קטגוריה: ספרות

  • גבעולי אשתקד – ביאליק

     כותרת השיר "גבעולי אשתקד" עשויה לרמז לנו על תוכן השיר ועל משמעותו. "גבעולי אשתקד" הם הגבעולים של השנה הקודמת. המסקנה המתבקשת מכותרת מעין זו, שנושא השיר הוא גבעולי השנה הקודמת או מה שהם מייצגים. "גבעולי אשתקד" מופיעים בפתיחת השיר ובסיומו. בפתיחה: "עוד על קירות לבבך מתרפקים ותלוים גבעולים                   של שושני אשתקד –" ובסיום:  "…- והיו בלילה לבערה                …

  • הכניסיני תחת כנפך – ביאליק

     הנושא המרכזי  – שיר אהבה: בקשת חסות מאישה אהובה ווידוי על אובדן כיסופי הנפש. הדובר בשיר פונה במונולוג (דרמטי) שנושאו אהבה אל אהובתו. באמצעות המונולוג נוצרת סיצנה דרמטית שבה שותפות שתי "דמויות". הדובר פונה אל אהובתו, והאישה שאליה הוא פונה. השאלות הרטוריות מחזקות את אפקט הדו-שיח, כביכול מחכה הדובר לתשובה מהאישה שאליה הוא פונה. הבית…

  • על השחיטה – ביאליק

     השיר נכתב כתגובה מיידית של המשורר על הפרעות, שהתרחשו בשנת 1903 נגד יהודי קישינב שברוסיה – פרעות שבמהלכן נרצחו 49 יהודים.מיד לאחר הפרעות מונתה ועדה של יהודים באודיסה שברוסיה, ביניהם ביאליק. חברי הוועדה בראשותו של דובנוב נשלחו לחקור את מעשי הפרעות.בשיר זה נותן המשורר ביטוי ספונטני, קצר חד חריף ומתפרץ לעוצמה של סערת הרגשות, שהציפה אותו סמוך…

  • לא זכיתי באור מן ההפקר – ביאליק

    השיר לא זכיתי באור מן ההפקר, שנכתב על ידי חיים נחמן ביאליק בשנת 1901, נחשב לאחת מיצירות המופת של השירה העברית המודרנית. בשיר זה, ביאליק מתאר את הכאב והאכזבה הנלווים לקיום האנושי, כשהוא מביע את תחושות הבדידות והחיפוש אחר משמעות בעולם מורכב ומאתגר. השיר נוגע במגוון תחומים, כולל ייאוש, חוסר תכלית ותחושת ניכור, והוא מציע…

  • לבדי – ביאליק

     ביאליק גדל בבית דתי, קיבל חינוך דתי והשכלה דתית. ספרי הקודש – התנ"ך, התלמוד, המדרשים, התפילות וכיו"ב היו העולם הרוחני הבסיסי, ממנו ניזון והושפע בתכנים, בלשון ובסגנון. שיריו מעוררים לעיתים קרובות אזכורים אל הספרות הדתית. השיר "לבדי" הוא שיר החושף את רגשותיו האמביוולנטיים (דו ערכיים) של הדובר-השר בהתייחסות לבית-המדרש. קורות חייו של המשורר מלמדים על רגישותו העמוקה…

  • בעיר ההריגה – ביאליק

     פואימה – שיר עלילה, סוג ידוע בשירה האפית. בפואימה יש תערובת של יסודות שיריים, אבל בדרך כלל ישתלט אחד מהם ויקבע את אופיו כפואימה, עלילתית-סיפורית, לירית-רומאנטית, תאורית-פאנטאסטית, עלילתית-הירואית, דראמטית. עמדה אובייקטיבית של המשורר היא מסימני הפואימה. נושאי הפואימה יכולים להיות פרקים מחיי גיבורים מיתולוגיים או היסטוריים, הפואימה כתובה בדרך כלל בטורים רחבים בבתים, המקצב יכול להיות אחיד…

  • אנטיגונה – תפקידי המקהלה במחזה

     המקהלה בטרגדיה היוונית הייתה בעצם ממלאת מקום של שחקנים נוספים, וכן כמדגישה נקודות שונות ונותנת רמזים מקדימים על התפתחות העלילה. אנשי המקהלה היו זקני העם, שבין כל מערכה הביעו את דעתם על המתרחש במחזה. המקהלה מופיעה לאחר הדיאלוג הראשון ושרה את שיר הפתיחה הנקרא: פרודוס.  תפקידי המקהלה במחזה:א. תפקיד אסתטי- למקהלה יש תפקיד אומנותי לשיר…

  • אנטיגונה – חוק שלושת האחדויות

     בכדי שטרגדיה תהיה טובה היא נכתבת על-פי הכללים והמוסכמות של הדרמה הקלאסית המקפידים על שלושת האחדויות:  אחדות הזמן, אחדות המקום ואחדות העלילה. *    אחדות הזמן: כל העלילה מתרחשת ביום אחד. הטרגדיה לא מתרחשת יותר מ- 24 שעות. המחזה "אנטיגונה" נפתח בשיחת האחיות – אנטיגונה פונה לאחותה בעניין צו המלך קריאון. אחותה אינה משתפת פעולה. המחזה נמשך בשרשרת עימותים:…

  • אנטיגונה – היימון מול קראון אביו

     במערכה השלישית ישנו וויכוח בין היימון לקריאון בשאלת החלטתו של קריאון על גזר דין מוות שהטיל על אנטיגונה בגלל הפרת צו המלך. היימון, הבן, רוצה לשכנע את קריאון, אביו, שלא יהרוג את אנטיגונה והוא עושה זאת בשלושה שלבים. בשלב הראשון הוא פונה אל קריאון בדברי חנופה על מנת לרכוש את אהדתו של אביו, אך קריאון…

  • אנטיגונה – הגיבור הטראגי

    הטרגדיה מעמידה במרכזה את הגיבור הטרגי שלו מערכת מאפיינים משלו. "אנטיגונה" היא טרגדיה מאור מיוחדת שכן יש בה שני גיבורים טרגיים- אנטיגונה וההיפך לה-קריאון.  הדגמת אפיוני הגיבור הטרגי על אנטיגונה: גיבור בוחר– (הגיבור הטרגי עושה מעשה למרות שהוא יודע את הסכנה שתקרה לו)- אנטיגונה יכולה לבחור בין להקשיב לצו המלך ולחוק ולא לקבור את אחיה…