אגודה שיתופית

אגודות שיתופיות (קואופרטיב)

זהו תאגיד שדומה לחברה. גם הגוף נולד עם רישומו ברשם האגודות השיתופיות. גם גוף זה הוא בעל אישיות משפטית נפרדת, גם היא יכולה להתאגד בצורה כזו שחבריה יהיו ערבים באופן מוגבל לחובותיה. במקרה כזה היא חייבת להוסיף לשמה את המילים "בעירבון מוגבל". אגודה שיתופית חייבת לכלול בשמה את המילה "שיתופית" החוק

המסדיר את העניין פקודת האגודות השיתופיות.

נשאלת השאלה בשביל מה צריך אגודה שיתופית, הרי יש דמיון בינן לבין חברה. אגודה שונה במהותה ורוחה מחברה מסחרית רגילה. בעוד שמטרתה של חברה מסחרית היא בדר"כ הפקת רווחים וחלוקתם בין המשקיעים, ואגודה היא בעיקר (סעיף 4) מתן שירותים זולים ויעילים לחבריה, על ידי הקמת מפעל משותף והגשת עזרה הדדית בין אנשים בעלי אינטרסים משותפים וזאת על מנת להביא לשיפור בתנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם. בחברה עסקית בעלי המניות הם בדר"כ זרים ואינם מכירים זה את זה, ומה שמאחד אותם זה שלכולם יש מניות בחברה כלשהי, ואין עוד מכנה משותף בין כולם.

באגודה שיתופית החברים מכירים זה את זה, אם באותו מקצוע כדי להשיג יתרון לגודל (תנובה במקור), אגד – נהגי אוטובוסים שהתאגדו כדי לעבוד כולם ביחד ולהפעיל קווים ויוכלו לקחת חופש, לבצע עסקאות גדולות.

אגודות מים – אגודה שיתופית שהחברים בה הם אגודות שיתופיות (כמה מושבים וקיבוצים) שלא רוצים לקנות מים ממקורות. הם בונים סכרים וחופרים בארות.

אגודה למימון –  אגודה שיתופית שמטרתה לתת פתרונות  מימון לאגודות השיתופיות החברות בה.

ברית לפיקוח – צריכות להיות בה חברות לפחות 20 אגודות והיא נותנת שירותי ביקורת.

פרטים טכניים: מינימום 7 אנשים מעל גיל 18, כאשר מדובר ביחידים. אם אחד החברים מדובר באגודה שיתופית אפשר פחות. אסור לחבר אחת להחזיק ביותר מ- 1/5 מהון המניות. לכל חבר יש קול אחד, יש מגבלות רבות על העברת מניות, ויש אפשרות שאגודה שיתופית תקנה את מניותיה מחבר.

באופן יחסי אין הרבה פסיקה בקשר לסכסוכים באגודות שיתופיות כי תקנונים של אגודות מחייבים בדר"כ תהליך בוררות.

ביקורת על אגודה שיתופית – חברה חייבת ביקורת של רו"ח. אגודה שיתופית חייבת בביקורת של רו"ח או של ברית פיקוח(שהיא בעצמה אגודה שיתופית שתפקידה לדאוג לבקרת החשבונות של אגודות שיתופיות  ובנוסף פיקוח וחינוכן בעניין קואופרציה).

לעניין מס הכנסה – סעיף 54 ואילך בפקודת מס הכנסה. איך ממוסה קיבוץ או מושב (אלו שעדיין עובדים בשיטה הישנה)? יש הכנסות והוצאות מוכרות.

לוקחים את ההכנסה החייבת, מחלקים למספר החברים, בודקים את נקודות הזיכוי הממוצעות שיש באותו קיבוץ, ואם נניח יש 100,000 ₪ לכל חבר, מורידים את נקודות הזיכוי הממוצעות, וממה שנשאר מורידים לפי מדרגות מס שנתיות של יחיד, ואת המס לתשלום שיצא מכפילים במספר החברים, ואת זה משלמים למס הכנסה. בשימוש בשיטת מיסוי זאת נוצר חיסכון מס אדיר  לתושבי הקיבוץ.

סעיף 61 – הנציב רשאי להורות שהסעיף של קיבוצים יופעל על אגודות שיתופיות שונות לפי שיקול דעתו, כאשר הוא רואה שהאופי שלו דומה לאופי של קיבוץ.

סעיף 62 נותן אפשרות לאגודות שיתופיות חקלאיות שמוגדרת כך לעניין חוק בולים, להחליט לאחר שנגמרת השנה, לאחר שיודעים את התוצאות, האם להיות ממוסים כמו שותפות, או להיות ממוסים כמו חברה.


תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *