יונה פרק ג'

 בפרק זה יונה נשלח בשנית לנינוה לאחר שהדג מקיא אותו ליבשה. בפעם זו יונה ממלא את השליחות שמצווה עליו ה', הוא מבשר לתושבי נינוה שה' יפיל אסון כבד על העיר אם תושביה לא יחזרו בתשובה ("עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת" פס' 4).

בשורת האזהרה של יונה מגיעה לאנשי נינוה והם בתגובה נוהגים מנהגי אבל: צמים ולובשים שקים, בנוסף לכך מלך נינוה מוריד את אדרת (גלימה) המלוכה מעליו, לובש שק גם הוא ויושב על האדמה – כל אלה הינם סימני אבל בתגובה לסוף הקרב על העיר. כמו כן, מוציא המלך צו מטעמו שאומר ש"כל האדם והבהמה הבקר והצאן" לא יאכלו ולא ישתו (פס' 7).

בפס' 8 מוזכר שוב עניין האבלות של תושבי נינוה ובנוסף נאמר "וְיָשֻׁבוּ, אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וּמִן-הֶחָמָס, אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם" (פס' 8), כלומר אנשי נינוה חוזרים בתשובה ומבקשים מחילה על מעשיהם הרעים.
בפס' 9-10 פעולותיהם של אנשי נינוה גורמות לה' לחזור בו מכעסו על תושבי העיר ולבטל את רוע הגזרה.
ה' משתכנע כי אכן תושבי נינוה חזרו בתשובה ולכן מבטל את רוע הגזרה.