קטגוריה: היסטוריה
-
מדיניות הנאצים כלפי יהודי פולין והפתרונות לבעיית היהודים
ריכוז היהודים ובידודם משאר הפולנים. ילדים מעל גיל 10 חייבים לשאת טלאי צהוב, חנויות היהודים מסומנות, ליהודים אין כניסה לאזורים מסוימים. חופש התנועה מוגבל. הרס התשתית הכלכלית היהודית מתבטא בהחרמת רכוש ומפעלים, הקפאת חשבונות בנקים, החרמת סחורות. מצבם של יהודי פולין התערער מהר מאוד. ניצול יהודים לעבודות מזדמנות (חטיפה). בסוף אוקטובר 1939, גנרל גוברנמן הוקם…
-
"מדיניות הפיוס" של מדינות מערב אירופה
מדיניות מדינות מערב אירופה לנוכח צעדיו של היטלר, נותנת לו לגיטימציה להמשיך את פעולותיו. המושג "פיוס" נתפס בדר"כ כחיובי ופירושו פתרון סוגיות בדרכי שלום. לאחר מלה"ע השנייה הוא נתפס כשלילי. זהו המאמץ שעושה המערב כדי לרצות את היטלר, אפילו במחיר של הפקרת מדינה אחרת. צעד זה הבליט את חולשת המערב, ועודד את היטלר לנקוט בצעדים…
-
מדיניות החוץ הגרמנית (1933-1939)
מטרות מטרת הגרמנים הייתה להבדיל את גרמניה משאר אומות העולם, זאת במטרה להתנתק מהמחויבויות הבינ"ל שלה. הגרמנים רצו להדגיש את השונות והייחודיות שלהם מעמים אחרים. ההצלחות שמשיג היטלר במדיניות החוץ, מחזקות את צעדיו התוקפניים במסגרת מדיניות הפנים. מטרותיו של היטלר היו: ביטול חוזה ורסאי. הגדלת גבולותיה של גרמניה (כולל מקומות אחרים בהם יש גרמנים). התפשטות…
-
דרכי ההתמודדות של יהודי גרמניה לאור המדיניות הנאצית
ישנם יהודים רבים שחשבו שתופעת האנטישמיות והמדיניות הנאצית הן דבר חולף. היהודים ראו עצמם כאזרחים גרמנים לכל דבר ועניין, ושייכים למולדת הגרמנית. אותם יהודים התקשו להאמין שההתנכלויות הללו תמשכנה לאורך זמן. ישנם יהודים שביקשו למצוא חלופות בתוך גרמניה- התארגנות מחדש בתוך גרמניה כדי להמשיך לחיות. החלופות יכולות להימצא בתור הקמת ארגונים או הגירה מגרמניה. מיד…
-
צעדיהם של הנאצים נגד יהודים (1933-1939)
בשנים הללו מטרת הגרמנים הייתה דחיקה ונישול של היהודים מכל תחומי החיים. האמצעים בהם משתמש המשטר הנאצי הם: תעמולה, חינוך, טרור וחקיקה. ניתן לחלק את המדיניות האנטי יהודית לשלושה שלבים: שלב ראשון: בשנים 1933- 1934 עם עלייתו של היטלר לשלטון. תקופה זו מתאפיינת בסילוק יהודים מהמנגנון הפקידותי. "יום החרם"- 1 באפריל 1933. חרם שהוכרז בכל גרמניה וכלל…
-
הטוטאליטריות כשיטה פוליטית (הדגם של פרידריך ובז'ז'ינסקי)
בעקבות האירועים במאה ה- 20, ניסו החוקרים פרידריך ובז'ז'ינסקי ליצור תיאוריה התקפה לגבי כל המשטרים הטוטאליטריים. הם ניסו למצוא גורם מאחד למשטריהם של סטאלין, היטלר ומוסוליני: אידיאולוגיה-אידיאולוגיה מפותחת המהווה למעשה את התורה הרשמית. עיקריה הוא הרצון להגיע לשלמות, עקירת הישן וייסוד חברה חדשה. מפלגת המונים המונהגת ע"י דיקטאטור-כאשר המפלגה שולטת בכל הקשור לממשלה ומעורבת בה.…
-
העלייה השלישית והרביעית
הסיבות לעלייה השלישית: "הצהרת בלפור"- שניתנה ע"י בריטניה וקיבלה את תוקפה בטופס המנדט, העניקה ליהודים את ההכרה והביטחון שהם זקוקים לו . אידיאולוגיה- בצלחת העלייה השנייה והגשמת הרעיונות הסוציאליסטיות. אנטישמיות – בין השנים 1918-1920 פרצה ברוסיה מלחמת אזרחים שבמהלכה היהודים נפגעו מפרעות ומכלכלית ( השלטון החדש העביר רפורמה כלכלית- הלאמה), היה גם רעב. הצלחת המהפכה הקומוניסטית ברוסיה- היו צעירים…
-
הנחת היסודות לבניית בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל
מה היה בארץ? ערבים- חיו בכפרים ובערים: עכו, יפו, צפת, חיפה וירושלים. שלטון עות'מאני בא"י. "היישוב הישן"- 15,000 יהודים שהתרכזו בארבע ערי הקודש: טבריה, חברון, צפת, וירושלים. היישוב היה דתי של מגורשי ספרד, אשכנזים ומזרחיים, שחשבו שהכי טוב לקיים את צרכי היהדות בא"י. הם התפרנסו מכספי החלוקה- תרומות של יהודים עשירים. העליה הראשונה (1882-1904) מהם…
-
הרצל והציונות
כיצד הגיע הרצל להכרה הלאומית שלו: משכיל, מתבולל למד משפטים נתקל בגילויי אנטישמיות בוינה מחזאי- "הגטו החדש" עיתונאי בפריז שסיקר את דיוני הפרלמנט והיה עד להתרחשויות מסביב למשפט דרייפוס. הרצל מבין שהפוליטיקאים לא יביאו את היהודים לישועה. הרצל מחליט ללכת ליהודים עשירים לבקש את כספם. הוא ניגש לרוטשילד ומבקש ממנו שייתן כסף לאימפריה העות'מאנית תמורת…
-
צמיחת הלאומיות היהודית
למה הלאומיות היהודית צומחת רק כמאה שנה אחרי הלאומיות האירופאית? ליהודים יש את כל הסממנים: שפה, היסטוריה, מוצא וטריטוריה. בעוד שבאירופה הלאומיות צומחת בשלהי המאה ה- 18 הלאומיות היהודים צומחת בשלהי המאה ה- 19. ניסיון של היהודים להשתלב במדינות שבהן הם חיים- אמנציפציה. יהודי אירופה לא ציפו לאנטישמיות אלא חשבו שישתלבו. קושי כתוצאה מכך שהעם…