או שומעים אותה, היא נחשבת עיצור. 2.כאשר האות אינה מנוקדת ולא שומעים אותה היא נחשבת כאם קריאה.דוג':אַבא- א' ראשונה עיצור כיוון שהיא מנוקדת ה-א' השנייה אינה נשמעת ואינה מנוקדת לכן היא אם קריאה. אם קריאה נחשבת לחלק מהתנועה אליה היא מצורפת.

  • טעם – הטמעה

     לכל מילה יש מקום בו המילה נהגת בצורה "לחוצה" יותר- זהו הטעם! ישנם 2 סוגי טעם בעברית:1.מלעיל2.מלרערוב המילים בעברית הן מלרעיות!יש מילים לועזיות כמו אוניברסיטה, ספורט וכו'… שחוקי הטעם לא תופסים לגביהם.זיהוי הטעם נעשה בעזרת אמירת המילה בהיגוי מוגזם.בסמיכות יש טעם ראשי וטעם משני. בית – כנסתנסמך סומך הטעם הראשי תמיד נמצא בסומך! במילה ה-1…