חברה אינה אלא התקבצות של פרטים אשר ביניהם קיימים יחסי גומלין – אינטראקציות – בצורות שונות. היחסים בין כל זוג אורגניזמים חיים הוא תופעה יסודית והיחסים בהם מוגבלים בדרך כלל לצורות קבועות של מגע ולביטויים כמותיים קבועים. התוצאה מיחסים הדדיים כאלה צפויה אף היא לגבי כל אחד ואחד מהאורגניזמים, בין אם היא חיובית (+), ניטרלית (0) או שלילית (-) אולם, רק לעיתים רחוקות קיים בין שני אורגניזמים טיפוס אחד של יחסי גומלין. לרוב אפשר למצוא יחסים מצורות שונות.
ישנם ארבעה מצבים עיקריים ביחסי גומלין בין אורגניזמים:
- יחסי הדדיות/ מוטואליזם:שני השותפים שבמערכת נהנים (+,+).
- קומנסליזם:שותף אחד מבני הזוג שבמערכת נהנה אך השני אינו ניזוק (+,0).
- נויטרליזם:שני השותפים במערכת אינם נהנים אך גם אינם ניזוקים (0,0).
- התערבות:יחסי הגומלין אשר מתקיימים בין שני אורגניזמים הגורמים לירידת פוטנציאל הקיים של אחד (0,- או -,+)או של שני האורגניזמים גם יחד (-,-).
התערבות מבטאת השפעות גומלין בין אורגניזמים בשעה שהם גדלים בקרבה המספקת לקיום הפרעה ביניהם.
את יחסי ההתערבות אפשר לחלק לשלוש קבוצות משנה:
א. טפיליות וטריפה: שותף אחד נהנה בעוד שהשותף השני ניזוק (+,-).
ב. אמנסליזם: שותף אחד נפגע בעוד שהשני אינו מושפע (0,-) אולם בטיפוס זה של יחסים יכולים להיכלל גם אללופתיה או גם כמה צורות של תחרות.
ג. תחרות: שני השותפים במערכת ניזוקים (-,-).
כתיבת תגובה